Page 309 - המהפכה הימית
P. 309

‫בדרך לעצמאות ימית־יהודית | ‪307‬‬

‫הענף ב־‪ .1929‬פעולות אלו היו התשתית להרחבת הדיג היהודי בכנרת וביסוסו‬
                           ‫בשיטות מתקדמות בשנים שלאחר הקמת המדינה‪99.‬‬

‫בחולתא נמשכה בתקופה הנדונה המגמה של שכלול שיטות הדיג והרחבת‬
‫אזורי הציד‪ ,‬אלא שההיאחזות בדרדרה הייתה רצופה בעיות והצריכה את‬
‫החברים לחתור מדי יום מחוף אל חוף כדי להעביר מזון וציוד‪ .‬בשנת ‪,1947‬‬
‫לאחר כעשור של התיישבות‪ ,‬ומשהתברר שאין סיכוי לתוספת קרקע בדרדרה‪,‬‬
‫קיבלה חולתא את שטחי הקרקע הראשונים להתיישבות קבע בקרבת האגם‪,‬‬
‫באדמת תליל‪ ,‬מזרחית ליסוד המעלה‪ .‬נבנו צריפים‪ ,‬הוקמו ענפי חצר‪ ,‬ואפילו‬
‫נמשך קו מים אל המשק החקלאי‪ .‬חברי הקבוצה היו גם לעובדי אדמה‪,‬‬
‫המעבדים כ־‪ 3,000‬דונם שטחי בעל‪ ,‬שלחין ואף מטעים‪ .‬עם זה הוגברה‬
‫העבודה בדיג‪ ,‬ודייגי חולתא המשיכו לשפר את שיטות הדיג והכניסו לפעולה‬
‫את השיטה של גריפת רשת הדיג בכוח החשמל‪ ,‬שיטה שהביאה לחיסכון רב‬

                                                ‫בכוח אדם ובשעות העבודה‪100.‬‬
‫חידוש נוסף ביישובי הדייגים בשנים שמתום מלחמת העולם השנייה ועד‬
‫הקמת מדינת ישראל הייתה הקמת מכמורת‪ ,‬שהוקם בנובמבר ‪ 1945‬והיה‬
‫למושב השיתופי הימי הראשון בארץ‪ .‬הנקודה הוקמה על אדמת קק"ל באבו‬
‫זבורה‪ ,‬המפרץ הקטן שבין חדרה לנחל אלכסנדר‪ ,‬צפונית לכפר ויתקין‪101.‬‬
‫תחילה התיישבה במקום קבוצה של ‪ 20‬נוטרים שהשתחררו מהמשטרה‬
‫הבריטית‪ ,‬ואליה הצטרפה בשנת ‪ 1946‬קבוצה בת כ־‪ 30‬איש ממשוחררי‬
‫הצבא הבריטי‪ ,‬רובם מהבריגדה‪ 102.‬בשנה הראשונה לעלייתם על הקרקע‬

‫‪ 9	 9‬פורת‪ ,‬כובשי הדיג‪ ,‬עמ' ‪ .260-251‬על השתלשלות האירועים בטבריה במלחמת‬
‫העצמאות ועל מעורבותם של מתיישבי עין גב ומעגן בתגבורת שהגיעה דרך הים‬
‫וסייעה בכיבושה של העיר ראו‪ :‬מ' נון‪' ,‬הנחיתה בטבריה'‪ ,‬ע' אבישר (עורך)‪ ,‬ספר‬
‫טבריה‪ ,‬ירושלים‪ :‬כתר‪ ,1973 ,‬עמ' ‪ ;447-445‬ר' יזרעאל‪' ,‬המערכה על טבריה במלחמת‬

                                    ‫העצמאות'‪ ,‬מטוב טבריה ‪( 7‬תשמ"ט)‪ ,‬עמ' ‪.47-32‬‬
‫‪ 	100‬י' גייגר‪' ,‬גדול כפרי הדיגים'‪ ,‬ים‪ ,‬מרס ‪ ,1951‬עמ' ‪ ;7‬צור‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.127‬‬
‫‪ 1	 01‬אורן‪ ,‬התיישבות בשנות מאבק‪ ,‬עמ' ‪ ;85-84‬ד' שמרון‪' ,‬מכמורת — שנים ראשונות‬
‫‪ ,'1950-1945‬מכמורת‪ ,‬ארבעים שנה‪ ,‬עמ' ‪ .11-10‬מפרץ אבו זבורה היה במשך‬
‫שנים רבות פעיל רק כנמל ליצוא אבטיחים‪ ,‬ורק לפרק זמן קצר במשך השנה‪ :‬בעונת‬
‫האבטיחים‪ ,‬היו הערבים מובילים שיירות של גמלים נושאי אבטיחים מהסביבה‬
‫וממרחקים לנמל ארעי זה וממנו נשלחו רבבות אבטיחים בסירות מפרש‪ ,‬שהפליגו‬
‫למצרים ולסוריה‪ .‬עוד על כך ועל מפרץ אבו זבורה‪ ,‬ראו‪ :‬ש' אביצור‪' ,‬אבטיחים‪ ‬במשק‬

                            ‫הארץ עד קום המדינה'‪ ,‬מרחבים ‪( 1‬תשל"ה)‪ ,‬עמ' ‪.91-80‬‬
‫‪ 	102‬אברהם סלומון‪' ,‬מכמורת'‪ ,‬ים‪ ,‬יוני ‪ ,1951‬עמ' ‪ .9‬מדובר היה בקבוצת חברים שישבו‬
‫לפני המלחמה בחיפה ועבדו בעבודות דיג וספנות בנמל‪ .‬בשנות המלחמה הם התגייסו‬
‫לצי הבריטי והמשיכו להשתלם במקצועות הים‪ .‬הם שירתו בבריגדה באירופה‪ ,‬ולקראת‬
   304   305   306   307   308   309   310   311   312   313   314