Page 43 - הציונות בתוניסיה
P. 43
יהודי תוניסיה — קולוניאליזם ,מודרניזציה וציונות 41
זיתון הסבירו כי ג'רבה אינה דומה לתוניס וכי האליאנס גרם להתדרדרות רוחנית
ולפריקת עול 22.אפשר למצוא עדות למתח בין שני האזורים גם בצד ההלכתי
ממש .ב 1932-הגיע לצפאקץ חכם שרצה להנהיג מנהגי טרפות ונפיחות כמנהג
תוניס .ראש רבני ג'רבה התנגד לכך וטען כי צפאקץ נוהגת כמנהג ג'רבה ולא
כמנהג תוניס 23.מכל מקום לא ידוע לנו על השפעה ממשית של רבני תוניס על
החיים הרוחניים של תוניסיה .תפקידם היה ייצוגי בעיקר והם טיפלו בתחום
הפולחן הדתי ,בדיני אישות ובדיינות .סמכותו של הרב הראשי נבעה בעיקר
מאישיותו ומהקרנתה המוסרית.
נקל להבין מה הייתה מדיניות שלטונות צרפת כלפי יהודי אלג'יריה .בהשפעת
הארגונים היהודים בצרפת עברה הקהילה באלג'יריה תהליך התבוללות הדומה
לזה של יהודי צרפת ,הן מצד מעמדם החוקי הן מצד ארגונם הקהילתי .במרוקו,
לעומת זאת ,סירבו השליטים הצרפתים לאפשר ליהודים לקבל אזרחות צרפתית
או לשנות משמעותית את סדרי הארגון הקהילתי שהיה נהוג אצלם .במרוקו
אפוא עברו היהודים תהליכים של היטמעות תרבותית בעזרת מוסדות החינוך של
כי"ח ,אך הם לא יכלו להימנות בשום צורה עם החברה הצרפתית הקולוניאלית.
בתוניסיה ,מכל מקום ,לא התקיים אף דפוס אחד מהדפוסים האלה .בכל הנוגע
לשאלת מעמדם החוקי של היהודים ,לארגונם הקהילתי וליחסם לציונות — פיתח
לו השלטון הצרפתי בתוניסיה דפוס מיוחד.
ההיטמעות התרבותית (אקולטורציה)
היטמעות תרבותית פירושה אימוץ ערכים ודפוסי ביטוי של תרבות חדשה.
ההיטמעות התרבותית יכולה לבוא לידי ביטוי בכל תחומי החיים :בהשתתפות
היהודים בפעילות הפוליטית הכללית ,ביצירה התרבותית ,בשפה ,במגורים,
ביחס לדת ולתרבות היהודית המסורתית ,בתרבות האכילה ,בתרבות הפנאי,
בדפוסי ההשכלה והחינוך ,בלבוש ולמעשה בכל דבר .תרבות צרפת הורגשה
בכול אם כי בעוצמה שונה .היא הושפעה ממקום המגורים ,מהמעמד המשפטי,
מהשייכות לקבוצה אתנית או חברתית ,מאופי החברה המסורתית ועוד .עוצמתה
של ההיטמעות התרבותית הייתה שונה ממקום למקום ואף גרמה לבידול בחברה
היהודית בין אזורים שונים ואף בקרב בני אותה משפחה .נדגים כמה היבטים שלה.
בתוניסיה התפרסמו בין השנים 1960‑1860כ 1,400פריטים של ספרות עממית
בשפה הערבית-יהודית ,ספרות יוצאת דופן בהיקפה ובאיכותה .זוהי ספרות
חילונית שכללה :קינות ,מעשיות (חכאיאת) ,שירים ,תרגומים של ספרות יפה
22שם ,עמ' קנט .הפנייה הייתה ב .1904-וכבר המחבר הדגיש במקום כי אב בית הדין של תוניס
היה בין החתומים על ההסכמה לפתוח את בית ספר אליאנס בתוניס בשנת .1878
2 3שם ,עמ' מב.