Page 122 - הציונות בתוניסיה
P. 122

‫‪  120‬פרק שני‬

‫העיקרית של החברה הערבית הייתה להתגבר על חוסר אחדותה ולגבש את דרכי‬
                                                   ‫המאבק בשלטונות הקולוניאליים‪.‬‬

‫בתוניסיה הועלה רעיון להקים "איחוד יהודי‪-‬ערבי"‪ .‬הנרי מעארק הציב את‬
‫התנאים של הציונים לשיתוף פעולה זה‪" .‬צריך להדגיש‪ ,‬האיחוד המוסלמי‪-‬‬
‫יהודי קיים בפועל אבל זהו איחוד ידידותי ולא פוליטי [‪ ]...‬אם הערבים מבקשים‬
‫שהפרוטקטורט יחדל מלהתקיים — תודה‪ ,‬איני אתם‪ .‬אבל אם להפך‪ ,‬בשלטון‬
‫הנוכחי ובהסכמת צרפת הם ינסו להשיג יותר חופש וצדק — אז כן‪ ,‬כל היהודים‬
‫יתמכו בהם"‪ 104.‬התנאים שמעארק הציב להצטרפות היהודים למאבק ברורים‬
‫וחד‪-‬משמעיים‪ :‬שהמאבק יהיה חוקי‪ ,‬שהאינטרסים הצרפתיים יישמרו ושהפעילות‬
‫תזכה להסכמתה של צרפת‪ 105.‬מעארק מדגיש כי תמיכת היהודים תהיה על בסיס‬
‫אינדיווידואלי ולא קהילתי‪ .‬הנימוק הרשמי‪ ,‬שהיה מתחמק למדי‪ ,‬הוא כי הקהילה‬

              ‫אינה מאורגנת דייה ואין לה דוברים רשמיים המייצגים אותה נאמנה‪.‬‬
‫בדבריו של מעארק טמונה בעצם כל הדילמה של מערכת היחסים בין היהודים‬
‫לבין המוסלמים תחת שלטון קולוניאלי‪ .‬בשום מצב המוסלמים לא יוכלו לקבל‬
‫את השלטון הקולוניאלי‪ ,‬כל שכן לא ייאותו לשמור על האינטרסים הצרפתיים‪.‬‬
‫בתנאים האלה לא היה שום סיכוי לשיתוף פעולה‪ .‬ומן העבר האחר‪ ,‬מעארק לא‬
‫התכוון להתעמת עם הצרפתים שכה היטיבו עם היהודים‪ ,‬שכן באותה תקופה‬
‫ממש הוא הטיף לצרפתים על גבי עיתונו לארגן את מוסדות הקהילה היהודית‪ .‬את‬
‫הציונות הוא הציג כתנועה תרבותית או רוחנית אך בהחלט לא תנועה פוליטית‪,‬‬
‫ולפיכך הוא היה מוכן לקבל את האיחוד על בסיס אישי וידידותי ולא על בסיס‬

                                                                   ‫פוליטי קולקטיבי‪.‬‬
‫מעארק הבחין הבחנה ברורה בין היחס לצרפת (למושל הצרפתי בתוניסיה‬
‫ולחברה הצרפתית הקולוניאלית) לבין היחס לחברה המוסלמית‪ .‬אירועי שנת ‪1917‬‬
‫ו‪ 1918-‬היו טריים בזיכרון הציבורי והאישי‪" .‬השנאה ליהודים"‪ ,‬יטען‪" ,‬באה לידי‬
‫ביטוי ציבורי‪ .‬זוהי בושה שאין צרפת צריכה לסבול"‪ 106.‬האנטישמיות נראית כעת‬
‫כאירועים בודדים‪ ,‬אך הדרך למעשים אינה רחוקה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬את יחסיו עם‬
‫החברה המוסלמית תיאר בצבעים ורודים מאוד בעיקר בשנים האחרונות‪ .‬לדידו‪,‬‬
‫הצרפתים הם שמנסים לערער את הידידות בין שני העמים הבאה לידי ביטוי‬
‫ברחובות‪ ,‬בשווקים‪ ,‬במקומות הציבוריים ובבתי הקפה‪ .‬הצגה אידילית זו של‬
‫המוסלמים הטרידה כנראה גם את מעארק עצמו שכן הוא מיהר להוסיף כי גם אם‬

                        ‫היחסים לא היו יחסי ידידות ממש‪ ,‬הם לפחות היו נסבלים‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬המוסלמים באותן שנים לא הפריעו להתפתחותה של הציונות‪ .‬הסיבה‬
‫העיקרית לכך קשורה בשני גורמים‪ :‬ראשית‪ ,‬התנועה הלאומית המוסלמית הייתה‬

                                                                         ‫‪ 1	 04‬ראו סנוסי‪ ,‬עמ' ‪.102‬‬
                                                                                         ‫‪ 	105‬שם‪.‬‬
                                                                                         ‫‪ 	106‬שם‪.‬‬
   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127