Page 49 - המהפכה הימית
P. 49

‫רקע היסטורי | ‪47‬‬

‫מערכי חכות‪ 89‬ומלכודות‪ .)90‬בחוף ארץ־ישראל אמנם היו כאלה שעסקו בדיג סמוך‬
‫לחוף‪ ,‬שעיקר עונתו בחורף‪ ,‬אך לא היו בו מקומות עגינה וגם לא התפתחו לאורכו‬
‫כפרי דייגים‪ ,‬כפי שנמצאו לדוגמה ביוון‪ ,‬איטליה‪ ,‬ספרד ובשאר הארצות הסמוכות‬
‫אל הים‪ 91.‬במשך דורות לא נבנה מקום עגינה חדש‪ ,‬ואלה שנשארו מתקופות‬
‫קדומות יותר‪ ,‬כגון המעגנים העתיקים באכזיב‪ ,‬בעכו‪ ,‬בעתלית ובקיסריה‪,‬‬
‫לא התפתחו והמשיכו להתקיים לסירוגין‪ ,‬והמפרצים הטבעיים הקטנים‪ ,‬כגון‬
‫בעתלית‪ ,‬בדאר ובמכמורת‪ ,‬שימשו כמחסה רק לסירות קטנות‪ 92.‬נמל הדיג המרכזי‬
‫היה ביפו‪ ,‬אלא שהשוק ביפו היה מוגבל בגלל יוקר המס הממשלתי‪ ,‬שהגיע עד‬
‫כדי חמישית מערך הדגים‪ .‬בשנת ‪ 1902‬היו ביפו רק כ־‪ 20‬סירות דיג‪ 93.‬בירקון‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬עסקו בדיג בדואים שגרו בביצות הירקון שבקרבת תל אפרים (פרדס כץ)‬
‫ותל אבו־זיתוני (בקרבת בני ברק)‪ .‬חלקם דגו בסירות דיג זעירות בצורת משולש‪94.‬‬

‫נגררה בעיקר בחופים הנקיים מאבנים‪ .‬ראו‪ :‬נון‪ ,‬הכנרת‪ ,‬עמ' ‪ ;225 ,177-175‬ברטרם‪,‬‬
                                                                    ‫דוח הדיג‪ ,‬עמ' ‪.10‬‬

‫‪ 8	 9‬מערכת חכות עשויה חבל שאורכו הגיע עד ‪ 1‬ק"מ ואליו קשורים ברווחים של ‪ 5-4‬מטר‬
     ‫חוטים קצרים שהסתיימו בחכות נושאות פיתיון‪ .‬ראו‪ :‬נון‪ ,‬הכנרת‪ ,‬עמ' ‪.182-181‬‬

‫‪ 9	 0‬הן היו בנויות בצורת תא‪ ,‬והדג שנכנס אליהן לא מצא את דרכו בחזרה‪ .‬הטמינו את‬
‫המלכודות באפיקי נחלים ובתעלות‪ ,‬במקומות שבהם ניתן לחסום את דרכו של הדג‬
‫לאגם‪ .‬לכן מיקומן של המלכודות היה בדרך כלל בשפך הירדן או במוצאו אל הכנרת‪.‬‬

                                                      ‫ראו‪ :‬נון‪ ,‬הכנרת‪ ,‬עמ' ‪.180-179‬‬
‫‪ 	91‬על התפתחות צורות הדיג לאורך החוף המערבי של ארץ־ישראל ובירקון‪ ,‬שרובן דומות‬
‫לצורות הדיג בכנרת‪ ,‬ראו‪ :‬וידרא‪ ,‬הדיג בארץ־ישראל; אביצור‪ ,‬הירקון‪ ,‬עמ' ‪;120-104‬‬

      ‫ד' ברנשטיין‪' ,‬הדיג הימי בישראל'‪ ,‬דיג ומדגה בישראל ג(‪ ,)1968( )1‬עמ' ‪.53-48‬‬
‫‪ 	92‬שמידע‪ ,‬תולדות הדיג‪ ,‬עמ' ‪ .14‬לטענתו של אהרוני‪ ,‬ספנות ודיג מעולם לא תפסו מקום‬
‫חשוב בכלכלת הארץ בגלל היעדר מפרצים נוחים לעגינה‪ .‬ראו‪ :‬אהרוני‪ ,‬תקופת המקרא‪,‬‬

                                                                              ‫עמ' ‪.56‬‬
‫‪ 9	 3‬אביצור‪ ,‬נמל יפו‪ ,‬עמ' ‪ .96-90‬אביצור הדגיש שאי־פיתוח אמצעי תחבורה‪ ,‬כמו מסילת‬
‫רכבת מיפו לירושלים עד לשנת ‪ ,1892‬לא אפשר את העברת הדגים הטריים מערי החוף‬
‫לאזורים הפנימיים‪ ,‬מה גם שמספר הצרכנים היה קטן למדי‪ .‬ראו‪ :‬אביצור‪ ,‬הירקון‪,‬‬
‫עמ' ‪ .110‬איטה ילין העידה בשלהי התקופה העות'מאנית כי דגים טריים מיפו היו‬
‫מצרך נדיר מאוד בירושלים וזכו בו רק מתי מעט מאמידי העיר‪ ,‬אשר ידידיהם ביפו‬
‫דאגו לשולחם אליהם בעגלה מהירה שיצאה לירושלים‪ .‬א' ילין‪ ,‬לצאצאי‪ :‬זכרונותי‪ ,‬ב‪,‬‬

                                               ‫ירושלים‪ :‬דפוס מהערב‪ ,1941 ,‬עמ' ‪.13‬‬
‫‪ 9	 4‬ש' אביצור‪ ,‬עם חופי הירקון לפני קום המדינה‪ ,‬תל אביב‪ :‬דביר‪ ,1980 ,‬עמ' ‪.149-146‬‬
‫גם בנחל הקישון עסקו המקומיים בדיג‪ .‬הדייגים עמדו על גדותיו וזרקו את רשתותיהם‬
‫כשהם נעזרים בנערים שנמצאו בסירות קטנות באמצע הנחל‪ .‬מרי רוג'רס ציינה שדגי‬
‫הקישון קטנים‪ ,‬אולם נמצאים בשפע וטעמם מצוין‪M. E. Rogers, Domestic Life in .‬‬

                             ‫‪Palestine, London — Cincinnati: Jennings and Pye, 1862, p. 186‬‬
   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54