Page 10 - etmol 62
P. 10
מעל גבי הסוללה הפנימית שהוכנה מב קשתים להילחם מעליו ולקדם עליו מכונות
עוד מועד בגזרת החומה שנפרצה .הזמן וחיילים .כדי למנוע החלקת הכרים
שנדרש לשפיכת סוללה זו היה ,בדרך התמוטטות החומה מתחת כובד משקלה ושקיעתם וכדי לעגנם -מחמת הזעזו
כלל ,ממושך מזה שנדרש לקירקור החו של הסוללה החיצונית שנשפכה ע״י עים שספגו בשל טילטולי האיל ומכותיו
מה ,ומסתבר שהוחל בשפיכת הסוללה האשורים ,אשר נשענה עליה .מן החתך בחומה -שוקעו קורות וענפים בציפוי
הפנימית קודם שהועלו הכרים ,היינו שחפרו הארכיאולוגים בפינה הדרומית- הסוללה לשם הגדלת היציבות .רמז
לקראת השקת הסוללה החיצונית בחו מערבית של חומת לכיש מתברר ,שגו לאותה תופעה ניתן למצוא בתיאור שלב
מה .קשיי הגישה ולחץ הזמן לא איפש- בה הסוללה החיצונית ששפך האוייב לא הפתיחה של הקרב על ירושלים בירמי
רו לעתים לנצורים לברור את החומרים עלה בהרבה על גובה החלקלקה שמתח הו ו ו :״כרתו עצה ושפכו על ירושלים
לבניית הסוללה הפנימית .הם נאלצו תיה ,היינו שבקטע הסוללה העליון -
להטיל לתוכה מכל הבא ביד תוך שאיפה הסמוך לחומה -היתה תוספת המשקל סוללה״.
לקצר את מרחק הנשיאה ולהשלים קטנה יחסית .סביר איפוא שחומת לבנייתה של סוללת-מצור יוחדו
במהירות את בנייתה .נסיבות שפיכתה לכיש ,שעוביה היה 5.70מטר בקירוב, באכדית שני מונחים המציינים פעולות
של סוללה פנימית ויעודה משתקפים היתה מסוגלת לעמוד בתוספת הלחץ הנבדלות זו מזו מבחינה טכנית :א(
בדברי ירמיהו)לג ד-ה( :״כי כה אמר ה׳ שנגרמה עם שפיכת הסוללה החיצונית. צבירת אדמה )ואבנים( ,ב( כבישתם
אלהי ישראל על בתי העיר הזאת ,ועל ייעודי הסוללה הפנימית כפי שנראים על-ידי דריכה .הביטוי המקראי ״שפך
בתי מלכי יהודה ,הנתוצים אל הסוללות לנו הם :א( תוספת עובי לחומה בקטע סוללה״ הוא בעצם ביטוי מורכב ,הממזג
ואל החרב ,באים להילחם אל הכשדים, המקורקר ,אם-כי תוספת זו היתה קטנה
למדי ,שכן היא הלכה והצטמצמה ככל בתוכו את שני המושגים האכדיים.
ולמלאם את פגרי האדם״. שגבהה והתקרבה אל ראש החומה :ב( עם התקרבות הסוללה אל חומת העיר
בקיע בחומה נקרא ״פרץ״ :״לכן נשלם שלב ההכנה לקידום מכונות
יהיה לכם העוון הזה כפרץ נופל ,נבעה הכנת בסיס לעליה ולעמידה בפרץ.
בחומה נשגבה ,פתאום יבוא שברה״ רוחב הסוללה החיצונית של האשו- הפריצה-הכרים.
