Page 32 - et-mol 266
P. 32

‫גנית תדהר‬

                    ‫מדואר מנדטורי לדואר עברי‬                                                  ‫בול מתקופת‬
                                                                                            ‫המנדט הבריטי‬
‫עם הכיבוש הבריטי החל "חיל המשלוח המצרי"‪ ,‬הכוח הבריטי שכבש את ארץ ישראל‪ ,‬להעניק שירותי דואר‬
‫בסיסיים גם לאזרחים שהיו תחת שטח הכיבוש‪ .‬בשנת ‪ ,1918‬עוד בתקופת השלטון הצבאי‪ ,‬החל חיל המשלוח‬                         ‫חיל‬  ‫בול שהונפק בידי‬
‫רשמית‪ ,‬נעדרה מהם‪.‬‬   ‫הבולים הראשונים נכתב באנגלית ובערבית‪ ,‬והעברית‪ ,‬שטרם הוגדרה כשפה‬  ‫המצרי להנפיק בולים‪ .‬על‬              ‫המשלוח המצרי‬
‫ערבית ועברית‪ .‬לאור‬  ‫שלטונות המנדט בולים רשמיים‪ ,‬הפעם בשלוש השפות הרשמיות‪ :‬אנגלית‪,‬‬    ‫החלת המנדט הבריטי הנפיקו‬  ‫עם‬
‫מחאתם של יהודים רבים על כך שהשם שהונפק על הבולים היה "פלשתינה" ולא ארץ ישראל‪ ,‬הוחלט להוסיף ל ֵשם את ראשי התיבות‬
                                                                                            ‫"א"י"‪" :‬פלשתינה ‪ -‬א"י"‪.‬‬
‫בסדרת הבולים המנדטוריים הופיעו הדימויים של כיפת הסלע‪ ,‬קבר רחל‪ ,‬מגדל דוד ועוד‪ .‬השאיפה הייתה להביא לידי ביטוי אתרים שהיו‬
‫חשובים לאוכלוסיות השונות בארץ ולאזן ביניהן‪ .‬בולי המנדט שימשו עד ראשית חודש מאי ‪ ,1948‬עם הכרזת שלטונות המנדט על סגירת‬
                    ‫שירותי הדואר המנדטורי לקראת פינויים מהארץ ועל השמדת הבולים שהיו במלאי‪.‬‬
‫התוכנית להנפקת בולים למדינה היהודית החדשה שתקום כבר הייתה בהרצה במחתרת אך היא טרם מומשה‪ .‬בפרק הזמן שבין סגירת‬
‫שירותי הדואר המנדטוריים ועד הקמת המדינה החליטה מנהלת העם להשתמש בבולי קרן קיימת לישראל‪ ,‬בבולי כופר היישוב ובבולי‬
‫המנדט‪ .‬קק"ל החלה להנפיק בולים כבר ב־‪ 1902‬אבל אלה שימשו כבולים ייצוגיים‪ ,‬ללא מעמד חוקי והם לא נועדו לשימוש לצורכי‬
‫הדואר‪ .‬בכדי להפוך בולים ייצוגיים אלה לרשמיים הוסיפו עליהם את החותמת "דאר" ואת חותמת "מנהלת העם" והם שימשו בין ה־‪2‬‬
                                                                                            ‫במאי ל־‪ 14‬במאי‪.‬‬
‫יומיים לאחר הכרזת המדינה‪ ,‬ב־‪ 16‬במאי‪ ,‬יצאה סדרת הבולים הראשונה של מדינת ישראל‪ ,‬סדרת "דאר עברי"‪ .‬סדרה זו עוצבה בידי‬
‫המעצב אוטה וליש והיא כללה תשעה בולים בעריכים שונים‪ .‬על הבולים הופיעו מטבעות שונים מימי ממלכת החשמונאים ועד ימי מרד‬
                                                                ‫בר כוכבא‪ .‬המעצב בחר במוטיבים אלה בליווי הארכאולוג אליעזר סוקניק‬
                                                                ‫בכדי לבטא את עצמאותה של המדינה הצעירה‪ .‬מכיוון שבזמן עיצוב‬
                                                                ‫הבולים‪ ,‬שם המדינה שעתידה לקום עדיין לא היה ידוע‪ ,‬נכתבו במקומו‬
                                                                                     ‫צמד המילים "דאר עברי"‪.‬‬
                                                                ‫סדרה זו החליפה את הבולים הזמניים‬
                                                                ‫של קק"ל‪ ,‬אך בירושלים הנצורה המשיכו‬
                                                                ‫להשתמש בבולי קק"ל עד אשר נפתחה‬
                                                                                            ‫הדרך אל העיר‪.‬‬
                                                                ‫בולי הדואר העברי נמכרו עד אפריל ‪.1950‬‬

