Page 43 - הציונות בתוניסיה
P. 43

‫יהודי תוניסיה — קולוניאליזם‪ ,‬מודרניזציה וציונות  ‪41‬‬

‫זיתון הסבירו כי ג'רבה אינה דומה לתוניס וכי האליאנס גרם להתדרדרות רוחנית‬
‫ולפריקת עול‪ 22.‬אפשר למצוא עדות למתח בין שני האזורים גם בצד ההלכתי‬
‫ממש‪ .‬ב‪ 1932-‬הגיע לצפאקץ חכם שרצה להנהיג מנהגי טרפות ונפיחות כמנהג‬
‫תוניס‪ .‬ראש רבני ג'רבה התנגד לכך וטען כי צפאקץ נוהגת כמנהג ג'רבה ולא‬
‫כמנהג תוניס‪ 23.‬מכל מקום לא ידוע לנו על השפעה ממשית של רבני תוניס על‬
‫החיים הרוחניים של תוניסיה‪ .‬תפקידם היה ייצוגי בעיקר והם טיפלו בתחום‬
‫הפולחן הדתי‪ ,‬בדיני אישות ובדיינות‪ .‬סמכותו של הרב הראשי נבעה בעיקר‬

                                                     ‫מאישיותו ומהקרנתה המוסרית‪.‬‬
‫נקל להבין מה הייתה מדיניות שלטונות צרפת כלפי יהודי אלג'יריה‪ .‬בהשפעת‬
‫הארגונים היהודים בצרפת עברה הקהילה באלג'יריה תהליך התבוללות הדומה‬
‫לזה של יהודי צרפת‪ ,‬הן מצד מעמדם החוקי הן מצד ארגונם הקהילתי‪ .‬במרוקו‪,‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬סירבו השליטים הצרפתים לאפשר ליהודים לקבל אזרחות צרפתית‬
‫או לשנות משמעותית את סדרי הארגון הקהילתי שהיה נהוג אצלם‪ .‬במרוקו‬
‫אפוא עברו היהודים תהליכים של היטמעות תרבותית בעזרת מוסדות החינוך של‬
‫כי"ח‪ ,‬אך הם לא יכלו להימנות בשום צורה עם החברה הצרפתית הקולוניאלית‪.‬‬
‫בתוניסיה‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬לא התקיים אף דפוס אחד מהדפוסים האלה‪ .‬בכל הנוגע‬
‫לשאלת מעמדם החוקי של היהודים‪ ,‬לארגונם הקהילתי וליחסם לציונות — פיתח‬

                                         ‫לו השלטון הצרפתי בתוניסיה דפוס מיוחד‪.‬‬

                                               ‫ההיטמעות התרבותית (אקולטורציה)‬

‫היטמעות תרבותית פירושה אימוץ ערכים ודפוסי ביטוי של תרבות חדשה‪.‬‬
‫ההיטמעות התרבותית יכולה לבוא לידי ביטוי בכל תחומי החיים‪ :‬בהשתתפות‬
‫היהודים בפעילות הפוליטית הכללית‪ ,‬ביצירה התרבותית‪ ,‬בשפה‪ ,‬במגורים‪,‬‬
‫ביחס לדת ולתרבות היהודית המסורתית‪ ,‬בתרבות האכילה‪ ,‬בתרבות הפנאי‪,‬‬
‫בדפוסי ההשכלה והחינוך‪ ,‬בלבוש ולמעשה בכל דבר‪ .‬תרבות צרפת הורגשה‬
‫בכול אם כי בעוצמה שונה‪ .‬היא הושפעה ממקום המגורים‪ ,‬מהמעמד המשפטי‪,‬‬
‫מהשייכות לקבוצה אתנית או חברתית‪ ,‬מאופי החברה המסורתית ועוד‪ .‬עוצמתה‬
‫של ההיטמעות התרבותית הייתה שונה ממקום למקום ואף גרמה לבידול בחברה‬
‫היהודית בין אזורים שונים ואף בקרב בני אותה משפחה‪ .‬נדגים כמה היבטים שלה‪.‬‬
‫בתוניסיה התפרסמו בין השנים ‪ 1960‑1860‬כ ‪ 1,400‬פריטים של ספרות עממית‬
‫בשפה הערבית‪-‬יהודית‪ ,‬ספרות יוצאת דופן בהיקפה ובאיכותה‪ .‬זוהי ספרות‬
‫חילונית שכללה‪ :‬קינות‪ ,‬מעשיות (חכאיאת)‪ ,‬שירים‪ ,‬תרגומים של ספרות יפה‬

‫‪ 	22‬שם‪ ,‬עמ' קנט‪ .‬הפנייה הייתה ב‪ .1904-‬וכבר המחבר הדגיש במקום כי אב בית הדין של תוניס‬
          ‫היה בין החתומים על ההסכמה לפתוח את בית ספר אליאנס בתוניס בשנת ‪.1878‬‬
                                                                                ‫‪ 2	 3‬שם‪ ,‬עמ' מב‪.‬‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48