Page 16 - etmol 62

‫וביקש פרטים ״על מצבו החוקי ועל‬ ‫קיבל מאז מזכים אותו בחמשת המניות‬ ‫ואנו יודעים זאת ממכתב רשמי‪ :‬״אני‬
‫האחראים לקיומו״ של הבנק‪ .‬תשובת‬ ‫הנותרות? פניית האיש הועברה ארצה‪,‬‬ ‫ג׳והן הותורן הול‪ ,‬לפי שעה הפקיד‬
‫רשם החברות היא סוף הפרשה‪ :‬״שם‬ ‫ואחרי כמה גילגולים‪ ,‬ענה רשם החב­‬ ‫הממלא את תפקידי המזכיר הראשי‬
‫החברה נמחק ב‪ 1.5.52-‬מפנקס החב­‬ ‫רות ליהודי מניו‪-‬יורק כי מניותיו שוב‬ ‫לממשלת פלשתינה‪ ,‬בסמכות הנציב־‬
‫אינן שוות דבר‪ ,‬ואין לו ממי לקבל את‬ ‫העליון‪ ,‬מרשה לבנק חברון בע״מ‬
‫רות‪...‬״‪.‬‬ ‫לשנות את שמו ל׳בנק מרכזי למסחר״‪/‬‬
‫חמשת המניות הנותרות‪.‬‬ ‫במהלך ההתכתבות על שינוי השם‪,‬‬
‫אבל בכל זאת‪ .‬מניות ״הבנק להתפת­‬ ‫נשלח עוד מכתב אחד‪ :‬״הננו מתכבדים‬
‫חות חברון בע״מ״‪ ,‬שב‪ 1949-‬לא היו‬ ‫אבל סדר זה סדר‪ .‬כמעט עשר שנים‬
‫שוות דבר‪ ,‬שוות היום יותר משהיו‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬באפריל ‪ ,1958‬ערך אגף‬ ‫להודיעו שאחד ממנהלי הבנק הרב ישר­‬
‫שוות אי‪-‬פעם בהיות הבנק פעיל בשמו­‬ ‫מטבע חוץ באוצר ״בדיקה של‬ ‫אל דבורץ התפטר מהנהלת הבנק‪ .‬נא‬
‫תיו השונים‪ .‬היום הן מבוקשות מאוד‬ ‫התחייבויותיו של הבנק האמור״‪,‬‬ ‫לרשום לפניכם בהתאם לכך ולפרסם את‬
‫על ידי אספני מסמכים כאלה‪ ,‬ומחיריהן‬ ‫כנראה משום שמניותיו שנמכרו‬ ‫זה בעתון הרשמי הראשון״‪ .‬נפרדו‬
‫בארצות‪-‬הברית התגלו בעוד איזשהו‬
‫עולים בהתמדה‪...‬‬ ‫תיק‪ ,‬והאוצר פנה למשרד‪-‬המשפטים‬ ‫הדרכים‪.‬‬

