Page 144 - #סבאשלכם הספר - 2019
P. 144
גם אני שובר שתיקה
יש לאפשר לחברי "שוברים שתיקה" להשמיע את קולו ללא מורא מעל כל
במה – בצה"ל ,במערכת החינוך ובמוסדות ציבור.
במשך שנים רבות שירתי כקצין מילואים זוטר ביחידת חי"ר ששלטה על אזור
רמאללה מ"בסיס האם" במחנה עופר .את שבילי ביתוניה ,אל-ג'יב ובית-
לקיה למדתי להכיר על בורים .כבר בשנות השבעים נוכחתי לדעת כי צבא
השולט על אזרחים נטולי זכויות – אינו יכול לשמור על מוסריותו .הוצאת
תושבי כפר כלשהו מהבית ,באישון לילה ובאלימות ,וריכוזם במרכז הכפר
לשם חיפוש חשודים – היו מעשים שבשגרה .הפקודה הייתה קבועה :לשכב
על הבטן ,ידיים על הצוואר ,לא לזוז .בקיץ הושכבו הנערים והגברים על
אדמה יבשה ,ובחורף – בתוך שלוליות של בוץ .מעת לעת התגלו בקרבנו
סדיסטים של ממש :אחד "ירה באוויר" ופגע בילד ,אחר "ניפח" במכות תושב
שהתלונן על הפיכת רכבו למחסום מאולתר .לסרב לשרת לא עלה בדעתי.
להיפך ,מלחמת יום הכיפורים חיזקה בי את התחושה שעלי להמשיך ולשרת
ביחד עם חבריי הקרביים.
142
