Page 46 - קוך להעלאה לאתר
P. 46

‫‪  44‬פרק א‬

‫באזורו בכל התקופות‪ ,‬והפעילות סביבו נותרה בהיקף דומה עד האצתה בתקופת‬
                                                                            ‫הברזל ‪.2‬‬

‫חלקה הצפוני ביותר של השפלה גובל בעמק איילון‪ .‬המידע על אזור זה‬
‫מבוסס על החפירות בתל גזר ועל מפות הסקר שפורסמו במלואן‪ ,‬המקיפות את‬
‫מחציתו הצפונית של המרחב‪ .‬אמנם המידע חלקי (איור ‪ ,)13‬אך אפשר להצביע‬
‫על דעיכה בהיקף היישוב בתל גזר ובמספר האתרים הסובבים אותו בתקופת‬
‫הברונזה המאוחרת ובתקופת הברזל ‪ .1‬בד בבד חלה עלייה במספר האתרים‬
‫מתקופת הברזל ‪ 1‬ברמת בנימין‪ 59,‬ואפשר אפוא שמדובר גם במקרה זה בהעתקת‬
‫מוקד הפעילות האנושית אל חבל ההר‪ .‬על כל פנים‪ ,‬הפעילות במרחב כולו הגיעה‬

                                                           ‫לשיאה בתקופת הברזל ‪.2‬‬

                                                              ‫ג‪ .‬סיכום ביניים‬

‫‪ .	1‬היישובים המרכזיים בכל אזור מתקופת הברונזה המאוחרת עד תקופת הברזל‬
‫‪ 2‬שכנו באותם האתרים כמו היישובים המרכזיים בשלהי תקופת הברונזה‬
‫התיכונה ‪ :2‬יבנה‪-‬ים (פער בתקופת הברזל ‪ ,)1‬תל גזר‪ ,‬תל מקנה‪ ,‬תל אשדוד‪,‬‬
‫תל בית שמש‪ ,‬תל צפית‪ ,‬אשקלון‪ ,‬תל לכיש (פער בתקופת הברזל ‪ )1‬ותל בית‬

                                                                          ‫מרסים‪.‬‬
‫‪ 	.2‬חלה ירידה בהיקף הפעילות באזורים השונים‪ ,‬ואפשר שהיא משקפת את‬
‫הירידה במעמדם של מרכזים אזוריים‪ ,‬דוגמת הדעיכה הממושכת וה ִאטית‬
‫של הפעילות סביב תל גזר ותל בית שמש‪ .‬רק אזורים בודדים הפכו שוממים‬
‫בפרק הזמן הזה‪ :‬הר יהודה במרחב שבין חברון לירושלים בתקופת הברונזה‬
‫המאוחרת‪ ,‬רצועת החוף שבין נחל לכיש ליפו בתקופת הברזל ‪ ,1‬וגבעות‬
‫השפלה הסובבות את הנחלים גוברין ולכיש בתקופת הברזל ‪ .1‬אך גם באזורים‬

                                              ‫אלה מזהים נקודות סקר מבודדות‪.‬‬
‫‪ 	.3‬הדעיכה בפעילות האנושית באזורים מסוימים בחבל ההר או בשפלה גרמה‬
‫להיווצרותם של מוקדי פעילות מבודדים‪ .‬כך במרכז הרי יהודה בתקופת‬
‫הברונזה המאוחרת‪ ,‬עם מקבצי האתרים סביב חברון בדרום ההר וסביב‬
‫ירושלים בצפון‪ ,‬או בשני המקבצים בשפלה בתקופת הברזל ‪ — 1‬האחד סביב‬

‫‪ .236–235 ,232–231‬עם זאת‪ ,‬בחינה של הנתונים מחפירות תל מקנה‪ ,‬תל אשדוד‪ ,‬תל צפית‬                 ‫‪	59‬‬
‫ואשקלון מראה שיש להסכים חלקית לקביעה שהממצאים ממישור חוף פלשת ומצפון‪-‬‬
‫מערב השפלה "מלמדים על היותה של החברה באזור זה חברה עירונית מורכבת‪ ,‬עם ריבוד‬
‫חברתי ושלטון ריכוזי" (פאוסט‪ ,‬דרום‪ ,‬עמ' ‪ .)6‬עירוניות וריכוזיות אפיינו את תל מקנה‬
‫וסביבתו‪ ,‬בעוד שאר היישובים במרחב ובכלל זה אתרים כמו תל אשדוד ואשקלון נותרו זהים‬

                                                       ‫בשטחם בתקופת הברונזה המאוחרת‪.‬‬
                                                                    ‫מגן ופינקלשטיין‪ ,‬בנימין‪.‬‬
   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51