Page 15 - etmol 62
P. 15

‫המכתבים נותנת כתובת ״חברון א ‪p‬‬            ‫רן‪ ,‬בן‪-‬ציון דינבורג ווייס מהדפוס‪,‬‬         ‫חלף זמן רב והתברר לו‪ ,‬כי בני חברון‬     ‫‪I‬‬
‫ישראל״‪ ,‬הבנק כבר היה בירושלים‪.‬‬            ‫גבריאל טלפיר‪ ,‬מרבית בני משפחת‬             ‫מעונינים מאד בהלוואות‪ ,‬אבל את כספם‬
‫תחילה העביר אותו הרב דבורץ לדירתו‬         ‫כצנלסון ורבי אריה לוין‪ ,‬הרב פרנק‬          ‫אינם מפק ‪T‬ים בבנק שלו‪ .‬חברון הסתד­‬
‫בבתי‪-‬ראנד‪ ,‬וכעבור חצי שנה הוא שכר‬         ‫והרב קוק‪ ,‬חיים קלווריסקי וקבוצת‬           ‫רה היטב עם סניף בנק אפ״ק )שקדם‬
‫שני חדרים ב״בית סלונים״‪ ,‬במרכז‬            ‫קרית‪-‬ענבים‪ ,‬ד״ר י‪,‬ל‪ ,‬רוקח ובית‬            ‫לבנק לאומי( בעיר‪ ,‬ובכלל‪ ,‬עיקר עסקי‬
                                          ‫מסחר ספרים ״תרבות״‪ .‬ואחרון‪-‬אחרון‬
     ‫רחוב יפו‪ ,‬והעסק התחיל קצת לזוז‪.‬‬                                                        ‫הבנקאות שלה נוהלו בירושלים‪.‬‬
‫המאזן לסוף ‪ 1927‬כבר מגיע ל'‬                         ‫‪ -‬״תנובה״‪ ,‬שקנתה ‪ 14‬מניות‪.‬‬
‫‪ 30,565‬לירות‪ ,‬הפקדונות היו קצת יותר‬       ‫אבל הרשימה כוללת גם את שייך‬               ‫לרבי איסר זלמן מלצר היו בוודאי‬
‫מ‪ 10-‬אלפי לירות‪ ,‬ורכוש הבנק כלל‬           ‫פכרי אלדין אלחוסייני מיפו‪ ,‬שייך עריף‬      ‫עיסוקים אחרים לרוב‪ ,‬אבל הוא היה‬
‫״שטרות בנכיון שאין בטוחות עליהם״‬          ‫יונס אלחוסייני מירושלים‪ ,‬ואת האשם‬         ‫יושב״ראש מועצת המנהלים של הבנק‬
‫בסך ‪ 6,730‬לירות‪ ,‬״שטרות בנכיון‬            ‫אל חוסייני ומוחמד שפיק דג׳אני וג׳מיל‬      ‫החדש‪ ,‬וכך הוא כותב לרושם החברות‬
‫שאין בטוחות עליהם שעבר זמן פרעונם‬                                                   ‫מאת ״בא״כוח מייסדי הבנק להתפתחות‬
‫ולא נפרעו״ בחמש לירות ו‪ 128-‬מיל‪,‬‬                 ‫האשם ומוחמד סורסוק וכן הלאה‪.‬‬       ‫חברון בע״מ״ ‪ -‬בכתב ידו‪ .‬מכונות‪-‬‬
‫״הלוואות שיש בטוחות עליהן״ בסך‬                                                      ‫כתיבה טרם נפוצו בארץ‪ .‬המכתב מלווה‬
‫‪ 7,258‬לא״י‪ ,‬ולאיזון‪ ,‬״רכוש שלא נכנס‬           ‫שמש וסרסור וסוכן‬
‫בכל הכל הנ״ל״‪ .‬בהערה למאזן מצויין‬                                                   ‫את המאזן הראשון של הבנק‪ .‬לא משהו‬
