Page 227 - israel water resources
P. 227

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬                                                        ‫‪220‬‬

‫השאיבה ולירידת המפלסים‪ .‬בשנת ‪ ,1964‬לאחר חנוכת מוביל‬             ‫ניצול המים בעבר ובהווה‪ :‬עד סוף המאה התשע עשרה‪,‬‬
‫המים הארצי המזרים את מי הכינרת מהצפון‪ ,‬החלו בפעולות‬
                                                                ‫ערוצי הנחלים הטבעיים‪ ,‬במורד מעיינות הירקון והתנינים‪,‬‬
                  ‫החדרה כדי לשקם את האקווה‪ ,‬והגירעון חוסל‪.‬‬      ‫לא היו חופשיים ולא אפשרו ניקוז יעיל של מי המעיינות אל‬
‫ואולם‪ ,‬שאיבת־היתר לא פסקה אלא לזמן מוגבל ביותר‪.‬‬                 ‫הים‪ .‬עקב כך יצרו מי המעיינות ביצות רחבות במישור החוף‪,‬‬
‫מאז שנת ‪ 1970‬נעשתה באקוות ירקון־תנינים שאיבת־יתר‪,‬‬               ‫בעיקר בשקעים הטופוגרפיים שבין רכסי הכורכר‪ .‬מראשית‬
‫ומפלסי מי התהום הלכו וירדו במשך הזמן‪ .‬ירידת המפלסים‬             ‫המאה העשרים הוסדרו בהדרגה אפיקי הניקוז ויובשו הביצות‬
‫דלדלה את מקורות המים וחשפה את המאגרים לסכנות‬                    ‫על ידי חלוצי התנועה הציונית (‪ .)Schwartz, 1982‬ייבוש הביצות‬
‫זיהום‪ .‬הדוח השנתי של מבקר המדינה (מבקר המדינה‪,)1990 ,‬‬           ‫הביא לפיתוח המושבות הראשונות ו ִאפשר את ההתיישבות‬
‫שהתמקד באקוות ירקון־תנינים‪ ,‬מפרט את התפוקה השנתית‬               ‫החקלאית‪ ,‬ואז החלו לנצל את מי המעיינות והנחלים להשקיה‬
‫ואת המילוי החוזר הטבעי במשך ‪ 20‬השנים ‪( 1990-1970‬איור‬            ‫ולצריכה ביתית‪ .‬בשנות השלושים והארבעים החלו לקדוח‬
‫‪ .)9.22‬השינויים השנתיים נובעים מהבדלים בכמויות הגשם‪,‬‬            ‫קידוחים עמוקים במכונות קידוח מודרניות‪ ,‬ובעקבות זאת‬
‫המשפיעים על מידת החלחול ומידת המילוי של האקווה‪ .‬מחברי‬           ‫לשאוב גם את מי אקוות ירקון־תנינים‪ .‬במשך הזמן התרחבה‬
‫הדוח מעריכים‪ ,‬בניגוד להערכות אחרות‪ ,‬שכ־‪ 330‬מלמ״ש מים‬            ‫הפקת המים בבארות והצטמצמו הטיית מי המעיינות והשאיבה‬
‫חודרים בממוצע אל האקווה (סטיות בהערכת מאזן המים הן‬              ‫מהנחלים (איור ‪ .)9.15‬שאיבת מים מהבארות הייתה מועדפת‬
‫תופעות סבירות המוכרות בעולם כולו)‪ .‬תפוקת המים הייתה‬             ‫מכיוון שאפשרה אספקת מים סדירה גם בעונת הקיץ וגם בשנות‬
‫כמעט בכל השנים גדולה מהמילוי החוזר‪ ,‬כ־‪ 380‬מלמ״ש‬                 ‫בצורת‪ .‬בשנת ‪ 1951‬שאבו מים מאקוות ירקון־תנינים באמצעות‬
‫בממוצע‪ ,‬דהיינו כ־‪ 50‬מלמ״ש בממוצע מעל המותר‪ .‬בסך הכול‬            ‫‪ 46‬בארות‪ ,‬ובשנת ‪ 1971‬באמצעות ‪ 400‬בארות (‪Weinberger et‬‬
‫גרמה ירידת המפלסים עד שנת ‪ 1990‬לחיסרון מצטבר של ‪800‬‬
                                                                                                                           ‫‪.)al., 1994‬‬
                               ‫מלמ״ק באקוות ירקון־תנינים בלבד‪.‬‬  ‫עיקר השאיבה נעשית בשדות קידוחים הממוקמים באזור‬
‫דוח מבקר המדינה הוגש עוד בטרם הגיע משבר המים‬                    ‫המעבר בין השפלה להרים‪ ,‬לאורך רצועה צרה המתחילה בפרדס‬
‫לשיאו‪ .‬בקיץ ‪ ,1991‬לאחר שלוש שנות הבצורת הרצופות ‪-1988‬‬           ‫חנה בצפון ועוברת דרך כפר סבא‪ ,‬ראש העין‪ ,‬לוד ועד קריית גת‬