)ישעיהו ל יג( .התייצבותם של המגינים רים במקום שהיא נוגעת בחומת לכיש קירקור החומה ופריצתה :דומה שכו
מול התוקפים המתאמצים לחדור בעד הוא כ 22-מטר ,ולפיכך יש להניח שר עמידתן של חומות בפני הכרים לא
הפירצה שהובקעה בחומת העיר היא שרוחבה של חזית החומה אשר נגדה נבע מקשיות החומרים שמהם היו בנו
״עמידה״ ו״עליה בפרץ״ ,כנאמר בקו- הופעלו הכרים היה 15מטר בקירוב. יות ,כי אם מעוביין .להב המתכת של
בלנת יחזקאל על נביאי ישראל )יג לאחר שמאמצי הצרים להבקיע חומה זו איל המצור המוטח בכוח גדול בל
ד-ה( :״כשועלים בחרבות נביאיך ישר לכל עוביה הוכתרו בהצלחה ,אירעה בנים מיובשות ,עיקר בניינן של החו
אל היו .לא עליתם בפרצות ,ותגדרו אחת התוצאות הבאות :א( החומה מות הקדומות ,ובכלל זה חומת לכיש -
גדר על בית ישראל ,לעמוד במלחמה קרסה :ב( החומה נוקבה ונפרץ בה חור היה מפוררן בנקל .פרופ׳ יגאל ידין סבר
ביום ה׳״ .מהותה של העמידה בפרץ שרוחבו כמה מטרים ,אולם היא הוסיפה שהאיל -היינו המוט שבקצהו ראש
מקבלת תוספת הבהרה מן הביטוי ״גודר לעמוד .במקרה זה נדרש מן האשורים המתכת החד והוא החלק הפעיל של הכר
גדר״ )יחזקאל כב ל( המורה על חסימת הצרים להמשיך במאמציהם ולפרוץ דרך -היה תלוי בחבל המחובר לקצהו הקד
הפרץ על-ידי הקמת מתרס ,הוא הסוללה הפנימית שהקימו המגינים מי העליון של גג הכר והיה נהדף כמטו
ושנשענה על החומה מעברה האחר. טלת ,תוך צבירת תנופה ,כלפי קיר
ה״גדר״. כיוון שאנו חסרים נתונים שונים לא החומה שבחזיתו .הפעלת איל שכזה
משנפרץ הפרץ נחפזו שני הצדדים:
האוייב לחדור דרכו והמגינים -לחסמו. נוכל להכריע בין שתי האפשרויות. היתה קשה.
הלחימה בשלב זה היתה פנים-אל-פנים, בין כך ובין כך ,בסיומו של שלב זה להפעלת האיל נדרשו אנשים מעטים.
כאשר אף צד אינו מסוגל להפעיל חיפוי נפתחה בפני הפורצים הפרצה הדרושה אולם החיפוי עליו -למן העלאת הכר
של ממש .ההכרעה היתה תלויה במידה לחדירה אל תוך העיר .עתה לא נותר על הסוללה ועד השלמת הפירצה בחומה
רבה באומץ ליבם של הלוחמים למגינים אלא לנסות ולבלום את האוייב -חייב העסקה רצופה של עשרות קש
ובמיומנותם .בשעה קשה זו נדרש תים בכל משמרת ,שכן המגינים ירו
ממנהיגי המתגוננים על ידי דוגמה אי מכל הבא ביד ,מאבנים וחצים ועד לפי
שית ,לעלות ולסחוף אחרים עמם אל
הפרץ שבחומה במאמץ אחרון מול ה- דים בוערים) ,בתבליט הקרב על לכיש(
אף נראים סולמות שבורים וחלקים
אוייב. בוערים של מרכבות או עגלות המושל
לכאורה ,יש לתמוה על כדאיות כים מן החומה( .הזמן המתאים ביותר
השקעתו של מאמץ כה רב בשפיכת להפעלת הכרים היו שעות האור .אין
הסוללה ה״נגדית״ על-ידי המגינים. ספק שהמגינים לא הרפו ממאמציהם
אולם נראה שאחת הסיבות לכך היתה, לפגוע בכרים גם בשעות החשיכה,
כי משנתבררה לתוקפים נחישות החל שבהן יעילות החיפוי מן הסוללה פחו
טתם של המתגוננים להמשיך במאבק, תה .לפיכך מתבקשת השאלה אם הורדו
נפתח סיכוי למשא-ומתן שבו יכלו הכרים מן הסוללה מדי ערב וחזרו והוע
המתגוננים לקוות לתנאים נוחים מאלה
שנשקפו להם במקרה של נפילת עירם לו בבוקר.
בידי האוייב בקרב. החדירה דרך הפירצה
עכשיו תמו שלבי המערכה -גורלה
השפך שנתגלה בפנים החומה מול
של העיר הוכרע. סוללת האשורים בלכיש ממחיש תופעה
נוספת בלחימה על ביצורי עיר :משעמ
לעיון נוסף :הסוללה האשורית בלכיש דו הנצורים על כיוונה של הסוללה
ומשהעריכו כי קיים חשש שתגיע עד
-י .אפעל ,״ ציו ך מ״ט ,חוברת ד; דויד החומה ,התחילו בשפיכת סוללה נגדית,
פנימית .יש לפקפק באפשרות שהסוללה
אוסישקין :כיבוש לכיש על־ידי סנח־ הפנימית נועדה למנוע ,כמשקל נגד ,את
ריב)אנגלית( ,הוצאת אוניברסיטת תל־
אביב.
סו