Page 25 - עתמול 268
P. 25

‫אמצעי מיגון ואזהרה נגד הטיפוס בעת שחרור ברגן בלזן‪ ,‬אפריל ‪1945‬‬

            ‫לחיידקים‪ ‬הגורמים למחלות אחרות‪ ,‬אך הוא נחשב גם היום‬         ‫ולמרות שהיו לו תופעות לוואי לא מעטות‪ ,‬ולפעמים אף חמורות‪,‬‬
            ‫כבדיקה מהירה ואמינה לאיבחון של טיפוס אפידמי כשמדובר‬              ‫היה כדאי להשתמש בו‪ ,‬שכן המחלה הייתה קטלנית מאד‪.‬‬

                                           ‫בחולה עם תסמינים מתאימים‪.‬‬   ‫לאחר מלחמת העולם השנייה הפסיקו להשתמש בחיסון של וייגל‬
                                ‫הטיפוס במלחמת העולם השנייה‬                                                  ‫ופותחו חיסונים אחרים‪.‬‬
            ‫במלחמת העולם השנייה הייתה מחלת הטיפוס האפידמי גורם‬                                              ‫אבחון של טיפוס‬
            ‫המוות העיקרי בגטאות ובמחנות הריכוז (אנה פרנק ואחותה מרגוט‬
            ‫מתו מטיפוס)‪ ,‬וגם בין הצבאות הלוחמים‪ .‬אחת הבעיות העיקריות‬   ‫המיקרוביולוג הארצישראלי אריה אוליצקי‪ ,‬פיתח כבר ב־‪1915‬‬
            ‫של מערך הרפואה הגרמני הייתה לנסות ולמזער את הנזקים של‬      ‫שיטה מעבדתית (תבחין) לאבחון המחלה‪ ,‬שבה מוסיפים לסרום‬
            ‫מחלת הטיפוס לכוחות הלוחמים‪ .‬בגרמניה לא הייתה מגפת טיפוס‬    ‫(נסיוב) של חולים החשודים כחולי טיפוס תמצית מורתחת של‬
            ‫ב־‪ 25‬השנים שקדמו ללחימה‪ ,‬כך שהאוכלוסייה הגרמנית הצעירה‬     ‫חיידקי טיפוס‪ .‬הצימות — הניתן לצפייה במבחנה‪ ,‬בין הנוגדנים‬
            ‫שמרבית החיילים נמנו עמה לא הייתה מחוסנת‪ .‬כתוצאה מכך‬        ‫שיוצרו בדם החולה לתמצית החיידקים‪ ,‬מאשש שמדובר במחלת‬
            ‫הצבא הגרמני היה פגיע יותר למחלה יחסית לצבאות אחרים כמו‬     ‫הטיפוס ומאפשר לאבחן בוודאות את החולים‪ .‬חשוב להדגיש‬
            ‫צבאות פולין ורוסיה‪ ,‬ששם חלקים מהאוכלוסייה (כולל החיילים)‬   ‫שהנוגדנים מופיעים בגוף החולה רק כשבוע עד עשרה ימים לאחר‬
                                   ‫חלו בעברם בטיפוס ולכן היו מחוסנים‪.‬‬
            ‫הם נהגו לשלוח דגימות דם של חולי טיפוס לבדיקה במעבדות‬                 ‫ההדבקה‪ ,‬ויש כמות משמעותית יותר לאחר כ־‪ 15‬יום‪.‬‬
            ‫מרכזיות‪ ,‬ואלה איבחנו את המחלה בעזרת תבחין ויל־פליקס‪.‬‬       ‫ב־‪ ,1916‬בעת מגפה של טיפוס בדרום־מזרח פולין‪ ,‬גילו‬
            ‫בהתאם לאיבחונים הכריזו על אזורים נגועים‪ ,‬שכוחות הרייך‬      ‫שני רופאים‪ ,‬אדמונד ויל (‪ )Weil‬הפולני וארתור פליקס‬
                                                                       ‫(‪ )Felix‬הצ'כי‪ ,‬חיידק נוסף לא שיגרתי אצל אנשים שנחשדו‬
                                                 ‫השתדלו להתרחק מהם‪.‬‬    ‫כחולים בטיפוס‪ .‬החיידק‪ ,‬שהיה גדול מחיידקי הטיפוס‪ ,‬כונה‬
                                                  ‫תרמית הטיפוס‬         ‫פרוטאוס‪ .(Proteus OX19) ‬התברר שהחיידק הגדול לא גרם‬
                                                                       ‫למחלת הטיפוס‪ ,‬אך התבחין שפיתח אוליצקי היה חיובי גם‬
            ‫סטניסלב מטולביץ (‪ )Matulewicz‬ויוג'ין לזובסקי (‪)Lazowski‬‬    ‫כלפיו‪ .‬לשני החיידקים‪ ,‬חיידק הטיפוס וחיידק הפרוטאוס‪ ,‬יש‬
            ‫ניהלו בשנת ‪ 1942‬את המרפאות של העיירות רוזוואדוב‬            ‫אנטיגניות משותפת (הם מגיבים עם אותם נוגדנים)‪ .‬ויל ופליקס‬
            ‫(‪ )Rozvadow‬וזבידניו‪  )Zbydniowiei( ‬ותריסר הכפרים הסמוכים‬   ‫החליטו להחליף את חיידקי הטיפוס המורתחים של התבחין‬
            ‫אליהן בפולין תחת השלטון הגרמני‪ .‬הם ניסו לחשוב על דרך‬       ‫בחיידקי‪ ‬פרוטאוס‪ ,‬משתי סיבות‪ :‬הראשונה — קל יותר לגדל‬
            ‫לשמור על חיי מטופליהם לא רק ממחלות‪ ,‬אלא גם מפני הנאצים‪.‬‬    ‫חיידקי‪ ‬פרוטאוס‪ ‬במעבדה‪ ‬מאשר חיידקי ריקציה‪ ,‬והשנייה —‬
            ‫הרעיון שמאחורי ההונאה החל להתפתח כשחבר שלהם‪ ,‬עובד‬
            ‫מעבדה מקומי‪ ,‬הגיע לחופשה של שבועיים כדי לבקר את‬                 ‫לעובדי המעבדה מסוכן פחות לגדל את חיידקי הפרוטאוס‪.‬‬
                                                                       ‫התבחין המשופר‪ ,‬עם חיידקי הפרוטאוס‪ ,‬שכונה מאז "תבחין‬
                                                                       ‫ויל־פליקס"‪ ,‬אמנם נתן תוצאות חיוביות שגויות גם עם נוגדנים‬

‫עת־מול ‪268‬‬

‫‪23‬‬
   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30