Page 26 - קוך להעלאה לאתר

‫‪ 24‬פרק א‬

‫‪ .3‬הנתונים שפורסמו בדו"חות חפירה מספקים את המידע השלם ביותר על‬
‫תולדות היישוב באתרים השונים; המידע על אתרים שפורסמו באופן מקדים‬
‫בלבד‪ ,‬או אתרים שנחפרו בהיקף מצומצם‪ ,‬הוא חלקי ומקוטע‪ ,‬וקשה ללמוד ממנו‬

‫על רצף היישוב באתר ועל הכרונולוגיה המדויקת של שלביו‪.‬‬
‫‪ .4‬יש הבדל מהותי בין אזורים שנסקרו באופן מקיף ('מפות הסקר') לאזורים‬
‫אחרים שנערכו בהם סקרים ממוקדים באתרים בודדים‪ ,‬ואפשר לראות זאת בריכוז‬
‫האתרים באזור אחד לעומת מיעוטם מעבר לקו הדמיוני המפריד בין מפה אחת‬
‫לשכנתה‪ .‬הבדלים ניכרים גם במפות הסקר עצמן‪ ,‬ונובעים לרוב משיטות המחקר‬
‫השונות‪ ,‬האינטנסיביות של המחקר‪ ,‬הידע המוקדם של הסוקרים‪ ,‬אופן איסוף‬
‫הנתונים ופיענוחם והתחשבות בשיקולים סביבתיים המקשים לזהות את השרידים‬

‫הקדומים‪4.‬‬
‫‪ .5‬הנתונים העולים מהסקרים הארכיאולוגיים הם חלקיים במהותם‪ ,‬שהרי לא‬
‫כל חרס זוכה ליחס שווה‪ ,‬וקרה לא אחת שתקופות יישוב באתר מסוים נעדרות‬
‫מתיעוד הסקר‪ 5.‬בנוסף‪ ,‬מאחר שהסקרים מתעדים רק את הממצא שמעל פני‬
‫השטח‪ ,‬הם אינם מאפשרים לזהות בוודאות יישובים של ממש‪ ,‬שהרי נקודת‬
‫ממצא יכולה להיות לא יותר מכתם חרסים‪ ,‬המעיד לעתים על פעילות חקלאית‪,‬‬
‫שמקורה לא אחת בתקופות מאוחרות (כמו טיוב קרקע)‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬מפות‬
‫האתרים לתקופותיהם הן מאסף מלאכותי וסטטי של אתרים שהתקיימו ב'תקופה‬
‫ארכיאולוגית' — השלכה מודרנית של המחקר על העבר — ולא שיקוף מדויק של‬
‫מציאות היסטורית כלשהי‪ .‬אפשר שחלק מהאתרים נוסדו בתחילתה של אותה‬
‫'תקופה' וניטשו כעבור זמן קצר‪ ,‬ואילו אחרים נוסדו לקראת סופה ועיקר קיומם‬
‫היה בתקופה הבאה‪ 6.‬לפיכך הדיון בפרק זה אינו מפרש את נתוני הסקר כמעידים‬
‫על דגם היישוב (ולפיכך גם לא על היקף היישוב וגודל האוכלוסייה)‪ ,‬אלא על‬

‫תפרוסת הפעילות האנושית בזיקה ליישובים שזוהו בחפירה ארכאולוגית‪.‬‬

‫‪ .2‬אגן הירקון‪/‬איילון תחתי‬

‫היחידה המכונה אגן הירקון‪/‬איילון תחתי (איור ‪ )3‬כוללת את מישור הסחף של נחל‬
‫ירקון ויובליו הצפוניים (נחל קנה‪ ,‬נחל רבה ונחל שילה)‪ ,‬את מישור הסחף של נחל‬
‫איילון התחתי‪ ,‬ואת הגבעות הסובבות את שניהם מצפון‪ ,‬ממזרח ומדרום‪ ,‬בשטח‬

‫לדיון בשיטות הסקר הארכאולוגי ראו לאחרונה‪ ,‬דגן ושרון בתוך דגן‪ ,‬רמת בית שמש ב'‪ ,‬עמ'‬ ‫ ‪4‬‬
‫‪ ;45–21‬קוולווסקי‪ ,‬מחקר אזורי‪ ,‬עמ' ‪.257–249‬‬
‫ ‪5‬‬
‫ראו למשל גרפינקל וגנור‪ ,‬סקר וחפירות‪ ,‬עמ' ‪.72–69‬‬ ‫ ‪6‬‬
‫פורטוגלי‪ ,‬תאוריה; וראו פינקלשטיין‪ ,‬המרחב הכפרי‪ ,‬עמ' ‪.227‬‬