Page 44 - 5-7-23 דמוקרטיה
P. 44
ָהיוּ ֹפּה מוֹ ְשׁ ִלים טוּ ְר ִקים ְו ַא ְנ ְגּ ִלים, ֶאתכּוָּלם ִסַלְּקנוּ ִמ ָכּאן.
ְכֵּדי ִלְזכּוֹת ְבּ ֵחרוּת, ְולֹא ִדּי ְק ָטטוָּרה ְבּ ַמ ְס ֶוה " ֵמ ִשּׁילוֹת"
ֵאיֶנִנּי ָחֵפץ ִבְּמִשּׁילוֹת, ְו ֵאיֶנִנּי ָזקוּק ְלמוֹ ֵשׁל. ֵחרוִּתי ֵאיֶנָנּה ָמָשׁל, ַוֲאִני ֵאיִני ַהִנְּמָשׁל.
44
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid0cRjvs8vjcdwwANr7Vki72g533cm4gboYgatWajCbS8g Mwk2VquyZpWwnReBGBSyal&id=100000098193282&sfnsn=scwspmo&mibextid=RUbZ1f
חירות היתה תמיד ערך עליון של העם היהודי, ושל מדינת ישראל. על כן, כשהחלו לנשב רוחות הדיקטטורה במקומותינו, כובס המושג "דיקטטורה" למושג "משילות"... הימין-הדתי חשק במשילות, כדי לכפות את אורח חייו וערכיו, על הציבור כולו. נתניהו, שלא הצליח למשול בביתו, ביקש משילות בכל בני עמו... הצלחת המחאה, הוציאה את הרוח גם ממפרשי "המשילות", והמושג הנלוז ירד מגדולתו...
