Page 4 - etmol 62

‫באותם ימים בהשוואה לשער הדולר אז ומספר היהודים‬ ‫ממנהיגי יהודי ארצות״הברית‪ ,‬והציע לקיים פגישה דחופה‬
‫בארץ‪ ,‬מסמנים פתיחת מפעל תמיכה אדיר שכלל בספים‬ ‫של ״הוועד היהודי האמריקאי״‪ ,‬שריכז את פעולתם של‬
‫ומזון‪ ,‬שיהודי ארצות‪-‬הברית שלחו בעזרת ממשלתם‪ ,‬והצילו‬ ‫אירגונים יהודיים שונים‪ ,‬לדיון בנושא‪ .‬תוך שלושה ימים‬
‫את הישוב היהודי בארץ מכליון‪ .‬ה״רכבת הימית״ פעלה‬ ‫נערכה הפגישה ושיף דיווח על המברקים שהתקבלו‬
‫מאז ועד לחודש פברואר ‪ .1916‬לאחר מכן הגיעה עזרה‬ ‫ממורגנטאו וממקורות מהימנים אחרים שמסרו על החורבן‬
‫המאיים על יהודי הארץ‪ ,‬אם לא תוחש עזרה כספית דחופה‪.‬‬
‫נוספת בדרכים אחרות‪.‬‬ ‫מייד לאחר הישיבה הבריק שיף למורגנטאו‪ ,‬כי הסכום‬
‫מוריס ורטהיים שנשא באחריות להבאת וחלוקת התרומה‬ ‫שנדרש ‪ -‬מוכן‪ .‬הוועד היהודי האמריקאי תרם ‪ 25‬אלף‬
‫לא ביזבז את זמנו‪ .‬יום לאחר שהאניה הגיעה ליפו עלה‬ ‫דולר‪ ,‬שיף עצמו נתן ‪ 12.5‬אלף דולר והוא קיווה כי‬
‫לירושלים ולאחר ישיבות שנערכו בקונסוליה האמריקאית‬ ‫הפדרציה של הציונים האמריקאים תמציא את ‪ 12.5‬אלף‬
‫ולפי הוראות שקיבל בארצות־הברית הוחלט על הקמת ועד‬ ‫הדולר הנותרים‪ .‬הכסף עמד לרשות הישוב כדי להציל את‬
‫מרכזי לחלוקת העזרה שיפקח על ועדים מקומיים בירוש­‬
‫לים‪ ,‬ביפו‪ ,‬במושבות יהודה והגליל ובערי הצפון‪ .‬לחברי‬ ‫חייו ממוראות המלחמה‪.‬‬
‫הועד המרכזי שנקרא ״ועד קופת העזרה האמריקאית״‬ ‫יעקב שיף‪ ,‬נדבן ועסקן יהודי נודע‪ ,‬לא היה ציוני‪ .‬שבע‬
‫נבחרו אהרון אהרונסון‪ ,‬אפרים כהן וארתור רופין‪ .‬הארץ‬ ‫שנים לפני כן הסתייג מן הציונות ואמר כי ״כאמריקאי אין‬
‫נחלקה לשלושה מחוזות‪ .‬אפרים כהן נתמנה כאחראי על‬ ‫אני יכול להעלות על דעתי לרגע שיכול אדם להיות באותו‬
‫מחוז ירושלים‪ ,‬חברון ומוצא‪ ,‬שהוקצבו לו ‪ 47‬אחוז מהכס­‬ ‫זמן אמריקאי אמיתי וחסיד כן של התנועה הציונית״‪ .‬עכשיו‬
‫פים; אהרון אהרונסון‪ ,‬מנהל התחנה הנסיונית החקלאית‬ ‫היתה לו הזכות ההיסטורית לארגן את מפעל התמיכה‬
‫בעתלית‪ ,‬התמנה לאחראי על צפון הארץ )חיפה‪ ,‬צפת‪,‬‬ ‫להצלת הישוב היהודי בארץ־ישראל‪ .‬שיף לא נהפך לציוני‪,‬‬
‫טבריה והמושבות בגליל ובשומרון(‪ ,‬למחוז זה הוקצבו ‪27‬‬ ‫אך הלב היהודי האמון על ״כל ישראל ערבים זה לזה״ נענה‬
