Page 18 - עתמול 268
P. 18
מחלת הנסן (צרעת) כמרים החולים בצרעת
(מתוך ,Omne Bonum :המאה ה־ ,14הספרייה הבריטית ,לונדון)
מחלת הנסן קרויה על שמו של הרופא הנורווגי א .הנסן ))Gerhard Armauer Hansen
שגילה בשנת 1873את החיידק Mycobacterium Lepraeהגורם למחלה .זוהי מחלה
זיהומית המתפתחת לאט .מעל ל־ 95אחוזים מהנחשפים לחיידק מפתחים תגובה
חיסונית יעילה ואינם מפתחים את המחלה שסימניה המובהקים הם כתמים שונים על
העור ופגיעה בגפיים.
תיאורים של מחלת הנסן מופיעים בהודו מהמאה החמישית לפנה"ס ,אך לאגן הים
התיכון הגיעה בין המאות השלישית והשנייה לפנה"ס .במצרים נתגלו עדויות לה
מהמאה השנייה לפנה"ס ,ובירושלים נמצאה עדות לחולה צרעת בבדיקת דנ"א של
תכריכים שתוארכו למאה הראשונה לספירה.
בעברית המחלה קרויה צרעת אך אין לה קשר לצרעת המקראית .ככל הנראה מקור
הקישור המוטעה הוא תרגום התנ"ך ליוונית (תרגום השבעים) מאמצע המאה השנייה
לפנה"ס ,שבו תורגמה המילה "צרעת" ל־ ,Lepraמונח שנטבע לראשונה על ידי
היפוקרטס בהקשר למחלות שבהן יש קילוף עור וקשקשים .השם "לפרה" נשא את
המשמעויות של הרחקה ונידוי בשל הקישור לצרעת בתנ"ך.
בהשוואה בין הצרעת המקראית למחלת הנסן בולטים ההבדלים הבאים:
מחלת הנסן מתפתחת לאט וסימניה ניכרים רק אחרי חודשים ושנים ,השיער אינו נושר
ואינו משנה את צבעו והנגעים בעור נעשים בולטים .ואילו במקרא" :וראה הכהן את-
הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמוק מעור בשרו נגע צרעת הוא
וראהו הכהן וטמא אותו" (ויקרא יג; ג) .המצורע מבודד מחוץ למחנה ולאחר
שבעה ימים בלבד נבדקים שינויים בנגע.
הסימן המשמעותי ביותר במחלת הנסן הוא השינוי התפקודי והאסתטי
בגפיים ובפנים על רקע הפגיעה בעצבים ההיקפיים ,סימן שאין לו אזכור
במקרא.
על פי המקרא הצרעת פוגעת באדם ,בבגד ובבית ,ואבחונה נעשה על ידי כהן.
חז"ל מפרשים את המילה מצורע כ״מוציא שם רע״ ,ואת הצרעת כעונש על
"שפיכות דמים ,שבועת שווא ,גילוי עריות ,גסות רוח ועל צרות עין" (ערכין טז
ע״א) ,ומעילה בקודשים (ויקרא רבה יח ג).
גם הרמב"ם ,שהיה בין השאר רופא ,לא ראה בצרעת המקראית מחלה ככל
המחלות:
"וזה על דרך המוסר והתוכחה הלא תראה שהם דברים בלתי טבעיים ואינן
חלאים טבעיים בשום פנים ,לפי שהבגדים והבתים הם חומר דומם שלא יקרה
בהם צרעת ,והם על דרך נס כמו מי סוטה ואינם אלא דברים חוץ מהטבע"( .פירוש
המשניות ,מסכת נגעים ,יב ,ה).
לסיום — השימוש בשם מחלת הנסן נועד למנוע תיוג קשה ומיותר .המחלה עדיין
קיימת בעולם ובכל שנה מתגלים חולים חדשים נוספים .אולם בניגוד לעבר שבו
טופלו החולים במוסדות סגורים ,כיום הטיפול מאפשר ריפוי והמשך קיום שגרת
החיים.
מכתב מפרופ׳ פליקס זגהר למערכת עיתון “הרפואה״
המורבית למכור את המתחם כולו לקק"ל ,שהפקיד אותו בידי עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ( )1939הפכו האחיות הגרמניות
משרד הבריאות" .כאן מגיעים לסיומם הדוחות השנתיים של בית לנתינות ארץ אויב .השלטונות הבריטיים איפשרו להן להישאר
המצורעים בירושלים .מאז שנפתחו דלתותיו לראשונה ב־,1867 אך הוטל עליהן עוצר .האחות הראשית ,שנסעה לחופשה
היה בית המצורעים חלק יקר ואהוב של העבודה המיסיונרית באירופה ,לא הורשתה לחזור ,המוסד סבל ממחסור חמור באנשי
של הכנסייה המורבית ועכשיו פרק ארוך זה נסגר" (דוח שנתי צוות וממצוקה כספית ונעזר במתנדבים כדי להמשיך בפעילותו.
מ־ .)1950בכך נסתיימה שליחות הדיאקונסות בבית המצורעים במלחמת העצמאות ,במהלך הקרבות הקשים באזור ,נפגע בית
המחסה מיריות .הנהלת הכנסייה איפשרה לאחיות להחליט אם
בירושלים. להישאר במוסד או לעזוב אותו .הן בחרו להישאר ותלו את סמל
רוב האחיות פרשו וחזרו לאירופה ,אחת עברה לעבוד באפריקה, הצלב האדום בכניסה לבית המחסה כדי להתריע מפני פגיעה
ואחת עברה לטפל בחולים הערבים שעזבו לסילוואן .החולים בו .לאחר שהשכונה עברה לידי כוחות ההגנה ,עזבו רוב החולים
שנשארו טופלו בידי צוות של משרד הבריאות ששינה את שם הערבים וחלק מהצוות את המקום ,וב־ 1950החליטה הכנסייה
המוסד ל"בית החולים הממשלתי על שם הנסן" ופעל במתכונת זו
עד שנת ,2000ולאחר מכן פעל כמרפאת חוץ עד 0 2009
לעיון נוסף עת־מול 268
1. Ch. Goren & J.Eisler, Deutschland und Deutsche in Jerusalem, Miskenot Sha'ananim 2011.
16
2. Diakonissen erzählen aus ihrem Leben; Es gibt mehr als einen Anfang, Herrnhut 2008.
3. Deaconesses in Nursing Care; International Transfer of a Female Model of Life and Work in the 19th and 20th Century, MedGG-Beiheft 62, 2016.
