Page 14 - etmol 62

‫הרב‬

‫דבורץ‬
‫מקים‬

‫בנק‬

‫גילגוליו של בנק לפיתוח חברון‬
‫שקם בשנות העשרים ופעל‬
‫בתקופת המנדט‬

‫מאת דב גנחובסקי‬

‫ספר התקנות של בנק חברון‬

‫טיין קרמאק היסס‪ .‬הוא הכין את טופס‬ ‫הטירחה לעורכי‪-‬הדין‪ ,‬שכירות משרד‬ ‫הרב ישראל דבורץ מליטא נמנה על‬
‫הרשיון לחתימת הנציב‪-‬העליון‪ ,‬וכתב‬ ‫ושאר ההוצאות הראשוניות‪.‬‬ ‫תלמידי ״ישיבת סלבודקה״‪ ,‬ועסק רבות‬
‫פתק ליועץ‪-‬המשפטי‪ ,‬נורמן בנטוויטש‪:‬‬ ‫בהפצת ״תורת המוסר״ מבית מדרשם‬
‫יותר מכסף‪ ,‬זקוק היה הרב דבורץ ‪-‬‬ ‫של רבי ישראל סלנטר וממשיכי דרכו‪:‬‬
‫״הדיבורים על ׳מטרות היהדות המסור­‬ ‫למייסדים‪ .‬החוק דרש שבעה מייסדים‪.‬‬ ‫בנוסף לעיסוקים אלה היה לו גם עיסוק‬
‫תית׳ אינם נראים לי‪ ,‬בהתאם להוראו‪-‬‬ ‫וכך אנחנו מוצאים בתיק הבנק את‬ ‫בהחלט לא רבני‪ :‬בנקאות‪ .‬בכל אחת‬
‫המסמך הבא‪ :‬״אנחנו‪ ,‬האנשים שרשמנו‬ ‫מהעיירות הליטאיות שבהן כיהן כרב‬
‫תיך‪ ,‬במקרה האגודה השיתופית‪ .‬ד״ר‬ ‫פה את שמותינו‪ ,‬כתובותינו ועסקינו‪,‬‬ ‫הוא הקים בנק שיתופי להלוואות‪ ,‬וכא­‬
‫עליאש אומר כי אינו יכול לתת הגדרה‬ ‫רוצים להתאגד בחברה בשם ׳הבנק‬ ‫שר היו כבר כמה כאלה‪ ,‬היה מראשי‬
‫מדויקת יותר‪ .‬אינני מוכן לסרב לתת‬ ‫להתפתחות חברון בערבון מוגבל׳ בהת­‬ ‫הפעילים בהקמת מעין ״בנק מרכזי״ ל­‬
‫רשיון בלי אישורך״‪ .‬נורמן בנטוויטש‬ ‫אם לתקנות ההתאגדויות האלה‪ ,‬ואנחנו‬
‫מסכימים לקחת את מספר המניות בקרן‬ ‫בנקים השיתופיים היהודיים בליטא‪.‬‬
‫לא התרגש‪ .‬הוא החתים את הנציב‪-‬‬ ‫החברה הרשום נגד שמו של כל אחד‪.‬‬ ‫כאשר עלתה ישיבת סלבודקה ארצה‬
‫העליון על הרשיון‪ ,‬וכתב לרשם החב­‬ ‫איסר זלמן מלצר‪ ,‬ראש ישיבת עץ‪-‬חיים‬ ‫בשנות העשרים והשתקעה בחברון‪,‬‬
‫רות‪ :‬״יש להבחין בין מקרה זה למקרה‬ ‫‪ 1 -‬מניה רגילה‪ :‬ישראל זיסל דבורץ‪,‬‬ ‫עלה גם הרב דבורץ‪ .‬כאן הוא לא שימש‬
‫של האגודה השיתופית שרצתה לבלול‬ ‫מנהל בנק עממי בליטא ‪ 1 -‬מנית מייס­‬ ‫ברבנות‪ .‬היו לו תכניות להקמת הוצאת‬
