Page 25 - קוך להעלאה לאתר

‫פרק א‪ :‬דגם היישוב‬

‫‪ .1‬הקדמה‬

‫המטרה העיקרית בפרק זה היא לבחון את הזיקה בין שינויים בדגם היישוב ובהיקף‬
‫הפעילות האנושית לשלטון האימפריאלי‪ .‬שחזור דגם היישוב והפעילות האנושית באזור‬
‫מסוים מבוסס על ממצא הסקרים הארכאולוגיים ומיפוי האתרים בכל תקופה‪ ,‬והשוואה‬
‫בין תקופות שונות באותו האזור ובינו לאזורים אחרים‪ 1.‬העניין הרב שמגלה המחקר‬
‫הארכאולוגי באזור השפלה בשני העשורים האחרונים‪ ,‬ופרסומם המלא של הנתונים‬
‫מהחפירות ומהסקרים הארכאולוגיים‪ ,‬ובעיקר מפות סקר המכסות שטח נרחב מדרום‪-‬‬
‫מערב הארץ‪ ,‬מחייב דיון מחודש בתולדות דגם היישוב במרחב כולו‪ .‬אפתח בהערות‬

‫מתודולוגיות‪:‬‬
‫‪ .1‬הדיון כולל את המרחב שבין אגן הירקון בצפון לאגן הבשור בדרום‪ .‬הירקון‬
‫הוא הנחל היחיד במרחב הזורם בכל ימות השנה‪ ,‬ולפיכך הוא מהווה גבול טבעי‬
‫בין חלקיו של מישור החוף‪ ,‬אך גם עורק חיים של היישובים הסמוכים לשתי‬
‫גדותיו‪ 2.‬אגן הבשור היה בתקופת הברונזה המאוחרת ובראשית תקופת הברזל‬
‫תחומה הדרומי של הארץ הנושבת בכנען‪ 3.‬הדיון בתולדות המרחב יהיה לפי‬
‫חלוקה לשלושה אזורים‪ :‬אגן הירקון בצפון‪ ,‬אגן הבשור בדרום והתחום שביניהם‬

‫הכולל את מישור חוף פלשת והשפלה‪.‬‬
‫‪ .2‬המידע המצטבר על אודות האתרים השונים הוא עצום בהיקפו‪ .‬על כן‬
‫בחרתי להציג בפרק זה נתונים כלליים בלבד‪ .‬לדיון מפורט בכל אתר ראו בנספח‪.‬‬

‫למחקרים קודמים על דגם היישוב בדרום‪-‬מערב הארץ ראו לדוגמה דגן‪ ,‬היישוב; הנ"ל‪,‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫מפעל הסקר; פינקלשטיין‪ ,‬המרחב הפלשתי; שביט‪ ,‬דפוס היישוב‪.‬‬
‫גדות‪ ,‬המשכיות‪ ,‬עמ' ‪.31–30‬‬ ‫ ‪2‬‬
‫ ‪3‬‬
‫בעקבות נאמן (נחל מצרים; הנ"ל‪ ,‬עזה) אפשר שחבל הבשור כונה 'נחל מצרים' בספרות‬
‫המקרא (יהושע טו ‪ ;47 ,4‬מל"א ח ‪ ;65‬ישעיה כז ‪ )12‬ובכתובות אשוריות (באכדית‪Naḫal :‬‬
‫‪ ,)Muṣur‬כינוי לאזור הגבול בין כנען למצרים לפני העתקת הכינוי לנחל אל‪-‬עריש‪ .‬לדעתו‪,‬‬
‫התיאור במקורות הכתובים כמו גם דגם היישוב בחבל הבשור לעומת דלילות היישוב באזור‬
‫אל‪-‬עריש משקפים את התפיסה שחבל הבשור היה גבול הארץ הנושבת‪ .‬רק עם התפשטות‬
‫היישוב מחבל הבשור אל חופי סיני הוסב הכינוי 'נחל מצרים' אל נחל אל‪-‬עריש‪ ,‬ככל הנראה‬

‫בתקופה הפרסית או בתקופה התלמית‪ ,‬כפי שמתועד בתרגום היווני של ישעיה כז ‪.12‬‬

‫‪23‬‬