‫השער והכתובת‬ ‫אין נייר‬

‫בראשית המאה היה קיים בשכונת נוה־שלום שליד‬ ‫דרכו של הבנק הישן בשם החדש לא‬
‫יפו תלמוד־תורה בשם ״ שערי תורה״‪ .‬ברבות הי­‬ ‫צלחה במיוחד‪ .‬שוב ושוב היה עליו‬
‫מים ראו הגבאים כי יש מהתלמידים שמתרשלים‬ ‫להתנצל בפני רשויות הממשלה על כל‬
‫בלימודיהם והגיעו מסקנה‪ ,‬כי לא כל הילדים יהיו‬ ‫מיני משגים‪ :‬״אנו מבטיחים לכם שמה­‬
‫רבנים וחכמים ויש להקים בשביל חלקם בית־ספר‬ ‫יום ואילך נמציא לכם את כל המאזנים‬
‫למלאכה‪ ,‬וכך קם‪ ,‬ברחוב שמרלינג של היום‪,‬‬ ‫בזמנם בדייקנות יתרה‪ ,‬ואתכם הסלי­‬
‫בית־הספר המקצועי הראשון ביפו ובתל־אביב‪,‬‬ ‫חה״‪ .‬גם העסקים צלעו‪ .‬ב‪ 1-‬במאי‬
‫שחינך תלמידים רבים עד השנים הראשונות של‬ ‫‪ 1939‬מדווח הבנק לבית‪-‬המשפט‪ :‬״לרג­‬
‫המדינה‪ .‬כיום‪ ,‬יחד עם רוב בתי נוה־צדק ונוה־‬ ‫לי המצב השורר עכשיו בארץ נכנס‬
‫שלום‪ ,‬נוטה הבית ליפול‪ ,‬חלקו נטוש ובחלקו‬ ‫הבנק בזמן האחרון במצב קשה‪ .‬ההנה­‬
‫נמצא בית־מלאכה לנגרות‪ .‬מאומה לא נותר מ או תו‬ ‫לה החליטה שאי‪-‬אפשר לה להמשיך‬
‫בית־ספר ראשון‪ ,‬להוציא השער היפה שע שו‬ ‫בצורה הנוכחית‪ ...‬המצב השורר כעת‬
‫ה תל מידי ם ומוריהם ובו חרותים כלי מלאכה וכלי‬ ‫בארץ ברור וידוע לכל‪ ,‬וההנהלה באה‬
‫נגינה וכתובת‪ ,‬שעליה חרו תו ת זו בזו ה או תיו ת‪:‬‬ ‫לידי החלטה שלא יהא לה ברירה אלא‬
‫להיכנס לפירוק‪ ,‬אבל ברצון ההנהלה‬
‫ב־מ־ש־ת ופירושו‪ :‬בית מלאכה ושערי תורה‪.‬‬ ‫להשיג עד כמה שאפשר דיווידנדה יותר‬
‫גדולה עבור נושי הבנק‪.‬״ הבנק נעלם‪,‬‬
‫ובמקומו באה ״חברה מרכזית למסחר״‪.‬‬
‫זו פונה ביוני ‪ 1942‬בבקשה לרושם‬
‫החברות שיפטור אותה מהגשת דו״חות‪,‬‬
‫״היות שסידור רשימה כזו דורש הרבה‬
‫נייר‪ ,‬שבמצב המלחמה יותר רצוי לקמץ‬

‫בו‪.‬״‬
‫רבי ישראל דבורץ פי־ש אמנם ממה‬
‫שנותר מ״בנק חברון״‪ ,‬אך לא נפרד‬
‫סופית מחלומותיו הבנקאיים‪ .‬עכשיו‬
‫חלם על התיישבות כפרית‪ ,‬וב‪1935-‬‬
‫היא רושם את ״בנק הכפר הפלשתינאי‬
‫)א״י( בע״מ״‪ ,‬אך בנק זה לא פעל‪.‬‬
‫דבורץ עסק מעתה בפירסום ספרים‪,‬‬
‫ובסוף ימיו עבר לשכונת גבעת‪-‬שאול‪,‬‬
‫בה ניהל אורח חיים צמחוני‪ ,‬כמותו‬
‫ככמה משכניו ‪ -‬תוך שהוא ממשיך לר­‬

‫קום תכניות‪.‬‬

‫שאלות מאמריקה‬

‫ב‪ 1!-‬במאי ‪ 1949‬פנה תושב ניו‪-‬יורק‬
‫בשם שמואל ברגר בקושיה לקונסוליה‬
‫הכללית הטריה למדי של ישראל שם‪.‬‬
‫ב‪ 1929-‬הוא קנה ‪ 15‬מניות של ״הבנק‬
‫להתפתחות חברון״‪ ,‬אולם שילם רק‬
‫עבור ‪ 10‬מניות‪ ,‬ונשאר חייב עבור‬
‫חמש‪ .‬הוא קיבל שני תשלומי דיבידנד‪,‬‬
‫ומאז ‪ 1935‬לא שמע דבר מהבנק‪ .‬והוא‬
‫שואל‪ ,‬שמא תשלומי הדיבידנד שלא‬