‫אחוז מכספי הסיוע; ד״ר א‪ .‬רופין‪ ,‬שנתמנה לראש הוועד‪,‬‬ ‫לקריאה מעבר לכל חילוקי הדעות‪ .‬אגב‪ ,‬מזביר הוועד‬
‫הופקד על יפו והמושבות ביהודה‪ .‬לאיזור זה הוקצבו ‪26‬‬ ‫היהודי האמריקאי באותה ישיבה‪ ,‬הרמן ברנשטיין‪ ,‬סיפר‬
‫אחוז מכספי הסיוע‪ .‬סוכם שהכספים יופקדו בכל איזור‬ ‫אחר״כך כי כאשר הוקרא בישיבה מברקו של מורגנטאו‬
‫בסניפי בנק אפ״ק בערים הראשיות )ירושלים‪ ,‬חיפה ויפו(‪.‬‬ ‫לחש לו שיף‪ ,‬כי במקרה של עיכוב הוא יתן את כל הסכום‬
‫תוקנו תקנות ונמסרו סמכויות לוועדים המקומיים כדי להקל‬
‫על חלוקת הכסף תוך ביקורת מתמדת על דרך ההוצאה‪.‬‬ ‫בעצמו‪.‬‬
‫בסוף אוגוסט ‪ 1914‬התבשר רופין מפי הקונסול האמריק­‬
‫סוכם כי;‬ ‫אי בירושלים ד״ר גלייזברוק‪ ,‬כי אניה אמריקאית‪ ,‬״נורת‬
‫א‪ 20 .‬אחוז מהבסף יוקצב לרכישת מצרכי מזון שיימכרו‬ ‫קארוליינה״‪ ,‬תגיע בקרוב לארץ כשעל סיפונה מוריס‬
‫ורטהיים‪ ,‬חתנו של מורגנטאו‪ ,‬ועמו סכום העזרה הראשון ‪-‬‬
‫במחירי הקרן‪ ,‬ללא רווח‪.‬‬ ‫‪ 50‬אלף דולר שנתרמו על־ידי יהודי ארצות הברית לעזרת‬
‫ב‪ 40 .‬אחוז )במושבות רק ‪ 20‬אחוז( יוקדשו לחלוקת‬
‫מצרכי מזון חינם למחוסרי אמצעים‪ ,‬למטבחים לנצרכים‬ ‫אחיהם שבארץ ישראל‪.‬‬
‫ולחלוקת מזון לאוכלוסיה הערבית בשיעור שייקבע על‪-‬ידי‬ ‫ההעברה המהירה של התרומה התאפשרה הודות לשיתוף‬
‫פעולה הדוק בין יהודי ארצות־הברית‪ ,‬הממשל האמריקאי‪,‬‬
‫הוועד‪.‬‬ ‫חיל הים האמריקאי וחברת הנפט ״סטנדרט אויל״‪ .‬שיתוף‬
‫ג‪ 40 .‬אחוז)במושבות ‪ 60‬אחוז( מהכספים יוקדשו לקרן‬ ‫פעולה זה הבטיח ביצוע העזרה למרות התנאים הקשים‬

‫שתאפשר למעסיקים ציבוריים ופרטיים העסקת פועלים‬ ‫ששררו בימי המלחמה‪.‬‬
‫יהודים‪.‬‬ ‫בקשות עזרה למשלוח אניות מלחמה אמריקאיות כדי‬
‫להגן על אינטרסים אמריקאים במזרח״התיכון הגיעו‬
‫מלכתחילה הושם הדגש לא לעסוק בצדקה בלבד‪ ,‬אלא‬ ‫לוושינגטון כבר באוגוסט ‪ .1914‬מערים שונות ‪ -‬קושטא‪,‬‬
‫לאפשר את המשך הפעילות הכלכלית על״ידי מתן הלוואות‪.‬‬ ‫איזמיר‪ ,‬ביירות‪ ,‬יצאו קריאות בהולות לקונסולים האמריק­‬
‫כספי הסיוע איפשרו המשכת העסקת שומרים יהודים‬ ‫אים ולשגריר מורגנטאו שביקשו התערבות חיל‪-‬הים‬
‫במושבות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬מ‪ 30-‬אלף פרנק שהוקצבו למושבות‬ ‫האמריקאי להגנת אמריקאים ומיעוטים נוצריים אחרים‪.‬‬
