Page 167 - הציונות בתוניסיה
P. 167
הציונות הלוחמת בתוניסיה (165 )1939-1926
במלוא מובן המילה .בזכות אלפטיט ,הוא טוען ,הפך המושג "רשמי" שם נרדף
ל"אנטישמי" 70.והייתה גם ביקורת על פעולות הממשל או על היעדר פעולותיו .כך
למשל גינו הציונים את שתיקת הממשל נוכח התגברות האנטישמיות .הממשל לא
עשה דבר כדי למנוע הפצת חומר אנטישמי 71.ביקורת כה ישירה ובוטה לא מצאנו
בעיתונות של קבוצת הצדק.
אם כן ,בשנים 1939‑1926הייתה שאלת אזרחותם של יהודי תוניסיה נושא
שנוי במחלוקת .בשנים 1933‑1924ניתן מספר שיא של אזרחות צרפתית לכל
מגזרי האוכלוסייה בתוניסיה .הנתונים של סוף שנות השלושים מלמדים על מגמה
של היחלשות בקבלת אזרחות צרפתית .מה היו אפוא הסיבות לכך? כלום אפשר
לדבר מפורשות על כישלון האמנציפציה בתוניסיה? על אכזבה מההתבוללות?
האם המדיניות הצרפתית היא שמנעה את קבלת האזרחות או שמא הייתה ירידה
ברצון של היהודים לקבל אזרחות צרפתית? אין ספק שהאנטישמיות הגרמנית מצד
אחד ,והאנטישמיות הצרפתית-איטלקית בתוניסיה מן הצד האחר ,היו הגורמים
העיקריים לירידה המשמעותית במספר המתאזרחים.
היחלשות מגמות ההתאזרחות של יהודי תוניסיה הייתה הוכחה חד-משמעית
לניצחון הציונות .הפשיזם והאנטישמיות ,כמו גם מצב יהודי גרמניה ,הוכיחו
כי מדינה יהודית היא הפתרון היחיד האפשרי לבעיית היהודים ,ואלה שביקשו
להתעלם מכך פנו לקומוניזם .כוחה של הציונות התחזק עקב גורמים חיצוניים,
גורמים שדחפו יהודים לעבר הפתרון שהציעה הציונות.
סלע המחלוקת השני — הציונות
העמדה המסורתית של קבוצת הצדק כלפי הציונות ,זו שמוצתה בהגדרה "ציונות
פילנטרופית" ועוצבה בידי מרדכי סמאג'ה כבר ב ,1907-לא השתנתה למרות
השינויים מרחיקי הלכת בהתארגנות הציונית בתוניסיה ,בארץ ישראל ובעולם
כולו .לפי השקפה זו ,אין התנגדות עקרונית לפעולה לאומית או ציונית .התנגדות
שכזו תהיה בבחינת התעלמות מהמציאות .השאלה היחידה היא את מי הציונות
משרתת .חברי קבוצת הצדק האמינו שהציונות חשובה לאלה שאינם יכולים או
שאינם רוצים לחיות במדינות שהם נולדו בהן .לא כן יהודי תוניסיה ,שהמודל
הצרפתי של האמנציפציה עמד לנגד עיניהם והיה בר השגה במושגיהם.
אפשר להדגים גישה זו ביחסו של העיתון להשתתפות יהודים מתוניסיה
במכבייה של שנת 1932בפלסטין .העיתון תמך במפעל הזה וסיפר בהרחבה על
F. Allouche, “Emancipation in Tunis”, The Menorah Journal, 15 (1928), pp. 7 0
7 1
254-258
.Ben Ammi, “Bref ”, Le Réveil juif, 24.11.1933בן עמי הוא כינויו הספרותי של פליקס
אלוש.
