Page 90 - הציונות בתוניסיה
P. 90
88פרק שני
גורמים :האחד ,לגליזציה מוחלטת של כל האגודות הציוניות כפי שנעשה עד
כה .בהקשר הזה הייתה הקמת הפדרציה פעולה רשמית ארגונית ותו לא .הגורם
השני היה עמדת התוניסאים .בקבלת הפנים שערך הנציב הכללי פלנדין לקהילה
היהודית בפברואר ,1919הוא חזר והצהיר על תמיכת צרפת בהצהרת בלפור
והוסיף כי המדיניות המעשית של צרפת היא" :כיבוד כל המאמינים וחיפוש דרך
לשיתוף פעולה במידת האפשר" 26.כלומר אף שהוא תומך בציונות — "במידת
האפשר" — הרי שהוא מאוד זהיר באשר לכל המתרחש בתוניסיה ויגלה רגישות גם
לעמדות המאמינים המוסלמים בנושא .הגורם השלישי הוא הידידות שנרקמה בין
גבריאל פאו ( ,)Pauxמזכיר ממשלת תוניסיה ,לבין נחום סוקולוב .ב 2-בדצמבר
1920יכתוב פאו לסוקולוב את הדברים האלה" :כתבתי לקולגה שלי במרוקו
כדי ליידע אותו בצו מ 22-באוקטובר המתיר הקמת 'פדרציה ציונית' בתוניסיה.
נוכחתי כי היסודות הציוניים בתוניסיה נאמנים לצרפת ולפעילותם אין כל אופי
פוליטי" 27..ההתערבות של התנועה העולמית בשאלת הלגליזציה של התנועה
הציונית בתוניסיה הייתה יוצאת דופן .כאשר ב 1911-פנו ציוני העיר פאס לדוד
וולפסון ,אז נשיא התנועה הציונית ,כדי שיעזור להם ביחסיהם עם השלטון ,השיב
להם וולפסון כי התנועה הציונית העולמית "צריכה לשמור צעדיה ולהזהר מאד
מאד לבלתי צאת מגדרה ולבלתי עשות דבר אשר יוכל להביא אף לצל של חשד
כאילו חפצים אנו להתערב בענינים פנימיים של איזו מדינה" 28.שני התנאים
המרכזיים שהציב מר פאו בטרם התירו הצרפתים את הפעילות הציונית היו מידת
נאמנותם לצרפת ואופי פעילותם .בתקופה זו הציונות לא נתפסה זרם פוליטי כפי
שנחשבו הקומוניסטים או הסוציאליסטים .פעילותם נחשבה פעילות תרבותית
חברתית.
ההבדל במדיניות הצרפתית בין תוניסיה לבין מרוקו מוכיח כי עמדת הצרפתים
כלפי הציונות הייתה בראש וראשונה מעשית ועניינית ולא אידיאולוגית .לא רק
ההבדל בין התקופות מסביר את הפרגמטיזם ,אלא בעיקר האופי השונה של
משטרי החסות ומצב היהודים בהם .המקרה התוניסאי מוכיח שלצרפת לא הייתה
מדיניות עקרונית ומקיפה ביחסה לציונות אלא היא נקבעה על פי אינטרסים
צרפתיים גלובליים או מקומיים .משקלם של האינטרסים וחשיבותם השתנו ממקום
למקום לא מעט בלחץ אישים שונים — ליוטה במרוקו ולהבדיל פאו בתוניסיה.
העובדה הברורה ביותר היא שמשטר קולוניאלי קובע את מדיניותו בארץ כלשהי
ובנושא כלשהו לפי האילוצים שהוא מזהה ,שכן יש לו מרחב הגמישות הזה.
.‘Aghoudat-sion (Tunis) chez M. Flandin’, Le Peuple Juif, 7.2.1919, pp. 13-14 26
2 7מזכיר הממשלה התוניסאית לסוקולוב ,2.12.1920 ,אצ"מ .Z-4 1905 ,המקור בצרפתית.
2 8וולפסון לאגודת ציון ,לעיל הערה .13