‫יהודה ‪ 60 -‬אחוז מהם ניתנו כהלוואות למעסיקים ומתוכם‬ ‫בתחילה היסס משרד החוץ האמריקאי וניסה לברר מה‬
‫הפחיתו ‪ 4,500‬פרנק לקרן שמירה‪ ,‬שמטרתה היתה להחזיק‬ ‫עמדת הצדדים הלוחמים למשלוח כלי‪-‬שיט אמריקאים‬
‫בשומרים יהודים‪ 6000 ,‬פרנק מהסכום הוקצבו אמנם לסעד‬ ‫למזרח‪-‬התיכון‪ .‬אך עוד לפני קבלת כל התשובות צוותה‬
‫‪ -‬תמיכה לנזקקים‪ ,‬אך מסכום זה נמסרו ‪ 1000‬פרנק לחלוקה‬ ‫אניית המלחמה ״נורת קארוליינה״ לצאת מחופי אנגליה‬
‫לשכנים ערבים נזקקים‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬עם בוא אנית המזון‬ ‫לחופי תורכיה‪ .‬אחר‪-‬כך קיבלה פקודה דומה אנית‪-‬המלחמה‬
‫״וולקן״ ‪ -‬סיפק הישוב גם מצרכי מזון חינם לתושבים‬ ‫״טנסי״‪ .‬אניות אלו ואחרות מילאו תפקיד חשוב בהעברת‬
‫ערביים ונוצרים‪ .‬כאמור‪ ,‬הכספים עזרו להקל על בעיות‬ ‫מזון‪ ,‬תרופות‪ ,‬דלק‪ ,‬חומרי גלם‪ ,‬כספים ובהעברת פליטים‬
‫חוסר‪-‬העבודה‪ ,‬אבל החזיקו גם את מערכת החינוך ומוסדות‬ ‫מארץ‪-‬ישראל למצרים‪ .‬חברת ״סטנדרד אויל״ עזרה למבצע‬
‫בכך שהיא העמידה לרשות מורגנטאו בקושטא את ‪ 50‬אלף‬
‫הציבור‪.‬‬ ‫הדולר במטבעות זהב‪ ,‬אחרת לא היה יכול הכסף להגיע‬

‫עזרה לישוב הישן‬ ‫ליעדו‪.‬‬

‫הישוב הישן נהנה מהתמיכה לא פחות מהישוב החדש‪ ,‬אך‬ ‫בחרבות שלופות‬
‫ההחלטה שלא לחלק את הכסף בדרך הישנה והמקובלת‪,‬‬
‫דרך ה״כוללים״ ‪ -‬פגעה בישוב הישן שהיה תלוי בנציגי‬ ‫האניה הגיעה לנמל יפו ב‪ 6-‬לאוקטובר‪ ,‬וירתה מתותחיה‬
‫הישוב החדש המופקדים על חלוקת הכספים‪ .‬טענות הקיפוח‬ ‫‪ 3‬מטחי כבוד לכבודו של הקונסול האמריקאי גלייזברוק‪.‬‬
‫של הישוב הישן היו ללא הועיל‪ ,‬כולל תביעה לקונסול‬ ‫מוריס ורטהיים‪ ,‬שליח יהודי ארצות הברית‪ ,‬נפגש ביפו עם‬
‫גלייזברוק לקבל את הכספים ישר ולא באמצעות הוועד‬ ‫הקונסול האמריקאי‪ ,‬עם ד״ר רופין‪ ,‬עם חברי ״הוועד‬
‫בארץ‪ .‬לזכותם של מחלקי הסיוע יש לומר‪ ,‬כי היעילות‬ ‫להקלת המשבר״ ועם מנהלי בנק אפ״ק‪ .‬ששה מלחים‬
‫במשלוח הכסף התבטאה לא רק בגיוס ובהעברה המהירה‬ ‫הורידו את האוצר היקר וליוו אותו בחרבות שלופות אל‬
‫של הכספים‪ ,‬אלא אף בחלוקתם המידית בארץ‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי‬ ‫כספות הבנק הציוני‪ 50 .‬אלף דולר אלו‪ ,‬שהיו סכום עצום‬
‫העזרה האמריקאית והעזרה מיהודי גרמניה וארצות אחרות‪,‬‬
‫איפשרו את המשך פעילותם של מוסדות התורה בקרב‬