Page 122 - הציונות בתוניסיה
P. 122
120פרק שני
העיקרית של החברה הערבית הייתה להתגבר על חוסר אחדותה ולגבש את דרכי
המאבק בשלטונות הקולוניאליים.
בתוניסיה הועלה רעיון להקים "איחוד יהודי-ערבי" .הנרי מעארק הציב את
התנאים של הציונים לשיתוף פעולה זה" .צריך להדגיש ,האיחוד המוסלמי-
יהודי קיים בפועל אבל זהו איחוד ידידותי ולא פוליטי [ ]...אם הערבים מבקשים
שהפרוטקטורט יחדל מלהתקיים — תודה ,איני אתם .אבל אם להפך ,בשלטון
הנוכחי ובהסכמת צרפת הם ינסו להשיג יותר חופש וצדק — אז כן ,כל היהודים
יתמכו בהם" 104.התנאים שמעארק הציב להצטרפות היהודים למאבק ברורים
וחד-משמעיים :שהמאבק יהיה חוקי ,שהאינטרסים הצרפתיים יישמרו ושהפעילות
תזכה להסכמתה של צרפת 105.מעארק מדגיש כי תמיכת היהודים תהיה על בסיס
אינדיווידואלי ולא קהילתי .הנימוק הרשמי ,שהיה מתחמק למדי ,הוא כי הקהילה
אינה מאורגנת דייה ואין לה דוברים רשמיים המייצגים אותה נאמנה.
בדבריו של מעארק טמונה בעצם כל הדילמה של מערכת היחסים בין היהודים
לבין המוסלמים תחת שלטון קולוניאלי .בשום מצב המוסלמים לא יוכלו לקבל
את השלטון הקולוניאלי ,כל שכן לא ייאותו לשמור על האינטרסים הצרפתיים.
בתנאים האלה לא היה שום סיכוי לשיתוף פעולה .ומן העבר האחר ,מעארק לא
התכוון להתעמת עם הצרפתים שכה היטיבו עם היהודים ,שכן באותה תקופה
ממש הוא הטיף לצרפתים על גבי עיתונו לארגן את מוסדות הקהילה היהודית .את
הציונות הוא הציג כתנועה תרבותית או רוחנית אך בהחלט לא תנועה פוליטית,
ולפיכך הוא היה מוכן לקבל את האיחוד על בסיס אישי וידידותי ולא על בסיס
פוליטי קולקטיבי.
מעארק הבחין הבחנה ברורה בין היחס לצרפת (למושל הצרפתי בתוניסיה
ולחברה הצרפתית הקולוניאלית) לבין היחס לחברה המוסלמית .אירועי שנת 1917
ו 1918-היו טריים בזיכרון הציבורי והאישי" .השנאה ליהודים" ,יטען" ,באה לידי
ביטוי ציבורי .זוהי בושה שאין צרפת צריכה לסבול" 106.האנטישמיות נראית כעת
כאירועים בודדים ,אך הדרך למעשים אינה רחוקה .לעומת זאת ,את יחסיו עם
החברה המוסלמית תיאר בצבעים ורודים מאוד בעיקר בשנים האחרונות .לדידו,
הצרפתים הם שמנסים לערער את הידידות בין שני העמים הבאה לידי ביטוי
ברחובות ,בשווקים ,במקומות הציבוריים ובבתי הקפה .הצגה אידילית זו של
המוסלמים הטרידה כנראה גם את מעארק עצמו שכן הוא מיהר להוסיף כי גם אם
היחסים לא היו יחסי ידידות ממש ,הם לפחות היו נסבלים.
אם כן ,המוסלמים באותן שנים לא הפריעו להתפתחותה של הציונות .הסיבה
העיקרית לכך קשורה בשני גורמים :ראשית ,התנועה הלאומית המוסלמית הייתה
1 04ראו סנוסי ,עמ' .102
105שם.
106שם.