‫כי ״לא נעשו הלוואות והתחייבויות‪,‬‬          ‫רשימת מקצועות בעלי המניות כול­‬            ‫להתפאר בו‪ .‬סך המאזן היה ‪ 1,464‬לי­‬
‫בדרך ישרה או בלתי ישרה‪ ,‬לחברי‬             ‫לת‪ ,‬בנוסף להרבה רבנים‪ ,‬גם ״שמש״‪,‬‬          ‫רות ועוד ‪ 273‬מיל‪ .‬בקופה היו לבנק‬
‫ההנהלה‪ ,‬לפקעי הבנק ולבתי‪-‬עסק אח­‬          ‫ו״סרסור״‪ ,‬ו״סוכן״‪ ,‬ופקידים לרוב‪,‬‬          ‫‪ 146‬לירות‪ ,‬ובבנקים אחרים ‪960 -‬‬
‫רים או לשותפויות שהם או איזה חלק‬          ‫וכמה מורים וכמה מלמדים‪ ,‬ואחד המתו­‬        ‫לירות‪ .‬באקטיבה שלו היו שטרות בסך‬
                                          ‫אר כ״בעל מכוניות״‪ ,‬ו״בן ישיבה״‪,‬‬           ‫‪ 123.994‬לירות‪ ,‬הפקדונות הסתכמו ב‪-‬‬
                   ‫מהם מעוניינים בהם״‪.‬‬    ‫״מוכר דגים״‪ ,‬כמה שוטרים‪ ,‬פחח‬              ‫‪ 329‬לירות‪ ,‬והון המניות הנפרע היה ‪10‬‬
                                          ‫ואינסטלטור )לחוד(‪ ,‬״משחיז״‪ ,‬״חל‪-‬‬          ‫מניות יסוד של לירה אחת ו‪ 917-‬מניות‬
         ‫קיצור בשם‬                        ‫בנית״‪ ,‬כמה סופרים‪ ,‬״מוכר עוגות״‬           ‫רגילות של לירה אחת‪ .‬הרווח לשנה‬

‫מאורעות תרפ״ט והטבח ביהודי חב­‬                 ‫אחד וכמה אופים‪ ,‬וגם עתונאי אחד‪.‬‬                      ‫הראשונה היה ‪ 23‬לירות‪.‬‬
‫רון‪ ,‬במיוחד בקרב תלמ ‪r‬י הישיבה‬            ‫העסקים הלכו לאט‪ ,‬אבל התכניות‬              ‫אותם ימים חייב החוק לדווח לרשם‬
‫עמם היה לרב דבורץ קשר עמוק‪ ,‬זיעז‪-‬‬         ‫היו רבות‪ .‬במאי ‪ 1927‬פונה הבנק‬             ‫החברות את שמות בעלי המניות‪ ,‬אחת‬
‫עו אותו עמוקות‪ .‬הוא כינס אסיפה כל­‬        ‫לרשם‪-‬החברות ומבקש הכרה ״בתור‬              ‫לשנה‪ ,‬וכך מצויה בתיק רשימת בעלי‬
‫לית כדי לאשר את מחיקת המילה‬               ‫חברה בעלת מטרות לתועלת הציבור‪,‬‬            ‫המניות של הבנק‪ .‬הרשימה מעידה על‬
‫״להתפתחות״ משם הבנק‪ .‬מעכשיו ייק­‬          ‫ושתנתן לה התעתה הנחוצה לכך‪ ,‬חת! ׳‬         ‫כך שבעלי המניות ‪ -‬למרביתם היתה‬
‫רא ״בנק חברון בע״מ״ בלבד‪ .‬שוב לא‬          ‫מה ע״י הוד מעלתו הנציב‪-‬העליון״‪.‬‬           ‫מניה אחת עד שלוש מניות ‪ -‬קנו אותן‬
