Page 22 - עתמול 268
P. 22
(דאר היום)15.8.1922 , במקום להפחת ,הולכת וגודלת,
הולכת ומתפשטת יותר ויותר,
הרופא הממשלתי הראשי ,צריך שמשרדו יהיה בתל־אביב ,בכדי ואומרים לנו ,כי במשך שלשה
שיהיה מוכן בכל מקרה שידרש ושלא נהיה מוכרחים בכל מקרה שבועות האחרונים 7 ,אנשים,
כלם יהודים מתו מדבר.
תכוף לקרא לרופא מיפו]...[ . כנראה לנו ,פעולת הממשלה
ג .הרופא הממשלתי הזה צריך שיהיה לו כח מספיק לפעול, כנגד הדבר לא מרוכזה למדי
בשם הרופא הממשלתי הראשי ,במהירות האפשרית ושלא ברבעים היהודים ,מפני
יהיה מוכרח להביא כל דבר אל בית המשפט ,לפני שיוציא אל שההשגחה המדצינית הכללית
הפעל אמצעים יותר חריפים .באותו הזמן צריך שיהיה רשאי אינה מחולקת באופן המתאים בין חלקי יפו ותל־אביב השונים. (ארכיון המדינה)
לתת רשיונות קבורה [ההדגשה במקור] לתושבים היהודים של
תל־אביב והשכונות .אלה מתאוננים עכשיו כי היו מקרים כבר פעמים אחדות בקשנו מהנהלת המחלקה לבריאות העממית
רבים שהגוף המת היה מונח במשך 24שעות בבית המנוח עד המקומית וגם המרכזית ,וגם בארנו בע“פ למזור [מיג׳ור] מבלי,
שקברוהו ,מפני שקרה שמשרד הבריאות העממי הממשלתי מ.מ .המנהל של מחלקת הבריאות העממית הממשלתית ,כי נחוץ
היה סגור אחה“צ .ידוע היטב שאחור כזה הוא בניגוד לחוקים מאד ,ותכוף הוא ,שרופא ממשלתי מיוחד יתמנה בכדי לעסוק
הדתיים של האמונה היהודית והתושבים רוצים איפוא ,בכל בהשגחה המדצינית בתל־אביב והשכונות הקרובות .אולם בכל
זאת לא נתכבדנו בקבלת תשובה חיובית [ .]...ד“ר אנטין נשלח
תקף להשיג רישיונות קבורה ,עד כמה שאפשר באותו היום. ליפו להיות ,לפי מה שידוע לנו הרופא הממשלתי בשביל תל־
בתור הוספה ,אנו לוקחים לנו את החפש להדגיש ,שאין אביב ,אולם למעשה הוא עשה את עבודתו ביפו ובתל־אביב,
לעיריתנו בשום אפן יותר אפשרות להוציא עוד הוצאות על ובאפן כזה יש לו באמת היכלת להקדיש רק חלק מזמנו לתל־
אמצעי מלחמה נגד הדבר ,היות והוצאנו כבר סכום גדול של אביב .הפקידות המדיצינית הממשלתית מצדה מסתפקת בזה
כסף הרבה מעל אמצעינו התקציביים ,והיות ולפי דעת הרופאים שעוסקת בדבר באפן כללי ,בתתה פקודות והוראות לעיריתנו
המומחים ,הדבר הוא עוד רחוק להגמר ,כי אם להפך ,יש סכנה [ .]...האמצעים הרידקליים ,שהוצעו ע“י רופאינו ,ז“א להרכיב
שיגדל במשך חדשי החרף הבאים ,אנו מתכבדים להציע חידקי הטיפוס למספר עכברים וע“י זה תתפשט האפידמיה של
לממשלה שתספיק את האמצעים הדרושים למלחמה עם הדבר הטיפוס בין העכברים ,לא קבלו את הסכמת הממשלה ,ואנו
בכל השטח הנמצא בסכנה ,היות וחובת הממשלה ואחריותה עמלים להשמיד את העכברים באמצעים אחרים ובתוצאות לא
משביעות רצון .עיריתנו הוציאה כבר יותר מ 500לי“מ [לירה
לעסוק ולהלחם במחלות מתדבקות בכל הארץ( .אעת“א)2/8 , מצרית] ,סדרה ועדה סניטרית ומנתה רופא מיוחד עם מספר
של מפקחים סניטריים ,כל זה בשביל להלחם בדבר .אבל מפני
000 שלרופאינו ,ולמפקחים הסניטריים שלנו אין כח להוציא אל
הפועל את ההוראות הדרושות היות ואינם מוכרים באופן רשמי
בתחילת שנת 1923החלה המחלה לדעוך עד שהתפוגגה .על ע“י הממשלה ,עליהם להסתפק במסירת העברינים למשפט
פי הנתונים הידועים המגפה הביאה למותם של 19אנשים ,אך העירוני]...[ .
ככל הנראה היה מדובר במספר גדול יותר .רוב החולים והמתים אנו מתכבדים איפא לשים לתשומת לב כ׳ [כבודו] את הבקשות
היו יהודים אולי כיון שעליהם פורסמו מספרים מדויקים ,לעומת והדרישות התכופות כדלקמן:
זאת מספר הערבים שחלו ומתו לא ידוע בוודאות .תחת הכותרת א .רופא ממשלתי היודע עברית ,צריך שיתמנה ביחוד ורק
“א מגפה אין פלעסטינא“ ,פרסם העיתון “פארווערטס“ (עיתון יידי בשביל תל־אביב והשכונות העבריות האחרות ,בשביל לעסוק
שיצא בניו יורק) כתבה מפורטת על מצב המגפה .בין היתר צוין באמצעים נגד הדבר ,בהשגחה על החנויות ,השוקים ,בהוצאה
בה שהערבים אינם נוהגים לדווח לשלטונות על הנדבקים במחלה אל הפעל מיד את ההוראות הדרושות וכו׳ וכו׳.
ב .הרופא הממשלתי הזה ,שיעבוד תחת ההשגחה והבקרת של
וקוברים את מתיהם בלי ליידע על כך (“פארווערטס“.)21.1.1923 ,
ההתמודדות עם המגפה מתוארת במושגים של מלחמת התשה.
נראה שמוקד הבעיה היה העדר אסטרטגיה מתאימה למיגור
המגפה .ביזור הסמכויות בין האחראים על המשבר העיק והבלבול
היה גדול .התקציבים לא הספיקו וחסרו אמצעים .גם התנהגות
הציבור והתעלמות של חלקים ממנו מההנחיות הוסיף לגידול
במספר הנדבקים0 .
לעיון נוסף עת־מול 268
.1נ׳ שור“ ,לתולדות מגפת הדבר בארץ ישראל“ ,אריאל ,)1994( 106-105 ,עמ׳ .80-67
. 2א׳ אלכסנדרוביץ׳ ,״גבולות של נייר :ההיסטוריה המחוקה של שכונת נווה שלום״ ,תיאוריה וביקורת ,2013 ,41עמ׳ .197-165 20