Page 35 - עתמול 268
P. 35
גנית תדהר
איך עוצרים מגפה?
ברגעי משבר אנשים נוטים לפנות לכוחות עליונים בחיפוש אחר
הקלה ומרפא .בעבר ,בהעדר הבנה עמוקה של אופן התפרצות
מגפות ,נהגו לייחס את המגפות לגורמים שמימיים .לעיתים ראו
בהן ביטוי לרצון האל ולעיתים ראו בהן עונש מן השמיים ואף ביטוי
לחבלת השטן .תפיסות אלה בולטות גם במקרא ,למשל בסיפור
מגפת הדבר שהתחוללה בעקבות מפקד שערך דוד המלך או
במגפה שפרצה במחנה האשורי ונתפסה כנס אלוהי שאיפשר את
הצלת ירושלים.
בדתות המונותאיסטיות נהגו להתמודד עם התפרצות מגפות
באמצעות תפילות המוניות ,צומות ,סיגופים ומיסות .לצד תגובות
תהלוכת פלגלנטים (מצליפים) בדורניק ,המאה ה־14 אלה צמחו מנהגים עממיים ,סגולות וקמעות שנועדו להגן מפני
(מתוך)Chroniques et annales de Gilles Li Muisis: המגפה או לרפא אותה.
באסלאם התפתחו נוסחות ריפוי שנהגו להגיד או לכתוב על בנצרות ,פולחן קדושים נפוץ מאוד ,ובעתות משבר הוא מקבל
קמעות .נוסחות אלה כללו בין היתר אמירת שמותיו השונים של ביטוי מיוחד .בזמן מגפה עולה קרנם של קדושים שנחשבו לבעלי
אללה .כמו כן נהגו לכתוב את שם האל על המצח או על פיסת יכולת ריפוי .אחד מן הקדושים הללו הוא רוכוס הקדוש ()Rochus
נייר .מנהג נוסף הוא קריאת סורות מסוימות וחזרה עליהן .חלק שנחשב לפטרונם של חולי הדבר ,המחלה שחוללה את ה"מוות
מהאנשים פנו בתחנונים אל מוחמד או אל בני משפחתו בכדי השחור" בימיו (המאה ה־ .)14לפי המסורת הוא ערך מסע עלייה
לרגל לרומא ובדרכו סייע לחולים במגפה השחורה וריפא אותם שיצילו אותם מהרעה והיו שדיווחו על חזיונות מהנביא.
בעזרת סמל הצלב עד שנדבק בעצמו במחלה .ציורים של רוכוס
הקדוש ,בהם הוא חושף את פצע הדבר על רגלו ,הפכו גם הם
לקמעות בעלי סגולת ריפוי.
תופעה נוצרית נוספת שצמחה בעקבות המגפה השחורה היא
תהלוכות פלגלנטים (מצליפים) ,תופעה שבסופו של דבר התגבשה
לכדי תנועה של ממש .התהלוכות היו ביטוי עממי של ההמונים
שסברו שבעזרת ייסוריהם יוכלו לעצור את המגפה ולכפר על חטאי
האנושות .הם הסתובבו בחבורות ,ובמהלך התהלוכה נהגו בסגפנות
יתרה :נאסר עליהם להתרחץ ,לישון במיטה או לבוא במגע עם
נשים .הם היו צועדים מעיר לעיר וכשהיו מגיעים לכנסייה היו
פושטים את בגדיהם ומצליפים בגופם בעזרת פרגולי עור חמושים
במסמרי ברזל ,תוך שירת מזמורים המהללים את סבלו של ישוע.
התנועה לא התנהלה מטעם הכנסייה ,ובאיגרת שפרסם האפיפיור
קלמנט השישי ב־( 1348האיגרת שבה אסר על הרג יהודים בגלל
המגפה) הוא גינה אותה בחריפות.
ביהדות ,לבד משימוש נרחב בקמעות קבליים מסוגים שונים ,החל
להתפתח מנהג שנוי במחלוקת של "חתונת מגפה" שנחשבה
כסגולה לעצירת מגפות .נהגו לחתן זוגות של יתומים ,עניים או
בעלי מומים ,בבתי קברות כדי לקרוא תיגר על המוות .התפשטות
מגפת הכולרה בעת החדשה גרמה לגל של חתונות מגפה באירופה,
והדבר בא לידי ביטוי בעיתונות המשכילים שתקפה בחריפות
ובנחרצות את המנהג .תיאור של חתונה כזו מצוי אצל מנדלי מוכר
ספרים המכנה את החתנים "צבא חתני החולירע":
בשעה שהקהל הכסלוני היה מהדר אחרי בני־עוני אומללים
ובעלי מומים :מצורעים ,אלמים ,חגרים ,סומים ,בוהקים ,ובעלי
חטוטרות ,שוטים חרומים ,שרועים ומרוחי־אשך ,וחוטף אותם
ומכניסם לחופה עם בתולות כביכול ,שהיא סגולה בדוקה
ומנוסה לעצירת המגפה [ ]...אומרים ,מי שלא ראה חתונה
הילולי וחנגי בין הקברים ,לא ראה חתונה מימיו .היו חוגגים
ושותים ,מרקדים לפני הכלה ואומרים :כלה נאה וחסודה ,לא
כדי לחבבה על החולירע ,כיש אומרים ,חס ושלום! אלא כדי
לחבבה על בעלה השוטה( .מ' מוכר ספרים ,ספר הקבצנים)
גם לארץ ישראל הגיע המנהג ,וידוע על מספר חתונות מגפה
שנערכו כאן .אף במהלך מגפת הקורונה בשנת 2020התקיימה
חתונה כזו בבני ברק.
מוחמד מחייה ילד (מתוך ,Falnama [Book of Omens] :איראן המאה
ה־ ,16מוזיאון המטרופוליטן ,ניו יורק)
גנית תדהר — מורת דרך ועורכת משנה של "עת־מול" לעיון נוסף:
עת־מול 268 . 1צ' פרידהבר'" ,חתונות מגיפה' בראי הספרות והעיתונות העברית" ,דפים למחקר בספרות ,)1990( 7 ,עמ' .316-305
. 2נ' כהן ,בעקבות המילניום :מילנריאנים ,מהפכנים ואנרכיסטים מיסטיקנים בימי הביניים ,תרגם י' מילוא ,מוסד ביאליק ,2003 ,עמ' .148-126
B. BİRSEN. “Magic and Plague in the Ottoman Empire”, Plague, Quarantines and Geopolitics in the Ottoman Empire, Edinburgh: Edinburgh University Press, 2012, .3
33 pp. 68-96
