Page 16 - עתמול 268
P. 16
הכנסייה המורבית סמל הכנסייה המורבית
הכנסייה המורבית הוקמה ב־ 1457ככנסייה עצמאית במורביה ,חבל ארץ של צ'כיה ,על ידי ממשיכי דרכו
של יאן הוס ממבשרי הרפורמציה ,ונקראה "ברית האחים" ( .)UNITAS FRATRUMחבריה סבלו מרדיפות,
התפזרו באירופה ושמרו על אמונתם בסתר .ב־ 1722קיבלה קבוצה של פליטים רשות להתיישב בסקסוניה,
גרמניה .הם הקימו בה יישוב חדש בשם הרנהוט (בעברית "בהשגחת האל") ,חידשו את הכנסייה וקראו לה
על שם ארץ מוצאם מורביה .בהתיישבות החדשה התפתחה מערכת חברתית ודתית אינטנסיבית שבראשה
עמדה מועצת זקנים .הקהילה הושתתה על טוהר מידות ,אחריות הדדית ,עמל כפיים וצניעות .חבריה
נקראו "אחים" ו"אחיות" והם התחנכו בהפרדה לפני הנישואים .ברוח זו הוקמו קהילות בכל העולם .כנסייה
פרוטסטנטית זו הייתה הראשונה שהחלה בפעילות מיסיונרית ברחבי העולם כבר ב־ .1732כיום מונה
הכנסייה המורבית כמיליון חברים בכל העולם.
בילו בכרמל או בלבנון ולחופשה ארוכה יותר עם נסיעה הביתה דומים שהוקמו ברחבי אירופה במהלך המאה התשע־עשרה ,העניק
לאירופה לאחר חמש שנות שירות. לנשים פרוטסטנטיות לא נשואות הכשרה מקצועית ,ביטחון
כלכלי וזכויות פנסיה ,ובתמורה הן נתנו את מיטב שנותיהן
מלכתחילה האחיות הגיעו במטרה לטפל בחולים ,אולם החל לשירות החולים והנזקקים בחברה .תקופת ההכשרה כללה לימודי
מ־ 1908קיבלה על עצמה האחות הראשית ( )Matronאת ניהול דת ,סיעוד והוראה ,והתנהלה ברוח החינוך האוונגלי להסתפקות
בית המחסה כולו :ניהול התקציב ,שכירת צוות ,תיפעול המשק, במועט ,צייתנות וצניעות .התלבושת כללה שמלה וברדס .לאחר
טיפול בתיקונים ובתחזוקת המבנים ,שמירה על קשר עם הרשויות שסיימו את הכשרתן בפנימייה ,הן חתמו על חוזה של חמש שנים
והעברת דוחות להנהלת הכנסייה .מעל לכל היא דאגה לרווחת שבמהלכן התחייבו לא להינשא ונשלחו לשרת בכל מקום שבו
החולים שסבלו מהמחלה הקשה שהייתה באותה תקופה חשוכת היה בהן צורך .שלא כמו נזירות קתוליות ,לאחר תום התקופה יכלו
מרפא .כל אלה נעשו בעזרת כשלוש-חמש אחיות ושניים-שלושה להינשא ,אבל רבות מהן המשיכו לשרת ולא נישאו .בכל שנות
שירותן שמרו על קשר מכתבים רצוף והדוק עם מוסד ההכשרה
כוחות עזר מקומיים.
למעט האחות הראשית ,האחיות הגיעו ללא הכנה מיוחדת "בית האם" ,ובאמצעותו התייעצו בכל עניין אישי ומקצועי.
לתנאים הפיזיים והתרבותיים השונים ,והן דווחו על קשיים השליחות בבית המצורעים בירושלים שהיו לה מניעים ומשמעות
רבים .בדוח של שנת ,1937שהופץ לכל ידידי הכנסייה ברחבי דתיים נחשבה ליוקרתית במיוחד ,שכן שם "נהנו מהאפשרות
העולם ,ביקשה האחות הראשית אלזה להתפלל על אחות חדשה להרחיב את אופקיהן ולהתחשל" .האחיות ,שנסעו כל אחת בגפה,
שאמורה הייתה להגיע מגרמניה ותאלץ להתמודד עם השינויים הפליגו מטרייסט דרך אלכסנדריה ליפו ומשם נסעו בכרכרה או
הרבים :שפות זרות ,אקלים שונה ,אוכל וסביבה זרים .האחיות ברכבת לירושלים .בית המצורעים ,שהיה במרחק הליכה מתחנת
ניסו ללמוד ערבית ,לעיתים בעזרת החולים ,וכשהתאפשר להן הרכבת ,הפך לביתן למשך כל שנות שירותן .רובן נשארו כחמש
יצאו לשיעורים בעיר .לאחר מלחמת העולם הראשונה והחלת שנים ,אולם אחדות מהן נשארו למעלה משלושים שנה ,הן קבלו
שלטון המנדט הבריטי הן נדרשו ללמוד גם אנגלית כדי להתנהל דמי כיס ,היו זכאיות לחופשה של מספר ימים כל שנה ,שאותה
מול השלטונות ,שהחלו בפיתוח שרותי בריאות הציבור ודרשו
דוחות חודשיים.
עת־מול 268
האחיות הדיאקונסות ודיירי בית המצורעים על בור המים המרכזי( 1926 ,באדיבות ארכיון אמאוס בניסקי ,גרמניה) 14