Page 228 - israel water resources
P. 228

‫פרק ‪ :9‬אקוות ההר ‪221‬‬

‫שולי האקווה והיא הומלחה במהירות (איור ‪ .)9.27‬כדי למזער‬             ‫והחוואר של חבורת השפלה שלמעלה‪ ,‬או משכבות הקרטיקון‬
‫את תהליך ההמלחה בתקופה שבה נקלעה מדינת ישראל למשבר‬                                                                    ‫התחתון שלמטה‪.‬‬
‫מים‪ ,‬הומלץ בלית ברירה לשאוב יחד‪ ,‬הן את המים המתוקים‬
‫לצריכה שוטפת והן את המים המליחים לצורכי התפלה‪ ,‬באופן‬               ‫גשמי חורף ‪ ,1991/2‬שלא היו כמותם במשך ‪ 100‬השנים‬
‫שהמפלסים בכל האגן ירדו באותו הקצב‪ .‬ואולם‪ ,‬צעדים אלו לא‬             ‫האחרונות‪ ,‬כיסו לחלוטין את גירעון המים באקוות ירקון־‬
                                                                   ‫תנינים‪ .‬מפלסי המים עלו בחורף אחד והגיעו במקומות אחדים‬
                                            ‫ננקטו בתקופת המשבר‪.‬‬    ‫עד לפני השטח‪ ,‬ומעיינות הירקון שבו לנבוע (איור ‪ .)9.15‬לכאורה‬
‫מי האקווה נמצאים במגע עם מים מלוחים משני כיוונים‬                   ‫חוסל המשבר‪ .‬ואולם‪ ,‬במשך שנות התשעים ירדו שוב המפלסים‬
‫נוספים‪ ,‬מלמעלה ומלמטה‪ .‬סלעי הקירטון מגיל הסנון כולאים‬              ‫(בקצב מהיר יותר) ובקיץ ‪ 1999‬הגיעו עד הקווים האדומים‬
‫את האקווה מלמעלה ורוויים במים מלוחים‪ ,‬וסלעי החוואר‬                 ‫(איורים ‪ 9.23‬ו־‪ .)9.24‬אותה שנה הייתה שנת הבצורת הקשה‬
‫מגיל הקרטיקון התחתון‪ ,‬המצויים בבסיס האקווה‪ ,‬רוויים גם‬              ‫ביותר ב־‪ 100‬השנים האחרונות‪ ,‬והמפלסים צללו במהירות‬
‫הם במים מלוחים‪ .‬יכולת ההמלחה של מקורות אלו נמוכה‬                   ‫עד הקווים האדומים‪ .‬בשנת ‪ 2000‬הוסיפו המפלסים לרדת אל‬
‫בהשוואה למי התהום המליחים המצויים בתוך סלעי חבורת‬                  ‫מתחת לקווים האדומים‪ .‬בסך הכול עמדו מפלסי מי התהום‬
‫יהודה עצמה‪ ,‬מכיוון שהמוליכות ההידראולית של הקירטון‬                 ‫באקוות ירקון־תנינים בעומק של ‪ 12‬מ׳ בממוצע מתחת למפלס‬
‫והחוואר נמוכה מאוד‪ .‬בתנאים של שאיבת־יתר‪ ,‬מי התהום‬                  ‫המקסימלי‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬שאיבות־היתר המצטברות במהלך‬
‫המלוחים עלולים לדלוף באיטיות רבה ולהמליח במשך הזמן את‬              ‫שנות התשעים מסתכמות במיליארד מ״ק‪ .‬בממוצע כולל עבור‬
‫גג האקווה ואת בסיסה‪ .‬ואכן‪ ,‬יש המסבירים את היווצרותו של‬             ‫‪ 30‬השנים ‪ 1999-1970‬הגיעה הפקת המים מהאקווה ל־‪410‬‬
‫כתם המליחות באזור צומת נחשון בדליפה משכבות הקירטון‬                 ‫מלמ״ש (השירות ההידרולוגי‪ .)2000 ,‬בדומה למה שהתרחש‬
‫הכולאות את האקווה מלמעלה (מרכדו‪ ;1980 ,‬שכנאי‪;1980 ,‬‬                ‫בכינרת בשנת ‪ ,2001‬הקו האדום התחתון בצפון האקווה הוגדר‬
‫אקר‪ .)1995 ,‬כאמור‪ ,‬לתופעה זו יש גם הסבר אחר (‪Frumkin‬‬               ‫מחדש והועמד ברום ‪ 8‬מ׳‪ ,‬ובמרכז האקווה הוא הועמד על‬