‫בתקנותיה הוראה שאפשר יהיה לגרש‬ ‫דים‪ :‬שבתי לפידות‪ ,‬גזבר הלוואה וחס­‬ ‫ספרים‪ ,‬להתיישבות עירונית וחקלאית‪,‬‬
‫מחברות בה כל חבר שיעבור על דיני‬ ‫כון ירושלים ‪ 1 -‬מניה רגילה‪ :‬פנחס‬ ‫וכמובן ‪ -‬להקמת בנק‪ .‬הוא רצה למזג‬
‫היהדות המסורתית‪ .‬זו סיבה מאד לא‬ ‫עפשטיין‪ ,‬מו׳׳צ פעה׳׳ק )מורה צדק פה‬ ‫בבנק שלו כמה נושאים‪ :‬בנקאות‪ ,‬פי­‬
‫ברורה לגירוש חבר‪ ,‬אולם ניתן לקבלה‬ ‫עיר הקודש( ‪ 2 -‬מניות רגילות‪ :‬הלל‬ ‫תוח הישוב היהודי בחברון‪ ,‬הלוואות‬
‫כיעד כללי של חברה‪ ,‬כשאין המדובר‬ ‫ריבלין‪ ,‬סוחר ‪ 1 -‬מניה רגילה‪ :‬מרדכי‬ ‫לשיכון ועוד‪ .‬התוצאה ‪ -‬״הבנק‬
‫בזכויות של פרט בלשהו‪.‬״ ביר באפריל‬ ‫עליאש‪ ,‬עורך‪-‬דין ‪ 1 -‬מניה רגילה‪ :‬ק‪.‬‬
‫‪ 1925‬חתם הרברט סמואל‪ ,‬הנציב הע­‬ ‫פרידנברג‪ ,‬עורך‪-‬דין ‪ 1 -‬מניה רגילה‪:‬‬ ‫להתפתחות חברון בע״מ״‪.‬‬
‫ליון‪ ,‬על תעודת‪-‬רישום של החברה‪:‬‬ ‫עדה לחתימות דלעיל ‪ -‬רבקה ענדא‪,‬‬ ‫כסף‪ ,‬אגב‪ ,‬לא היה לרב דבורץ‪ .‬מעו­‬
‫״אני מאשר בזה את התאגדות ׳הבנק‬ ‫לם לא היה משופע בכסף‪ ,‬וכשהגיע‬
‫פקידה‪.‬״‬ ‫ארצה לא היה לו כסף כלל‪ .‬גם את‬
‫להתפתחות חברון בערבון מוגבל׳‬ ‫דירתו הקטנה בירושלים קיבל מעשה‪-‬‬
‫״ברוח היהדות״‬ ‫טובה מאחד ה״כוללים״‪ .‬אבל אותם‬
‫בפלשתינה״‪.‬‬ ‫ימים לא היה צורך בהרבה כסף כדי‬
‫עם הרשיון ביד ועם פקדון של ‪60‬‬ ‫בתקנות הבנק שהוגשו לקפטיין ס‪.‬ג‪.‬‬ ‫להקים בנק‪ .‬ב‪ 1925-‬אפשר היה להקים‬
‫קרמאק‪ ,‬רשם החברות‪ ,‬נאמר כי הבנק‬ ‫בנק בארץ‪-‬ישראל בהוצאה כוללת של‬
‫לירות בבנק קופת‪-‬עם נסע הרב דבורץ‬ ‫יפעל ״ברוח היהדות המסורתית״‪ ,‬ולקי­‬ ‫‪ 33‬לירות ‪ -‬כולל דמי הרישום‪ ,‬הוצאות‬
‫לחברון‪ ,‬שכר חנות בבית גולדשמידט‬ ‫דום ״מטרות היהדות המסורתית״‪ .‬קפ‪-‬‬ ‫הדפסת המניות ושאר הטפסים‪ ,‬שכר‬
‫והעמיד בה שולחן וכסא‪ ,‬תלה שלט‬

‫גדול‪ ,‬״הבנק להתפתחות חברון״‪ ,‬התיי­‬
‫שב על הכסא ליד השולחן‪ ,‬הסביר את‬
‫רעיון הבנק לכל פונה ‪ -‬והמתין‪ .‬לא‬

‫‪14‬‬