Page 128 - הציונות בתוניסיה
P. 128

‫‪  126‬פרק שלישי‬

‫הקרנות בתוניסיה ולארגן אותה‪ .‬הפדרציה לא הצליחה לייסד עיתון משלה שיביא‬
‫את דבר הציונות ויהיה גורם בעל יכולת השפעה והכרעה בחיים הפוליטיים‪.‬‬
‫העיתונות הציונית הייתה ברובה עיתונות רוויזיוניסטית שייצגה בעיקר את גישתה‬

                                                                             ‫לציונות‪.‬‬
‫האגודות הציוניות המקומיות בערים הקטנות המשיכו להתקיים‪ .‬כך למשל‬
‫בערים סוס‪ ,‬צפאקץ‪ ,‬נאבל וביזרט‪ ,‬הייתה פעילות ציונית שהמשיכה את דפוסי‬
‫הפעילות הציונית המסורתיים כמו טיפול בתעמולה‪ ,‬מפגשים תרבותיים‪ ,‬רכישת‬
‫שקלים וארגון תרומות‪ .‬פעילותן של תנועות הנוער בפריפריה‪ ,‬כמו של המפלגות‬
‫הפוליטיות הציוניות‪ ,‬הייתה חלשה יחסית‪ .‬הקשר היחיד כמעט של הפדרציה עם‬
‫האגודות הציוניות האלה היה במסעות התעמולה לאיסוף כספים לקרנות שערכו‬
‫השליחים בדרך כלל בליווי נציג הפדרציה וכן בבחירות לקונגרס‪ .‬אמנם פעילות‬
‫זו לא תעמוד במרכז דיוננו בפרק הזה בגלל אופייה הספורדי‪ ,‬אולם היא תשמש‬

                 ‫אותנו במידת הצורך להבהיר היבטים הקשורים לפעילות הציונית‪.‬‬
‫הישגה העיקרי של הפדרציה היה בתמיכה ובעידוד שהעניקה למורים לעברית‬
‫שהגיעו מארץ ישראל לתוניסיה‪ .‬בשנים ‪ 1927‑1926‬הגיעו המורים זכריה מעייני‪,‬‬
‫יעקב גלילי ואהרן דובניקוב‪ .‬בשנת ‪ 1932‬הגיע המורה משה חיים בן מלכה‪ .‬בשנים‬
‫‪ 1938‑1936‬הגיעו המורה אליהו בחבוט וב‪ 1938-‬גם המורה נחום ירושלמי‪.‬‬
‫ירושלמי נשאר בתוניסיה עד לתום המלחמה‪ ,‬בשנת ‪ ,1945‬ופעילותו חרגה הרבה‬
‫מעבר לפעילות חינוכית גרידא‪ 3.‬חלק מהמורים האלה‪ ,‬מיד ניווכח‪ ,‬עסקו‬

                               ‫בפעילות ציונית מפלגתית נוסף על הוראת העברית‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1939‑1926‬חלו בציונות בתוניסיה שינויים ארגוניים ואידאולוגיים‪.‬‬
‫הציונות עברה מתפיסה של ציונות כללית לציונות פוליטית‪ .‬אפשר לכנות‬
‫את התהליך בשם "הפוליטיזציה של הציונות בתוניסיה"‪ .‬באותו שלב איבדו‬
‫האגודות הציוניות מכוחן וממשמעותן בעיקר בבירה‪ ,‬ואת מקומן תפסו הזרמים‬
‫השונים בציונות‪ .‬התגבשות הזרמים האידיאולוגיים בציונות הביאה לעימות שלא‬
‫היה כדוגמתו בעבר‪ .‬מבחינה ארגונית‪ ,‬שני השינויים המשמעותיים היו הופעתן‬
‫של תנועות הנוער הציוניות ופעילותן של מפלגות פוליטיות ציוניות‪ .‬שינויים‬
‫ארגוניים אלו הביאו להתרחבות המצע האידאולוגי בשני מישורים‪ :‬במישור האחד‪,‬‬
‫התייחסות לבעיות הפוליטיות הבין‪-‬לאומיות שהעסיקו את התנועה הציונית‬
‫ולשאלת אופייה העתידי של החברה היהודית בארץ ישראל‪ ,‬ואילו במישור האחר‪,‬‬

                                    ‫התייחסות לבעיות שהעסיקו את יהודי תוניסיה‪.‬‬
‫ככל שנקפו השנים התחזקו הכוחות הציוניים שפעלו מחוץ לפדרציה ובלי‬
‫שום תיאום עמה‪ .‬פעילותן של תנועות הנוער הציוניות והמפלגות הפוליטיות‬

‫פרשת שליחותם של המורים מארץ ישראל לתוניסיה טרם נחקרה‪ .‬המורים שהגיעו לתוניסיה‬                ‫	‪3‬‬
‫היו בעלי מודעות פוליטית גבוהה ואף השפיעו על החיים הציוניים והפוליטיים בה‪ .‬על נחום‬

                                                               ‫ירושלמי ראו סעדון‪ ,‬ירושלמי‪.‬‬
   123   124   125   126   127   128   129   130   131   132   133