                                           ‫‪.)and Gvirtzman., 2006‬‬                                                                  ‫‪ 11‬מ׳‪.‬‬
‫בקצה הצפון־מערבי של האקווה‪ ,‬ליד בנימינה‪ ,‬יש קשר‬                    ‫את אקוות ירקון־תנינים מחלק השירות ההידרולוגי לכמה‬
‫הידראולי בין האקווה לבין הים התיכון‪ .‬הקשר נוצר מהמגע‬               ‫תאי דיווח (איור ‪ .)9.25‬השאיבה העיקרית נעשית באגן הצפוני‬
‫הישיר של שכבות הגיר והדולומיט של חבורת יהודה עם החולות‬             ‫(‪ )40%‬והמרכזי (‪ ,)50%‬ומעט מהשאיבה נעשית באזור ירושלים‬
‫המונחים על קרקעית הים‪ .‬ראוי להדגיש שנקודה זו היא היחידה‬            ‫(‪ )2%‬ובאגן הדרומי (‪ .)8%‬חלוקה זו מאפיינת את יובל השנים‬
‫שיש בה מגע ישיר של אקוות ירקון־תנינים עם מי הים‪ ,‬ועל כן‬            ‫האחרון (השירות ההידרולוגי‪ .)2000 ,‬התפלגות השאיבה ניתנת‬
‫היא היחידה שדרכה מתנקזים מי התהום בתת־הקרקע אל הים‪.‬‬                ‫להמחשה גם באמצעות הספיקות היחסיות בקידוחים (איור‬
‫לכל אורך גבולה המערבי של האקווה קבורים סלעי חבורת יהודה‬
‫בעומק רב‪ ,‬מאות (ולפעמים אלפי) מטרים מתחת לפני הים‪ ,‬חוץ‬                                                                             ‫‪.)9.26‬‬
‫מאזור בנימינה‪ ,‬שיש בו העתק גאולוגי בעל שיעור זריקה גדול‪,‬‬
‫שהרים את הסלעים וחשף אותם על קרקעית הים‪ .‬שבר בנימינה‬               ‫השפעת משטר ההפקה על ההמלחה‪ :‬מי התהום באקוות‬
‫(או גם אור עקיבא) שכיוונו ממזרח למערב הוא ״שבר מספריים״‪,‬‬
‫כלומר בחלקו המערבי הגוש המורם הוא הצפוני‪ ,‬וככל שנעים‬               ‫ירקון־תנינים הם במגע הדוק עם מי תהום מלוחים הנמצאים‬
‫מערבה שיעור הזריקה הולך וגדל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בחלקו המזרחי‬              ‫בתוך סלעי הגיר והדולומיט בשוליים המערביים והדרומיים שלה‬
‫של ההעתק הגוש המורם הוא דווקא הדרומי‪ ,‬וככל שנעים מזרחה‬             ‫(איור ‪ .)9.21‬מים אלו עלולים לזרום בקלות רבה דרך המערכת‬
‫שיעור הזריקה הולך וגדל גם הוא‪ .‬בחלקו המרכזי של השבר‪,‬‬               ‫הקרסטית ולהגיע אל אזורי השאיבה של האקווה‪ .‬התנאי לזרימה‬
                                                                   ‫זו הוא קיומם של מפלסי מי תהום נמוכים באזורי השאיבה‬
   ‫שמתהפך בו כיוון הזריקה‪ ,‬אין תזוזה אנכית בין שני הגושים‪.‬‬         ‫בהשוואה למפלסי המים במערב האקווה ובדרומּה‪ .‬כשמפלסי‬
‫מבנה גאולוגי זה יוצר מסלול תנועה מעגלי של מי התהום‬                 ‫מי התהום היו גבוהים‪ ,‬לא הייתה זרימה מהאזורים המליחים‬
‫מן האקווה אל הים (איור ‪ .)9.28‬המקום שנחשפים בו סלעי‬                ‫אל האזורים המתוקים של האקווה‪ .‬ואולם‪ ,‬מאז ירדו מפלסי מי‬
‫האקווה לחולות קרקעית הים נמצא בגוש המורם שמצפון לשבר‬               ‫התהום בגלל שאיבת־היתר‪ ,‬החלה תנועה של מים מליחים אל‬

‫‪(ĪĚ) ęĕĚĐ ĝĘĠĚ‬‬‫‪25 ĦĕĠĢĦ-Ğčĥ ĤČč‬‬
              ‫‪23 ĔĠĜ-ĐđđģĦ ēĦĠ‬‬
              ‫‪21 1-Ħ ĐĥĜĚ‬‬

              ‫‪19‬‬
              ‫‪17‬‬
              ‫‪15‬‬
              ‫‪13 ĪĚ + 13 :Ğčĥ ĤČč ēđďĕģ ęđďČ đģ‬‬
              ‫‪11 ĪĚ + 12 :ĔĠĜ ĦÂĠ ēđďĕģ ęđďČ đģ‬‬
               ‫‪9 ĪĚ + 9 :1Ħ ĐĥĜĚ ēđďĕģ ęđďČ đģ‬‬
               ‫‪7‬‬

                    ‫‪1989 1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015‬‬

                                                                                           ‫‪ęĕĜĥ‬‬

                                                              ‫איור ‪ :9.23‬השתנות מפלסי המים בין השנים ‪( 2015-1989‬באדיבות חברת ״מקורות״)‪.‬‬
   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233