Page 10 - חוברת תזות הנדסה ירוקה 2023

השוואה בין תכנון לביצוע במבנה ירוק
ספיר דרעי1,2 Benhamosapir@gmail.com
ד"ר עדי כץ1 ,ד"ר חופית יצחק בן שלום2
1המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון SCE, אשדוד 2המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון SCE, באר שבע
עבודת מחקר זו בחנה את ההשפעה של אכלוס בניין לאחר קבלת הניקוד לבניין ירוק, על פי שני מקרי בוחן באוניברסיטת תל אביב. המקרה הראשון הנו של בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר ובית הספר למדעי המחשב על שם צ'ק פוינט. המחקר ערך בחינה של איכות האוויר, התנהגות המבנה והשתנות פרמטרים אקלימיים בשלוש עונות השנה: קיץ 2020, מעבר
2021 וחורף 2021, בשילוב מחקר התנהגותי של המשתמשים והמתכננים של המבנה משלב הביצוע ועד אחרי האכלוס.
בשנים האחרונות, קצב בניית המבנים הולך וגדל בעקבות קצב גידול האוכלוסייה והדרישה למבנים גדלה. המבנים הינם מרחב בסיסי לבני אדם בהם הם עובדים, לומדים וגרים. אך, מבנים צורכים כמויות גדולות של משאבים ואנרגיה וגורמים לזיהום סביבתי חמור. בשנים האחרונות תעשיית הבנייה עושה מעבר לשימוש בטכנולוגיה ירוקה יותר ולשיטות בנייה בר קיימא. בנייה ירוקה נועדה לייצר סביבת שהייה (מגורים, משרדים, פנאי ועוד) בריאה, אשר נמנעת ככל האפשר מפגיעה במשאבי טבע מתכלים ומטרתה שמירה על הסביבה. באמצעות בנייה ירוקה ניתן ליצור סביבה מקיימת אשר תענה על
צרכי הדור הנוכחי מבלי לסכן את יכולת הדורות הבאים לספק את צורכיהם.
כיום, הבניה הירוקה מזכה מבנים ירוקים ע"פ ההגשות בשלבי התכנון והביצוע עד לקבלת היתר בניה אך, לא כוללת את שלב האכלוס. כלומר, בתקנים הירוקים, בד"כ כמו בתקן הישראלי 5281 אין התייחסות לזיכוי או להפחתה בניקוד הירוק, לאחר קבלת טופס 4. כמו כן נושא הבדיקה אינו אחיד בתקנים השונים בעולם ועל כן מבנה שקיבל ניקוד ירוק עלול להיות תחת ביקורת או בדיקה של נציגים. נתון זה יצר שיח וצורך במחקר בין-לאומי בקרב החוקרים במדינות בהן נושא הבניה הירוקה מפותח ונפוץ. כמו כן בעשור האחרון נוצרה ההבנה כי יש צורך בבדיקת המבנים הירוקים, להבנת המבנה ובדיקת מיקסום התועלת האנרגטית שלו לאחר האכלוס. כיום ישנה התחלה של פיתוח התקנים להתייחסות איכות חיי-המשתמש לאחר פתיחת והפעלת המבנה. כמו כן נוצר צורך בבדיקת הערכת תפוסה לאחר אכלוס- Post Occupancy Evaluation POE)). המושג POE מתאר תהליך ניתוח מידע המתבסס על איסוף נתונים ובאמצעות בדיקה זו ניתן לדעת האם הבניין תואם לתכנונו. מחקרים מצאו כי על מנת לבצע בדיקת POE אמינה, נדרשת המתנה של לפחות ששה חודשים מהאכלוס ולכן במחקר זה, שנערך כשנתיים, נבדקו 2 מבנים, הראשון בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר המאוכלס כתשע
שנים ונפתח בשנת 2014. ובית הספר ללימודי המחשב על שם צ'ק פוינט המאוכלס כארבע שנים ונפתח בשנת 2019.
תוצאות המחקר הנוכחי מצביעות על כך שעבור בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר הן מבחינת טמפרטורה והן מבחינת לחות מתקבלות תוצאות אשר אינן תואמות את תכנון הבניין בשלושת העונות הנבדקות. לעומת זאת עבור פחמן דו חמצני בשתי העונות הנבדקות מתקבלים ערכים התואמים את תכנון הבניין, אך גם פה קיימים ערכים החורגים מהטווח המומלץ.
מתוצאות המחקר עבור בית הספר למדעי המחשב על שם צ'ק פוינט רואים כי עבור טמפרטורה הערכים המתקבלים אכן תאמו את תכנון הבניין, מאידך הוא איננו נשאר מקורר כאשר הוא סגור מכאן ניתן לראות כי בידוד הבניין אינו עובד כנדרש. מבחינת לחות, הבניין אינו תואם את תכנונו והערכים המתקבלים הינם גבוהים. עבור ערכי הפחמן הדו חמצני נמצא כי רק
בעונת הקיץ הערכים המתקבלים הינם בטווח התקין, אך בחורף נמצאו ערכי קיצון אשר אינם תואמים את תכנון הבניין.
לסיכום, מחקר זה מצא כי בשני הבניינים לא קיימת התאמה בין התכנון לביצוע, ואף שההיתכנות להיקרא "מבנה ירוק" מובטח רק לבית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, בדרגה נמוכה ממה שקיבל. באשר לבית הספר למדעי המחשב על שם צ'ק פוינט, הוא לא היה עובר את התקן הירוק כלל. ממחקר זה נמצא כי יש לערוך מחקר המשך בו יש להוסיף מספר רב יותר של חיישנים רגישים וחכמים יותר - אשר יזרימו את הנתונים באופן רציף לאורך היום והשנה. כמו כן חשוב שהחיישנים
10