                                                                                     ‫גנית תדהר — מורת דרך ועורכת משנה של “עת־מול“‪.‬‬

                                               ‫בולי "דאר עברי"‬
                    ‫(באדיבות השירות הבולאי‪ ,‬דואר ישראל)‬

‫החלטה גורלית אמיצה אותה הוביל דוד בן־גוריון במנהלת העם‬          ‫בצדה הימני של הגלויה‪ ,‬הוסיף האב בכתב ידו הסבר "בולאי" עם‬
‫סמוך לחצות הלילה של ה־‪ 12‬במאי‪ ,‬פחות מיומיים לפני ההכרזה‪,‬‬                                   ‫הערכת צפי למועד הקמת המדינה‪:‬‬
‫הביאה לניצול חלון הזדמנויות צר ולהכרזת המדינה ביום שישי‪,‬‬
                                                                ‫הבולים המודבקים לגלויה זו מסמלים את קץ שלטון "בוין"‬
                            ‫ה' באייר תש"ח — ‪ 14‬במאי ‪.1948‬‬       ‫(תקפם של בולי ממשלת 'פלשטינה א"י' יפוג השבוע) ואת תחילת‬
‫גם שם המדינה — ישראל — נקבע סופית על ידי דוד בן־גוריון‬
                                                                     ‫ממשלת מדינת היהודים‪ .‬מקווים אנו שתקום בשבוע הבא‪.‬‬
         ‫בישיבת מנהלת העם‪ ,‬רק יומיים אחרי כתיבת הגלויה‪.‬‬         ‫אר ֶנסט ֶ ּב ִווין (‪ )Ernest Bevin‬היה מזכיר החוץ הבריטי באותה‬
                                  ‫היכן שאר הגלויות?‬
                                                                                                ‫תקופה ונתפס כאויב הציונות‪.‬‬
‫גלויה זו היא רק אחת מהגלויות שבני הזוג הלפרין כתבו באותו‬           ‫מתי הוחלט על הכרזת העצמאות ומתי נקבע שם‬
‫ערב "בהתלהבות לכל קרוביהם בארץ לרגל פתיחת הדאר העברי"‪.‬‬
                                                                                                             ‫המדינה?‬
                               ‫נראה שרוב הגלויות לא שרדו‪.‬‬       ‫כדאי לשים לב כי בעת כתיבת הגלויה‪ ,‬ארבעה ימים לפני הכרזת‬
‫גלויה אחת‪ ,‬דומה מאד מבחינה בולאית‪ ,‬אותרה בחיפה בבית‬             ‫המדינה‪ ,‬טרם הוחלט על הכרזת העצמאות וטרם פורסם המועד‬
‫הורי האם‪ ,‬ועליה חתומים הכותבים בשמם המלא — אברהם ושרה‬           ‫המתוכנן שלה‪ .‬היה ידוע כי מועד סיום המנדט הבריטי נקבע‬
‫הלפרין‪ .‬בנם הפעוט מכונה בה "מרדכי הזיסון" — לימים מחבר‬          ‫לשבת ה־‪ 15‬למאי‪ ,‬וההערכה בישוב הייתה שהמדינה תוקם רק‬

                                                 ‫המאמר‪0 .‬‬                           ‫בשבוע שלאחריו‪ ,‬כפי שכתב האב בגלויה‪.‬‬

                                                                                                                                       ‫לעיון נוסף‬  ‫עת־מול ‪266‬‬
                                                                                   ‫‪ 	.1‬ישיבות הממשלה‪ ,‬מנהלת העם — ‪ ,1948‬באתר ארכיון המדינה‪.‬‬
                                                                ‫‪ .	2‬ר' בליבוים‪ ,‬היא מדינת ישראל — השיח הציבורי על שם המדינה‪ ,‬יד בן־צבי‪.2018 ,‬‬      ‫‪30‬‬
   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37