Page 124 - הציונות בתוניסיה
P. 124
122פרק שני
שאלת היחס לנוכחות הצרפתית בתוניסיה ולהשפעותיה .בחברה היהודית נעה
קשת התגובות בין היטמעות מוחלטת בחברה הצרפתית לבין שמירה קנאית על
הייחוד היהודי.
ככל חברה קולוניאלית הבינו גם היהודים את החשיבות שיש לייחס לחינוך
כמנוף להתקדמות חברתית וכלכלית .המתבוללים — שאפו לוותר כליל על כל
סממן של חינוך יהודי לטובת החינוך הצרפתי .הציונים — דרשו חינוך לאומי
פלסטינוצנטרי ,ואילו האליאנסיסטים — ביקשו לשלב בין חינוך יהודי (לא
לאומי בהכרח) לבין תרבות צרפת .גם הציונים וגם המתבוללים תקפו אפוא את
בתי הספר של כי"ח אך מסיבות הפוכות .סוף שנות העשרים ושנות השלושים
הוכיחו בפועל כי כי"ח הצליח לשמור על צביון בתי הספר שלו ולהחזיק מעמד
מול המתקפה של המתבוללים רק בזכות הסכמתו — גם אם בשקט ולא מרצון —
לאפשר פעילות ציונית במוסדותיו.
בחברה היהודית הייתה הציונות הכוח היחיד שהיה מאורגן כמפלגה פוליטית,
קרי ארגון גג ופריפריה המסונפת למרכז ,אף אם היה ארגון חלש שלא ניזון
מאמצעים כספיים או מכוחות שהקדישו עצמם רק לפעולה הארגונית .את הכוחות
החברתיים האחרים אפשר להגדיר זרמים רעיוניים אך בהחלט לא מפלגות .הם
לא ייחסו כל חשיבות לנושא הארגוני .כי"ח העניק מסגרת חינוכית בעלת כוח
פוליטי כלכלי אך הוא בשום אופן לא היה מפלגה .נקודת המפגש העיקרית בין כל
הכוחות החברתיים האלה הייתה העיתונות היהודית .לציונים היו עיתונים שייצגו
את רעיונותיהם נאמנה גם אם בשלב זה הם היו עיתונים חלשים לעומת העיתונות
המתבוללת.
העיסוק בציונות מסיט את עיקר הדיון אל החברה היהודית המודרנית יותר ,אך
התסיסה שאפיינה את החברה היהודית הייתה גם מנת חלקם של היהודים דוברי
הערבית-יהודית .מספר העיתונים שיצאו לאור בערבית-יהודית — אחד עשר מתוך
תשעה עשר עיתונים יהודים — מלמדת על פיצול חברתי ועל ריבוי דעות ונטיות
בדומה למגזר היהודי דובר הצרפתית .בשנים הבאות תלך העיתונות הזאת ותדעך
באופן משמעותי ,דבר המלמד על התפשטותה של המודרניזציה ועל השתרשותה.
הציונות הבינה בשלב זה שעיקר פעולתה צריך להיעשות במגזר המודרני יותר
ולכן כל עיתוניה התפרסמו בצרפתית .בשנים הבאות תגבר מגמה זו.
במסגרת הרעיונית של החברה הכללית יכלה הציונות להשתוות לזרמים
האחרים בשני מובנים :האחד ,באופן ההתארגנות המפלגתית ,ואילו האחר,
הזיקה לארגון בעל כוח ובעל השפעה בין-לאומיים .כאלה היו הסוציאליסטים
והקומוניסטים .באופן יחסי הייתה ההתארגנות הציונית טובה יותר בשני המובנים
האלה .מערכת היחסים עם הדסתור הייתה שולית למדי בשלב זה ולכן גם
התחרות עם הכוחות האחרים הייתה שווה .המאבק בין הציונות לבין הזרמים
האחרים בחברה היהודית היה קונקרטי וממוקד ואילו בחברה הכללית המאבק
