Page 261 - המהפכה הימית
P. 261
הפעילות הימית היהודית בימי מלחמת העולם השנייה | 259
סמרה ,הפכו הסירות לאמצעי ההובלה העיקרי .הן שימשו לא רק להובלת
אנשים ,אלא להובלת כל האספקה למשק החי ,לביצורים ולבניין וכן להובלת
כל התוצרת החקלאית לדגניה113.
חולתא
אמנם באגם החולה חלה בראשית המלחמה עלייה חדה בכמות הדיג בטונות,
מ־ 16טונות בשנת 1939ל־ 60טונות בשנת ,1940אך מאותה שנה ,ובמשך
שלוש השנים הבאות ,חלה ירידה בכמויות הדגים שנדוגו ,שעמדו על 47טונות
בממוצע לשנה .לקראת סוף המלחמה החלה התאוששות ששיאה היה בשנת
85 — 1946טונות לשנה .רק לאחר קום המדינה חצתה כמות הדיג השנתית
באגם החולה את 100הטונות לשנה 114.הדיג המוגבל במחצית הראשונה של
שנות הארבעים מוסבר בכמה גורמים :הוצאת אנשים בתנועה הקיבוצית מענף
הדיג והעברתם לענפי משק שונים או לצבא בזמן מלחמת העולם השנייה,
שהביאו למחסור בכוח אדם וחילופי כוח אדם רבים בענף הדיג; מחסור בציוד
משוכלל יותר שגרם לניצול קטן בלבד של כמויות הדגה שהיו באגם .בהיעדר
הציוד ,רוב האגם שב וכוסה בעשבים שלא אפשרו את הדיג; 115היעדר משבצת
קרקע להתיישבות קבע ,שעיכב הקמת כפר דייגים עצמאי עם משק חקלאי
מעורב; 116הצפיפות והחוסר בתנאי שיכון הולמים לחברים היו כנראה בין
הגורמים לכך שמחלת הקדחת רבתה בין החברים וגרמה להפסד ימי עבודה
רבים ,שהביא אף הוא לירידה בתוצרת הדיג בימה117.
למרות התנאים הקשים נמשכו במהלך כל שנות המלחמה הניסיונות
לשיפור שיטות הדיג בימה ,והם נתנו את אותותיהם לקראת תום המלחמה.
דייגי חולתא סיגלו לעצמם שיטות דיג שונות ,הרחיבו את שדה הדיג המקומי
והכניסו לפעולה מכונה לקציר צמ ֵחי המים הרבים שחסמו בפני הדייגים
1 13קוצ'ינסקי ,עין גב ,עמ' .27-26
1 14לויה ,ענף המדגה ,עמ' 34והמקורות שם.
115עלון חולתא 22 ,75במאי .1942
116תושבי חולתא ישבו במשך שנים בשטח המצומצם של הזיכיון ועיבדו 800דונם שהיו
מפוצלים באדמת תליל .ראו :חולתא אל חברת הכשרת הישוב ,ירושלים 24 ,בנובמבר
,1942אצ"מ.L18/3249 ,
117צבי לטוביצקי' ,חמש שנות דייג בחולתא' ,חולתה ,חמש שנות דיג ,עמ' .32קוסטיקה
מעיד כי הקדחת התפשטה במחנה ,ולעתים קדחו מחצית מהחברים .קוסטיקה ,יומן,
עמ' .50-49
