Page 45 - קוך להעלאה לאתר
P. 45

‫דגם היישוב  ‪43‬‬

‫שני המקבצים גושר בתקופת הברזל ‪ ,1‬עם הופעתם של כעשרים אתרים חדשים‬
‫במרחב שבין ירושלים לחברון‪ .‬לדעתי‪ ,‬בתקופת הברונזה המאוחרת היו אלה שני‬
‫מוקדי פעילות נפרדים‪ ,‬וחבל ההר הדרומי היה קשור לדרום השפלה‪ ,‬ובעיקר לאגן‬
‫נחל שקמה‪ .‬הקשר בין שני האזורים נשמר גם בתקופת הברזל ‪ ,1‬כפי שמעיד‬

                ‫הגידול במספר האתרים בדרום‪-‬מערב הר חברון ובדרום השפלה‪57.‬‬
‫שלושה אתרים בצפון‪-‬מערב השפלה נחפרו ופורסמו באופן מפורט‪ :‬תל‬
‫מקנה‪ ,‬תל צפית‪ ,‬ותל בטש‪ .‬חפירות הצלה חשפו עדויות לישובים נוספים באזור‬
‫זה‪ ,‬אך עד כה לא פורסמו נתוני הסקרים הארכאולוגיים במלואם‪ .‬קשה אפוא‬
‫לבחון את הפעילות האנושית ביישובים אלה לפרטי‪-‬פרטים‪ ,‬אך יש להדגיש‬
‫את היציבות במספר האתרים באגן נחל שורק מתקופת הברונזה התיכונה ‪2‬‬
‫ומתקופת הברונזה המאוחרת לעומת ריקנות האזור בתקופת הברזל ‪ ,1‬בתקופה‬
‫בה שגשגו היישובים בתל מקנה ובתל בטש‪ .‬תל מקנה היה גדול בשטחו אך‬
‫נטול כל סביבה כפרית‪ ,‬ואפשר אפוא שתושבים רבים התגוררו בתחומו ועיבדו‬
‫את השטחים הסובבים אותו‪ 58.‬דרומה משם‪ ,‬היישוב בתל צפית היה החשוב‬

‫איור ‪ :13‬מספר האתרים בעמק איילון וסביבתו מתקופת הברונזה התיכונה ‪ 2‬עד תקופת‬
                                ‫הברזל ‪ 2‬לפי מפות הסקר‬

‫לקשר ההדוק בין דרום‪-‬מערב הר חברון לדרום השפלה בתקופה העות'מנית ראו גרוסמן‪,‬‬               ‫‪5	 7‬‬
                                            ‫הכפר הערבי‪ ,‬עמ' ‪ ;231 ,214–213‬עמירן‪ ,‬הגבול‪.‬‬  ‫‪5	 8‬‬

‫לדעות השונות בנוגע לתהליך העיור בפלשת והדעיכה של היישוב הכפרי בשפלה והרקע‬
‫לכך ראו בונימוביץ‪ ,‬גויי הים; פאוסט‪ ,‬דרום‪ ,‬עמ' ‪ ;6–5‬פינקלשטיין‪ ,‬המרחב הכפרי‪ ,‬עמ'‬
   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50