Page 14 - עתמול 268

‫רות וכסלר‬

‫האחיות הדיאקונסות‬
‫בבתי המחסה לחולי צרעת בירושלים‬

‫ית המחסה הראשון לחולי צרעת (מחלת הנסן) הוקםב‬ ‫האחיות הדיאקונסות בבית המצורעים‪( 1925 ,‬באדיבות ארכיון אמאוס בניסקי‪ ,‬גרמניה)‬

‫הברונית והכנסייה המורבית‬ ‫בירושלים בשנת ‪ 1867‬בסמוך לבריכת ממילא‪ .‬לאחר‬
‫תחילתו של הסיפור בשנת ‪ ,1865‬בעת ביקורם של הברונית‬ ‫שנעשה צר מלהכיל את כל הפונים אליו‪ ,‬הוקם בשכונת‬
‫קפנברינק אשרדן (‪)Baroness Keffenbrinck Ascheraden‬‬ ‫טלביה בית מחסה חדש "עזרת ישו"‪ ,‬שכונה בפי כל "בית‬
‫ובעלה‪ ,‬זוג צליינים פרוטסטנטים מגרמניה‪ ,‬בארץ ישראל‪ .‬מראה‬ ‫המצורעים"‪ .‬כיום הוא מוכר כ"בית הנסן" שמשמש מרכז לעיצוב‬
‫הקבצנים חולי הצרעת היושבים בשערי העיר בירושלים זיעזע‬ ‫מדיה וטכנולוגיה‪ .‬בין השנים ‪ 1952-1874‬פעלו במוסד כחמישים‬
‫אותה‪ ,‬ובעקבותיו החליטה‪ ,‬בעצה אחת עם ד"ר תומס צ'פלין רופא‬ ‫אחיות דיאקונסות שנשלחו מגרמניה על ידי הכנסייה המורבית‬
‫בית החולים האנגליקני בירושלים‪ ,‬להקים עבורם בית מחסה‪.‬‬ ‫כדי לטפל בחולי הצרעת בארץ הקודש‪ .‬תקופה מרתקת וסוערת‬
‫בכספי התרומות של הברונית וידידיה באירופה‪ ,‬רכש ועד נבחר‬ ‫זו בתולדות העיר זימנה לנשים הפרוטסטנטיות הצעירות שבחרו‬
‫של הבישופות הפרוטסטנטית המשותפת בירושלים חלקת אדמה‪,‬‬ ‫לשרת בירושלים‪ ,‬אירועים וחוויות שאותן תיארו בדוחות ששלחו‬
‫ועליו נבנה בית המחסה הראשון (כיום רח' אגרון ‪ .)20‬הברונית‬ ‫להנהלת הכנסייה באירופה‪ ,‬והם המקור העיקרי למאמר זה‪ .‬דוחות‬
‫חיפשה אנשים שיסכימו לנהל את הבית ולטפל בחולים‪ ,‬וכך‬
‫נקראה לבסוף הכנסייה המורבית לעסוק בשירות שעולה בקנה‬ ‫אלה מצויים בארכיון הכנסייה המורבית בלונדון‪.‬‬

‫רות וכסלר — אחות מוסמכת‪ ,‬בעלת תואר שני במנהל מערכות בריאות‪ .‬עבדה כאחות ראשית בבית החולים הממשלתי ע"ש הנסן בין השנים‬ ‫עת־מול ‪268‬‬
‫‪ .2009-1988‬חוקרת את ההיסטוריה של בית המצורעים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫* המונח דיאקון או דיאקונסה — ״עוזר״ ביוונית — מתייחס לתפקיד בכנסייה הקדומה‪ .‬באמצע המאה ה־‪ 18‬הושאל המונח לנשים שהוקדשו‬
‫לתפקידי טיפול וסיעוד‪.‬‬