‫היה מה לפתח בחברון‪ .‬בדיווח לרושם‬          ‫התעודה ניתנה‪ .‬הסיפור שמאחרי הבק­‬          ‫לא כדי להרוויח‪ ,‬אלא כדי לסייע לרב‬
‫החברות כותב הבנק בפשטות‪ :‬״הסיבה‬           ‫שה הוא מעורבות הבנק בפעולותיו של‬          ‫דבורץ‪ ,‬ואולי גם לחברון‪ .‬הנה מבחר‬
‫לשינוי השם היא כיון שלמלה ׳התפת­‬          ‫הולצמן שרכש את אדמות ״מגדל עדר״‪,‬‬          ‫אקראי מן הרשימה‪ :‬הרב משה‬
‫חות׳ בשם הבנק אין יותר כל משמ­‬            ‫לימים כפר‪-‬עציון‪ .‬ההכרה היתה דרושה‬
‫עות״‪ .‬רשם החברות אישר את השינוי‬           ‫כדי לפטור את הבנק ממסים על קרקעות‬         ‫אוסטרובסקי וד״ר אורנשטיין‪ ,‬האד‪-‬‬
‫בשם‪ .‬״האספה הכללית היוצאת מן‬                                                        ‫מו״ר מגור והרוקח אופלטקה‪ ,‬האופה‬
‫הכלל״ התקיימה בחסות שוטרים‪ ,‬ונכחו‬                                          ‫שהחזיק‪.‬‬  ‫אנג׳ל‪ ,‬ברלין וברלס מההנהלה הצי­‬
‫בה שלושה בעלי מניות‪ ,‬שטרחו לנסוע‬          ‫למרות זאת‪ ,‬ואף שכותרת נייר‬                ‫ונית‪ ,‬עמרם בלוי וקצין המשטרה ברוך‬
‫לחברון וכעבור כמה רגעים יצאו בחז­‬
                                           ‫מניית הבנק‬                               ‫גופר‪ ,‬מייסד בני‪-‬ברק יצחק גרשטנקו‪-‬‬
                           ‫רה לירושלים‪.‬‬
‫העסקים התקדמו באיטיות והבנק‬
‫נזקק לכסף‪ .‬הרב דבורץ פנה לאחיו‪,‬‬
‫יצחק דבורץ‪ ,‬בארצות‪-‬הברית שיעזור‬
‫לו‪ .‬האח הצליח לעניין כמה יהתים‬
‫אמריקאיים ברכישת מניות הבנק‪ ,‬וה­‬
‫ביא אתו ארצה יותר מ‪ 5,000-‬דולר‬
‫שהושקעו במניות הבנק‪ ,‬היה זה סכום‬
‫רציני‪ ,‬הזריקה הועילה‪ ,‬והעסקים‬
‫התרחבו‪ .‬המאזן בסוף ‪ 1932‬היה‬
‫‪ 80,478‬לירות‪ ,‬והרווח לשנה היה‬

                            ‫‪ 3,004‬לירות‪.‬‬
‫אך בינתיים השתנה הרכב בעלי המ­‬
‫ניות‪ ,‬והמאזן ל‪ 1932-‬היה האחרון בשם‬
‫״בנק חברון בע״מ״‪ ,‬במסגרת המאמצים‬
‫להגדלת הון הבנק‪ ,‬נמכרו ״חבילות״‬
‫של מניות לחברת ״ריאו״‪ -,‬שהיתה יבו­‬
‫אן מכוניות בשם זה‪ ,‬לקבוצה גדולה של‬
‫נהגי אוטובוסים‪ ,‬וכן לקואופרטיב‬
‫״אגד״ עצמו‪ .‬בעלי המניות החדשים‬
‫השתלטו על הבנק‪ ,‬ולא רצו יותר ב­‬
‫אופיו ״הרבני״ ו״הירושלמי״‪ .‬כחלק‬
‫משינוי תדמית הבנק‪ ,‬הם שינו את שמו‪,‬‬

‫‪5‬ו‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20