Page 4 - הפסקת קפה 22
P. 4
על קצה הכפית | דיתי וינשטיין
המלך בשדה
ומתעלמת ממנו כי את בתפקיד? פעם ,כשחודש אלול הגיע והאוויר בבקרים נעשה קריר ,היינו
ואם היית כבר לקראת שינה ,אחרי יום מתיש ,ופתאום השכנה מכתפות תיק חדש וצועדות ,נרגשות ,לתחילת שנה בבית
הייתה מתקשרת ומודיעה לך בהתרגשות שמישהו בכניסה
לבניין מחלק חבילות שי לחג ואפשר לבחור ולקחת בלי הספר.
תשלום ,לא היית מתלבשת במהירות שיא ורצה למטה כדי המחברות היו חדשות ,מבהיקות מלובן .העפרונות מחודדים
לא לפספס אפילו שעבר עליך יום קשה ועוד 6שעות את כבר
והמחק עוד היה בקלמר.
צריכה לקום? הלב היה נקי ,מוכן לקבל ,לספוג את מה שנלמד בכיתה על
והנה עכשיו ,המלך נמצא לידינו והוא לא מחלק 200ש"ח או
חבילות שי מפנקות ,הוא מחלק חבילות של חיים ,הוא מפזר הימים הנוראים.
בידו הפתוחה והרחבה בריאות ,שמחה ,פרנסה ,יראת שמים, הגענו לראש השנה טובות יותר ,מלאות במטען רוחני ,במצוות,
נחת ,זיווג ,ילדים... ברצונות ,בקבלות.
ממש ברגע זה המלך נמצא בשדה ,קרוב אליך יותר מתמיד, והיום?
רוצה שתבקשי ,רוצה לתת לך. היום אנחנו במקום אחר.
ויש לו באמתחתו כל מה שאת יכולה לדמיין והרבה מעבר. אולי שומעות מהחלון את תקיעת השופר מבית כנסת סמוך,
אולי תולות על המקרר יצירות של 'אני לדודי ודודי לי' ושרות
אז אולי את באמת לא חייבת,
אבל כדאי לך!!! עם הילדים "בחודש אלול תוקעים בשופר"...
אולי מתגעגעות לימים שבהם ימי אלול היו ימים של התקדמות
כדאי לך למצוא כמה דקות ביום לבקש ,בין משימה אחת
לשניה ,מהלב ,במילים שלך... והתעלות,
אבל חוץ מזה כמה אנחנו קוראות ,לומדות ומתכוננות לימים
כדאי לך לנצל את הרגעים שבהם כל השערים פתוחים. הגדולים שלפנינו? מתי יש לנו זמן בסדר יום העמוס של
כדאי לך לצאת אל השדה לפגוש את המלך שמחכה רק לך. עבודה/בית/ילדים/גינה/קניות להתפלל באריכות ,לקרוא
לפני שנה היה לי חלום שנצבע בדמיוני בצבעים ורודים ,מלאי תקווה. מאמרים על ראש השנה או לשמוע הרצאות?
כשסיפרתי עליו בעיניים בורקות לסובבים אותי הוא התקבל באמת אין לנו זמן ,התפקיד שלנו השתנה ואנחנו צריכות
בהססנות "בשביל מה? יש לך זמן מיותר? זה יעלה לך הרבה כסף... לבצע אותו בצורה שונה מבעבר :ללכת לעבודה ,לבשל,
לכבס ,לשחק עם הילדים ,להקדיש זמן לבעל ...זאת החובה
זה לא ילך… חבל לך על האנרגיה…" וגם הזכות שלנו וקשה לנו להכניס ללו"ז הצפוף משימות
אבל כל הטענות הרציונליות לא הצליחו לחדור מבעד למעטפת
נוספות.
הזוהרת של החלום שלי.
והנה אנחנו כאן ,שנה אחרי ,עם חלום שהתגשם ,בזכותכן! אז נכון ,אולי אנחנו לא חייבות.
אחרי שחלפה שנה עמוסה ומאתגרת הגיע הזמן לומר לכן תודה. קיבלנו מהקב"ה תפקידים אחרים ,חשובים מאוד ,ולא נדרש
תודה שהייתן איתי לאורך הדרך ולקחתן חלק משמעותי בהגשמת מאיתנו להתכונן ליום הדין כמו פעם ,אבל בינינו ,אם היית
חוזרת הביתה מהעבודה מותשת ,מזיעה ,גוררת עגלה ביד
החלום. אחת וילדון צורח ביד השניה ,ופתאום באמצע הדרך היית
מאחלת לכן שנה טובה של הגשמת חלומות, רואה על המדרכה שטר של 200ש"ח ,היית ממשיכה הלאה
דיתי
4
לתוכן המדורים