Page 103 - GK-10

‫ םינואגה תפוקתמ במנחה תבשבו לוחה בימות הרותה תאירק רדס ‪101‬‬

‫ומיקום גאוגרפי קרוב לתוניס‪ 37.‬חשוב להדגיש שהואיל וכתב היד שלפנינו נכתב במזרח‬
‫בסביבות השנים ‪ 38,1040–990‬הרי שמנהג איטליה המשתקף בו הוא מתקופה קדומה‬

‫מאוד‪ 39,‬תקופה שאין בידינו מספיק מידע ממנה על מנהג איטליה‪ .‬אם נכונה השערתנו‬

‫על מקום העריכה האחרון‪ ,‬הרי שחיבורנו מצטרף למספר חיבורים מצומצם מתקופת‬

‫הגאונים שמוצאם איטליה‪.‬‬
‫מהדורת 'סדר הקריאה' שלפנינו מכילה גם שתי תוספות ממקור אחר (גלוסות)‪,‬‬
‫שנכתבו ככל הנראה בשלב קדום כהגהה בגיליון בידי מגיה אלמוני‪ ,‬ואחר שולבו בגוף‬
‫החיבור בידי מעתיק או עורך‪ 40.‬כך‪ ,‬בסדר הקריאה של המועדים‪ ,‬לאחר תיאור הקריאה‬
‫בחול המועד בספר אחד בלבד‪ ,‬מופיעה ִּפסקה סותרת‪ ,‬המורה שיש לקרוא בחול המועד‬
‫מתוך שני ספרי תורה‪ .‬כפי שניווכח מיד‪ ,‬מקור הִּפסקה הוא במסורת גאונית המופיעה‬
‫ב'הלכות פסוקות'‪ .‬לשם כך נשווה את הִּפסקה ב'סדר הקריאה' אל ִּפסקה דומה ב'הלכות‬

‫פסוקות'‪41:‬‬

‫'הלכות פסוקות'‪42‬‬ ‫'סדר הקריאה'‬
‫ובהלין ארבעה יומי דחולי דמועדא כל יומא‬ ‫ובאלין ארבעה יומי דמועד‬

‫מפקין תרין ספרי‪,‬‬ ‫מפקין תרי ספרי תורה‪,‬‬

‫חד קרן בעינינא דיומיה תלתא גברי‬ ‫ג' ק' בעינינא דיומא‬

‫וחד ק' בפנחס מן {והקברתם} וחד מפטר בפרש' דפינחס מן והקרבתם‬

‫<והקרבתם> אשה עולה ע' סוף פיסקא‪ .‬אשה דפסח עד סוף פיסקא‪ִ ִ .‬‬
‫את המנהג הראשון אנו מוצאים אצל רס"ג‪ ,‬הכותב בסידור ִו‪' 4ִ 3:‬וראית בעץ‬
‫[אלחז]אנִין ב ִאלעראק יסהלון פי חולו של מועד פי אלפסח פלא [יכרגון] אלא ספרא‬
‫ואחדא ודלך כטא מנהם' (=וראיתי קצת חזנים בבבל המקילים בחולו של מועד בפסח‪,‬‬

‫‪ 37‬אני מודה לפרופ' חגי בן שמאי על סיועו בעניין זה‪ .‬בין דרום איטליה לתוניס התנהלו במאות‬
‫העשירית‪ – ‬האחת עשרה קשרי הלכה ומסחר ענפים‪ .‬ראה‪ :‬מ' בן‪-‬ששון‪ ,‬יהודי סיציליה‪ ,‬ירושלים‬
‫תשנ"א‪ ,‬עמ' ‪M. Ben Sasson, ‘Italy and Ifriqia from the 9th to the 11th Century’, Les relations ;444‬‬
‫‪.intercommunautaires juives en Méditerranée occidentale, XIIIe–XXe siècles, Paris 1984, pp. 34–50‬‬
‫ניתן היה להציע גם את ספרד‪ ,‬שאף בה היה נפוץ השימוש בשפה העברית‪ ,‬אך המרחק בין תוניס לספרד‬

‫גדול בהרבה מזה שבין תוניס לאיטליה‪.‬‬

‫‪ 38‬ראה לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪.14‬‬

‫‪ 39‬החיבור הספיק להתגלגל למזרח‪ ,‬ושם הוא הועתק בידי מעתיק מזרחי‪.‬‬

‫‪ 4 0‬ייתכן שהשילוב נעשה בידי העורך השני של 'סדר הקריאה'‪.‬‬

‫‪ 41‬על השפעה נוספת של 'הלכות פסוקות' על 'סדר הקריאה' ראה להלן‪ ,‬הערה ‪.78‬‬

‫‪ 42‬הלכות פסוקות‪ ,‬מהדורת אהבת שלום‪ ,‬ירושלים תשנ"ט‪ ,‬עמ' תנב‪.‬‬
‫‪ 43‬סידור רב סעדיה גאון‪ ,‬מהדורת י' דוידזון‪ ,‬ש' אסף וי' יואל‪ ,‬ירושלים תש"א‪ ,‬עמ' שע‪ .‬התרגום ֻשנה‬
‫במקצת על פי י' בלאו‪ ,‬מילון לטקסטים ערביים‪-‬יהודיים מימי הביניים‪ ,‬ירושלים תשס"ו‪ ,‬ערך סהל‪ ,‬עמ'‬

‫‪.314‬‬