Page 7 - etmol 62

‫־•׳ '•» ‪ .‬׳■‪ ,‬י‬

‫מלאכה זו יש לעשות בימי מנוחה או‬ ‫גמלים נושאי זיפזיף ליד גשר הירקון ‪ -‬צילום‪ :‬בוריס כרמי‬
‫בתום יום העבודה‪ ,‬כדי לא לשבש את‬
‫הובלת הזיפזיף ולגרום להפסדים‪ .‬בכל‬ ‫ושילמה ל״בנק הפועלים״ את חובה עד הגמלים הפרטיים התארגנו באגודות‬
‫זאת‪ ,‬זכו בעלי הגמלים וגמליהם לכמה‬
‫ימי מנוחה בשנה בהם שבתו הם וגמלי­‬ ‫ועבדו יחדיו ואף העסיקו פועלים שכי­‬ ‫לפרוטה האחרונה‪.‬‬
‫הם מכל מלאכה‪ .‬מראשית עידן הגמלים‬
‫בתל‪-‬אביב הנהיגו בעליהם שבוע של‬ ‫רים וסיפקו תעסוקה למאות משפחות‪.‬‬ ‫תחרות עם בדואים‬
‫מנוחה בשנה‪ ,‬ששימש ימי הבראה‬ ‫בשנת ‪ 1925‬פעלו בעיר שתי קבוצות‬
‫״חבורת הבניין״ הפסיקה אמנם את של בעלי גמלים ״המוביל״ ו״המספיק״‬
‫וצבירת כוח להם ולגמליהם‪.‬‬ ‫העבודה עם הגמלים‪ ,‬אך מקרב הפועלים שברשותן היו כ‪ 650-‬גמלים‪ .‬בגלל‬
‫מחוסרי העבודה קמו ממשיכים‪ ,‬שקיבלו התחרות הגדולה של הבדואים‪ ,‬שחלקם‬
‫מדי שנה בחול‪-‬המועד פסח היו הגמ­‬ ‫הלוואות ממוסדות הישוב‪ ,‬רכשו גמלים באו מסיני ומעבר הירדן‪ ,‬עמדו גמלים‬
‫לים ובעליהם מתכנסים יחדיו ויוצאים‬ ‫והתמידו בהובלת זיפזיף לבניינים‪ .‬הם רבים של יהודים בלא תעסוקה ושתי‬
‫בשיירה ארוכה למושבה באר‪-‬יעקב‬ ‫היו צריכים להתחרות עם בעלי הגמלים הקבוצות נאלצו למכור גמלים במחירי‬
‫הסמוכה לסרפנד‪ .‬שם‪ ,‬בשדות המושבה‬ ‫הערבים‪ ,‬שהציפו את תל״אביב והיו הפסד‪ .‬גמלים שנרכשו ב‪ 25-‬לירות‬
‫הצעירה ובין מטעי השקדים שלה‪ ,‬היו‬ ‫מוכנים לעבוד שעות רבות יותר ובשכר מצריות הגמל נמכרו ב‪ 8-‬לירות ואף‬
‫הגמלים רועים להנאתם‪ ,‬ללא אוכף על‬ ‫נמוך‪ .‬בשעה שהיהודים דרשו ‪ 80-70‬בפחות מזה‪.‬‬
‫גבם ובלא ארגזים כבדים על דבשתם‬ ‫גרועז מצרי עבור גמל זיפזיף‪ ,‬הרי בעיה לא קטנה היוותה גם שאלת‬
‫ואילו בעליהם בילו את זמנם בקריאה‪,‬‬ ‫הבדואים הסתפקו ב״‪ 25-20‬גרוש לגמל‪ .‬שיכון הגמלים‪ .‬כל עוד היתה העיר‬
‫בוויכוחים סוערים בין אנשי ״הפועל‬
‫הצעיר״ ובין נאמני ״אחדות העבודה״‪,‬‬ ‫עניין העבודה הערבית הזולה לא ירד קטנה ותושבים בה מעט ניתן היה לשכן‬
‫שיחות בענייני השעה והעיקר ‪ -‬מכסים‬
‫את הגרעון הגדול בשעות שינה להן כה‬ ‫מסדר היום‪ .‬דיונים רבים נערכו בשאלה את הגמלים לא הרחק ממקומות המגו­‬

