Page 9 - חוברת תזות הנדסה ירוקה 2023

חוברת תקצירים | מחזור ג׳ תשפ״ב
עם וללא יוני אורניל לאחר זמן מגע של 15 min ולאחר שהתמיסה שהתה 48 h במנוחה ובקירור ב-4 °C. נמצא שהצמיגות ירדה באופן חד עבור כל התמיסות שהכילו אורניל לאחר 48 h, בהשוואה לתמיסות הפוליסכריד ללא יוני המתכת ששמרו על צמיגות קבועה בכל קצב גזירה קבוע. הקישור של האורניל גורם להתרחקות בין השרשראות ולשבירת קשרי מימן שהיו קיימים לפני הספיחה. מדידות ראולוגיות נוספות שנעשו הן מדידות של תנודתיות של פוליסכרידים שספחו אורניל לעומת אלו שלא ספחו אורניל. במדידות אלו נמדדו מודל האלסטיות-'G ומודול הצמיגות- ''G. המדידות הראו כי הוספת האורניל הורידה את שני המודולים ('G ו- ''G) והפכה את התמיסה לנוזלית יותר, דבר המעיד שוב על דחייה אלקטרוסטטית בשל
ספיחת האורניל והתרחקות בין שרשראות הפוליסכרידים.
בחלק השני של המחקר נבדקה ניצולת הספיחה של יוני האורניל על גבי הידרוג'לים (בידים) שהוכנו מהפוליסכרידים I ,K ו-A. בידים הוכנו בעזרת מלחי כלורידים מסוגים שונים, וכפי שנמצא בשיטת הספיחה הראשונה, גם בשיטה זו הספיחה הגיעה לרוויה אחרי כ- 30 min. ניצולת הספיחה הגבוהה ביותר התקבלה עם הבידים של A שהוכנו עם CaCl2 ועמדה על 83.45%. הבידים מ- I הניבו ניצולת ספיחה הכי גבוה כאשר הוכנו עם FeCl3 וספחו 70.59%, ואילו הבידים מ- K הניבו ניצולת ספיחה מקסימאלית כאשר הוכנו עם FeCl2 וספחו 50.98%. בניתוח ניסויי הקינטיקה נמצא כי המודל הקינטי המתאים למערכות של הבידים הוא מודל מסדר פסאודו שני, דבר המחזק את ההשערה כי מתקיימת תגובה בין הקבוצות הפונקציונליות שבפוליסכריד לבין האורניל. לבסוף, נבדקה גם השפעת ריכוז המלח בהכנת הבידים על ניצולת הספיחה של הבידים מסוג A שהוכנו בתמיסות CaCl2 בריכוזים משתנים בין 0.2-1M. נמצא כי ניצולת הספיחה עלתה עם הירידה
בריכוז המלח, כאשר בריכוז של 0.2M הניצולת הגיעה ל- 91% לעומת 78% בריכוז של 1M.
מילות מפתח: אורניל, ספיחה, פוליסכרידים, קרגינן. על בסיס התוצאות שהתקבלו במחקר זה הוגש המאמר לפרסום:
O. Levy-Ontman, O. Paz-Tal, Y. Alfi ,A. Wolfson, "Biosorption of uranyl ions from aqueous solutions by soluble renewable polysaccharides", Polymer Journal
9