Page 130 - הציונות בתוניסיה
P. 130

‫‪  128‬פרק שלישי‬

‫בתרבות צרפת‪ .‬הזיקה בין הציונות לבין ההתאחדות העולמית הייתה הדוקה ביותר‬
‫ולא בכדי‪ .‬תנועת ההתאחדות העולמית לא פעלה בצרפת אבל הפעילו אותה‬
‫יהודים צרפתים למען יהודים בארצות האסלאם או בארצות מזרח אירופה‪ .‬מבחינה‬
‫זו‪ ,‬פעילותם מזכירה את פעולתו של ארגון כי"ח שפעל בעיקר בארצות האסלאם‬

                                                                      ‫ומזרח אירופה‪.‬‬

                                                                   ‫הצופים בתוניסיה‬

‫תנועת הנוער הראשונה שנוסדה בתוניסיה הייתה אפוא תנועת ההתאחדות‬
‫העולמית‪ .‬ככל הנראה דוד סטבון‪ ,‬יהודי תוניסאי ששהה בצרפת במחצית השנייה‬
‫של שנת ‪ 1924‬והושפע מתנועה זו‪ ,‬הוא שפעל בשובו לתוניסיה להקים בה סניף‬
‫של התנועה‪ 6.‬בדצמבר ‪ 1924‬נערכה אספה ראשונה של התנועה במועדון אגודת‬
‫ציון בתוניס וב‪ 20-‬במרס ‪ 1925‬זכתה התנועה להכרה רשמית בתוניסיה‪ 7.‬גולת‬
‫הכותרת של התארגנות התנועה הייתה ביקורו של מנהיגה העולמי של התנועה‬
‫אמה פליאר (‪ )Aimé Pallière‬בנובמבר ‪ ,1925‬והסיור שערך ברחבי תוניסיה‪8.‬‬
‫בשנתיים הראשונות להתארגנות התנועה בתוניס (‪ )1926‑1924‬היא התאפיינה‬
‫בכמה מאפיינים‪( :‬א) אף שהייתה תנועה לצעירים‪ ,‬היא לא הייתה תנועת נוער‬
‫ממש‪ .‬הקבוצה הראשונה של הצופים נוסדה רק ביוני ‪ 1925‬בידי גסטון כהן סולל‪,‬‬
‫והיא נקראה תנועת הצופים של ההתאחדות העולמית (‪.)Boys-scout de l’U.U.J.J‬‬
‫(ב) עיקר הפעילות של התנועה הייתה אינטלקטואלית‪ ,‬קרי הרצאות ועצרות‬
‫שהופיעו בהן אורחים מחו"ל או יהודים תושבי המקום‪ .‬ההרצאות עסקו בעם‬
‫היהודי ובעיקר בציונות ובארץ ישראל‪( .‬ג) התנועה התפשטה מהר מאוד ברחבי‬
‫תוניסיה והיא הקימה סניפים בצפאקץ ובסוס‪ ,‬ועל ידי כך יצרה זיקה הדוקה ביותר‬
‫בין קבוצות הנוער ברחבי המדינה‪ .‬התארגנות זו שונה מההתארגנות הציונית‬
‫מעצם פנייתה לקבוצת גיל מוגדרת‪( .‬ד) ולבסוף‪ ,‬התנועה קשרה קשר הדוק‬
‫בינה ובין הפעילים הציונים‪ .‬ראשי התנועה היו פעילים ציונים ידועים‪ ,‬ופעילות‬
‫התנועה התקיימה במועדוני התנועה הציונית‪ .‬שליחים שהגיעו נאמו לפני חברי‬

‫ראו הצעיר‪ :‬ביטאונה של הה‪.‬ע‪.‬צ‪.‬צ‪ .‬בארץ ישראל‪ ,‬ד‪-‬ו ( תרפ"ה)‪ ,‬עמ' ‪ .18‬הידיעה בביטאון‬          ‫	‪6‬‬
‫זה מספרת כי אחרי שובו של החבר סיטבון לתוניסיה הוא הצליח להקים סניף מקומי‬                  ‫‪	7‬‬

                                                              ‫והחברים בו הולכים ומתרבים‪.‬‬  ‫	‪8‬‬
‫‪ .Chalom, 23-24 (1926), pp. 18-22‬זהו נאומו של אחד ממייסדי התנועה בתוניס ומנהיגיה‪,‬‬
‫גסטון כהן‪ .‬בנאום זה סקר בהרחבה ובפרטי פרטים את שלבי ההתארגנות הראשונים של‬
‫התנועה תוך ציון תאריכים מדויקים‪ .‬אין לנו ביוגרפיה של גסטון כהן סולל‪ ,‬אך ידוע לנו‬
‫שהוא היה ממשפחה יהודית שקיבלה אזרחות צרפתית והגיבה במהירות לשינויים בחברה‪.‬‬

             ‫הוא ואחיו‪ ,‬ז'ול‪ ,‬היו מהאדריכלים הראשונים בתוניסיה‪ ,‬אמם הייתה עיתונאית‪.‬‬
‫על אמה פליאר (‪ )1949‑1868‬ראו אצל פליר‪ .‬אלמליח‪ ,‬שתרגם את הספר‪ ,‬תיאר באריכות את‬

         ‫חייו ואת הגותו של פליאר‪ ,‬ואף שחלף זמן רב מעת כתיבת הדברים‪ ,‬לא נס ליחם‪.‬‬
   125   126   127   128   129   130   131   132   133   134   135