‫נזקקו‪.‬‬ ‫זו במועצת הפועלים ובעיריית תל״אביב רים‪ ,‬אך כאשר העיר גדלה ורבו תוש­‬
‫עידן הגמלים בתל אביב בא אל קיצו‬
‫באורח טבעי‪ .‬אמצעי הובלה משוכללים‬ ‫ובשאר האירגונים שפעלו למען הגברת ביה החלו הגמלים להוות מטרד תברואי‬
‫יותר החלו להחליף את מעלי הגירה‪.‬‬
‫ברשת כבישי הבטון שנסללו בתל‪-‬אביב‬ ‫התודעה של חשיבות העבודה העברית חמור והתושבים דרשו להרחיק את‬
‫החלו נעות עגלות ומאוחר יותר אף‬
‫משאיות‪ ,‬שהעבירו כמויות גדולות של‬ ‫והתוצרת העברית‪ .‬האגודה ״למען תוצ' הגמלים מתחומי הישוב‪ .‬כדי לפתור את‬
‫זיפזיף וחומרי בניין אחרים ובמהירות‬
‫רבה יותר‪ .‬הגמל עשה את שלו‪ ,‬הגמל‬ ‫רת הארץ״ התלוננה במכתב ששלחה הבעייה חכרה עיריית תל אביב שטח‬
‫יכול ללכת‪ ...‬גם הזיפזיף בחוף תל‬
‫אביב פחת עד שכרייתו נאסרה כליל‪.‬‬ ‫לעיריית תל״אביב בחודש אוגוסט ‪ 1925‬של ‪ 25‬דונם מאחורי פסי הרכבת הישנה‬
‫בגמל לא היה אפשר להוביל זיפזיף‬
‫ממרחק רב ובעלי הגמלים עצמם הציעו‬ ‫כי ״בזמן האחרון התחילו להתרכז סביב )כיום דרך פתח‪-‬תקוה‪ ,‬לא הרחק מן‬
‫להמיר את הגמלים בסירות מוטור ולה­‬
‫ביא זיפזיף מחוף סידני‪-‬עלי‪ ,‬היא ארסוף‬ ‫תל״אביב מחנות בדואים עם גמליהם התחנה המרכזית( להקמת אורוות עבור‬

‫ליד הרצליה‪.‬‬ ‫המובילים זיפזיף לצרכי הבניין והתע־ הגמלים‪ .‬המקום היה מרוחק מאוד מן‬
‫הגדילו לעשות שני מהנדסים תושבי‬
‫העיר א‪ .‬שלזינגר וי‪ .‬צונגר‪ ,‬ששלחו‬ ‫שיה? וכל הענף הזה ‪ -‬המפרנס כיום הים ואילץ את בעלי הגמלים להאריך‬
‫תזכיר לעירית תל אביב ובו הצעה לה­‬
‫ביא זיפזיף במסילת ברזל צרה‪ ,‬באורך‬ ‫‪ 230‬משפחות ושמספרם יכול היה להת­ את שעות העבודה שלהם‪ ,‬שהיו מרובות‬
‫של ‪ 15‬קילומטר‪ ,‬מחוף ארסוף ועד‬
‫השכונה ״תל נורדוי״ בצפונה של תל‪-‬‬ ‫בלאו הכי‪.‬‬ ‫גדל ‪ -‬הולך ומתמוטט ^ י נ ו ‪ .‬״‬
‫אביב‪ .‬הם ביקשו לסול את המסילה על‬
‫חשבונם‪ ,‬״להחזיק ולנצל״ אותה ולמ­‬ ‫חופשה לגמלים‬ ‫בהמשך המכתב קובלת האגודה‪ ,‬בי‬
‫כור זיפזיף במחיר של ‪ 30‬גרוש מצרי‬ ‫״הקבלנים‪ ,‬בעלי״הבתים ובעלי'‬
‫במקום המחיר הקיים שהוא ‪ 80‬גרוש‬
‫בעד אותה כמות‪ .‬המהנדסים הודיעו‪ ,‬כי‬ ‫החרושת אינם יכולים לעמוד בנסיון‬
‫לאחר שש שנים של שימוש במסילה הם‬
‫מוכנים להעביר אותה לעיריה בלא כל‬ ‫והם מבכרים את ׳העולה מהמדבר׳ על העבודה עם הגמלים היתה קשה ומפ­‬
‫תמורה‪ .‬ההצעה לא זכתה למענה חיובי‬
‫והוסרה מן הפרק‪ .‬אט אט נמצאו חומרי‬ ‫העולה מפולניה״‪ .‬בעלי המכתב רואים רכת‪ ,‬בלא שבת ובלא מנוחה‪ ,‬שהרי‬
‫בניין אחרים וסדרי הובלה חליפיים ועי­‬
‫בכך לא רק שאלה כלכלית‪ ,‬אלא גם בגמלים יש לטפל יום יום‪ ,‬להאכילם‬
‫דן הגמלים בעיר תם ונשלם‪.‬‬
‫החלוצים שבאו לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬איש‬ ‫שאלה פוליטית חשובה ״ובראש וברא­ ולהשקותם ולטפל בפצעיהם‪ .‬יש גם‬
‫איש במועדו‪ ,‬איש איש בתקופתו‪ ,‬רשמו‬
‫דפים מזהירים בתולדות העם והארץ‪.‬‬ ‫שונה ‪ -‬שאלת הבטחון הציבורי וההגנה לתקן את הארגזים דמויי הטרפציה‬
‫במסירותם‪ ,‬בדביקותם במטרה‪,‬‬
‫בהתלהבותם ובנאמנותם‪ .‬בין אלה נפקד‬ ‫המשמשים להובלת הזיפזיף‪ ,‬שהיו ניזו­‬ ‫הלאומית״‪.‬‬
‫מקומם הצנוע של הגמלים ‪ -‬מובילי‬
‫הגמלים‪ ,‬אשר תרמו תרומה חשובה‬ ‫אך על‪-‬אף הקשיים והמשברים החזי­ קים לעתים קרובות בשעת פתיחת‬

‫לבניינה של העיר העברית הראשונה‪.‬‬ ‫קו היהודים מעמד בענף כלכלי זה‪ .‬בעלי דלתם התחתונה כדי לרוקן את הזיפזיף‪.‬‬