Page 105 - GK-10
P. 105

‫ םינואגה תפוקתמ במנחה תבשבו לוחה בימות הרותה תאירק רדס ‪103‬‬

     ‫מדברינו עולה ש'סדר הקריאה' המתפרסם כאן נתחבר כנראה במקורו בבבל‪ .‬לאחר‬
     ‫מכן דומה שהחיבור המקורי התגלגל לדרום איטליה ושם עבר עריכה‪ .‬אלינו הגיע עותק‬
     ‫מן המאה העשירית‪ – ‬האחת עשרה של הנוסח האיטלקי של החיבור‪ .‬עותק זה נכתב‬
     ‫במזרח לאחר שעבר התאמות למנהג הישיבות בבבל‪ ,‬והוא זה ששרד בגניזה הקהירית‪.‬‬

              ‫ד‪ .‬מנהגי קריאה ייחודיים המופיעים ברשימה‬

     ‫'סדר הקריאה' משמר מספר מנהגים עתיקים‪ ,‬ומתייחס‪ ,‬לעתים במובלע‪ ,‬לשיטות‬
                     ‫חלוקה אחרות שהיו נהוגות בזמנו‪ .‬להלן פירוט המנהגים הייחודיים‪.‬‬

     ‫א 	‪ .‬בתיאור קריאת הכוהן בפרשת ויחי מופיעה הִּפסקה הבאה‪' :‬כ'הן ק'רי מ'ן ויחי‬
     ‫יעקב וע'ד ויהי אחרי הדברים‪ ,‬משום דהוו ד' פסוקין יקרי אותם כלם כ'הן'‪ .‬ההלכה‬
     ‫אינה מאפשרת לעצור ולהפסיק את הקריאה אם נשארו בפרשה – הן פתוחה‬
     ‫הן סתומה – פחות משלושה פסוקים‪ ,‬וקובעת כי במקרה שבו יש בפרשה פחות‬
     ‫משישה פסוקים אין לחלקה ליותר מאדם אחד‪ .‬במקרה שלנו – בתחילת פרשת‬
     ‫ויחי ישנה פרשה בת ארבעה פסוקים‪ ,‬ועל כן הכוהן חייב לקרוא את כולה‪ ,‬וזה‬
     ‫הדבר ש'סדר הקריאה' בא להודיענו‪ .‬בין פרשיות השבוע ישנן פרשיות נוספות‬
     ‫שבהן חלוקת הפתוחות והסתומות מאלצת את הכוהן לקרוא יותר משלושה‬
     ‫פסוקים‪ 49,‬אך בהן אין 'סדר הקריאה' רואה צורך להדגיש את הדבר‪ .‬מה ראה 'סדר‬
     ‫הקריאה' להדגיש זאת רק בפרשת ויחי? ניתן היה לומר כי זהו המופע הראשון‬
     ‫שבו חלה חריגה בסדר קריאת הכוהן‪ 50,‬ולכן הדבר צוין באופן מיוחד‪ .‬ואולם‪ ,‬ייתכן‬
     ‫שמדובר כאן בעיקרון מהותי יותר‪' :‬סדר הקריאה' רצה להדגיש שפרשת ויחי אכן‬
     ‫מתחילה ב'ויחי יעקב'‪ ,‬לאור השיטה החולקת‪ ,‬שסברה כי הפרשה מתחילה פסוק‬

       ‫בסוגיית הפטרת מנחה בשבת ועמדתם של חכמי פרובנס'‪ ,‬כנישתא‪ ,‬ג (תשס"ז)‪ ,‬עמ' רצג–שא‪ ,‬ושם‬
       ‫נזכרה ספרות קודמת (וראה גם‪ :‬ע' גאולה‪' ,‬דרשה ופיוט במנחת השבת בבית הכנסת בביזנטיון'‪ ,‬תא‬
       ‫שמע‪ :‬מחקרים במדעי היהדות לזכרו של ישראל מ' תא‪-‬שמע‪ ,‬בעריכת א' ריינר ואחרים‪ ,‬אלון‪-‬שבות‬
       ‫תשע"ב‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;187–171‬א' ולנר‪' ,‬הפטרה בשבת במנחה של שבת ויהודי קאיפנג'‪ ,‬עשרת השבטים‪:‬‬

                             ‫הגולה שלא חזרה‪ ,‬ירושלים תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪ ,196–139‬ושם ביבליוגרפיה נרחבת)‪.‬‬
       ‫‪ 	49‬פרשיות‪ :‬וארא (קריאת הלוי)‪ ,‬תרומה (לוי)‪ ,‬תצוה (כוהן)‪ ,‬תזריע (לוי)‪ ,‬בהר (לוי)‪ ,‬בהעלותך (כוהן)‪ ,‬ואתחנן‬

                                                                      ‫(לוי)‪ ,‬עקב (כוהן)‪ ,‬כי תצא (כוהן)‪.‬‬
       ‫‪ 5	 0‬אם נקבל את פרשנותו של יוסף עופר בדבר חלוקת הקריאה בפרשת נח (לעיל‪ ,‬הערה ‪ .)46‬לפי הפרשנות‬

                              ‫החלופית‪ ,‬פרשת נח היא הפרשה הראשונה שבה חלה חריגה בקריאת הכוהן‪.‬‬
   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110