‫‪ ,1990‬ירדו המפלסים עד לקווים האדומים‪ .‬באקוות ירקון־תנינים‬       ‫בדרום‪ .‬לאורך קו זה הקדיחה זולה יחסית‪ ,‬מליחות מי התהום‬
‫הוגדרו שלושה קווים אדומים‪ :‬באזור הצפוני ליד חדרה הוגדר‬          ‫אינה גבוהה‪ ,‬האנרגיה הדרושה לשאיבה השוטפת נמוכה ביותר‬
‫המפלס המינימלי בגובה של ‪ 9‬מ׳ מעל לפני הים (נמדד בבאר‬            ‫והספיקֹות הפוטנציאליֹות גבוהות ביותר‪ .‬מערבה מקו זה‪ ,‬חבורת‬
‫התצפית מנשה־ת‪ ,)1‬באזור המרכזי ליד פתח תקווה‪ ,‬הוגדר‬              ‫יהודה נוחתת לעומק רב ויש לקדוח דרך מאות מטרים של סלעי‬
‫המפלס המינימלי בגובה של ‪ 12‬מ׳ מעל לפני הים (נמדד בבאר‬           ‫הקירטון מגיל הסנון והאאוקן‪ ,‬ועל כן מחיר הקידוח עולה‬
‫הנפט פתח תקווה ‪ ,)1‬ובאזור הדרומי בבאר שבע‪ ,‬הוגדר המפלס‬          ‫ומליחות מי התהום עולה גם היא‪ .‬מזרחה מקו הקידוחים‪ ,‬על גבי‬
‫המינימלי בגובה של ‪ 13‬מ׳ מעל לפני הים (נמדד בבאר התצפית‬          ‫מורדות ההרים‪ ,‬מפלס המים הולך ומעמיק מתחת לפני השטח‬
‫של באר שבע)‪ .‬הירידה הכוללת ביחס למפלס המקסימלי האפשרי‬
‫הסתכמה בכ־‪ 10‬מ׳‪ .‬מבקר המדינה התריע על הסכנות הצפויות‬                                           ‫ודרושה אנרגיה רבה יותר לשאיבה‪.‬‬
‫בגלל חציית הקווים האדומים‪ .‬מי ים מלוחים עלולים לפרוץ אל‬         ‫החל משנות השישים הגיעה כמות הפקת המים מאקוות‬
‫האקווה בקלות יתרה דרך המוצאים הטבעיים של המאגר אל הים‬           ‫ירקון־תנינים למקסימום האפשרי מבחינה הידרולוגית‪ ,‬היינו‬
‫באזור בנימינה־קיסריה‪ .‬כמו כן‪ ,‬תמלחות עלולות להתקדם אל‬           ‫‪ 340‬מלמ״ש‪ ,‬ו־‪ 20‬מלמ״ש נוספים הופקו על ידי הירדנים‬
‫אזורי השאיבה מחלקּה המערבי המליח של האקווה‪ .‬המוליכות‬            ‫מעבר לקו הירוק (בונה וביידא‪ .)1977 ,‬ואולם‪ ,‬מכיוון שפיתוח‬
‫ההידראולית של סלעי הגיר גבוהה‪ ,‬ולפיכך הסכנה של חדירת‬            ‫החקלאות ומערכות המים לא פסק‪ ,‬החלו לשאוב בקצב גדול‬
‫מי הים והתמלחות מקבלת משנה תוקף‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬ירידת‬               ‫יותר מהמילוי הטבעי‪ ,‬נוצר גירעון והמפלסים ירדו (‪Mandel and‬‬
‫המפלסים מזרזת את דליפת התמלחות המצויות באקוות שכנות‬             ‫‪ .)Shiftan, 1981‬כך לדוגמה‪ ,‬בשנות השישים נוצלו בממוצע כ־‪30‬‬
‫אל תוך אקוות ההר‪ .‬דליפות מעין אלו אפשריות מסלעי הקירטון‬         ‫מלמ״ש יותר מהמילוי החוזר הטבעי‪ .‬מפעל ״ירקון־נגב״‪ ,‬שנחנך‬
                                                                ‫בשנת ‪ 1957‬כדי להזרים מים לנגב‪ ,‬היה הגורם העיקרי להגברת‬

                             ‫‪ģ"ĚĘĚ 330 ĘČĕĢĜĔđĠĐ đģ‬‬                               ‫‪ĤĦĕ ĦčĕČĥ‬‬

‫‪(ģ"ĚĘĚ) ĐčĕČĥ‬‬  ‫‪400‬‬                              ‫‪1975‬‬
               ‫‪300‬‬
               ‫‪200‬‬                                               ‫‪1980‬‬             ‫‪1985‬‬       ‫‪1990‬‬
               ‫‪100‬‬
                                                                ‫‪ęĕĜĥ‬‬
                 ‫‪0‬‬
                       ‫‪1971‬‬

                                                                ‫איור ‪ :9.22‬מאזן המים בירקון־תנינים (על פי מבקר המדינה‪.)1990 ,‬‬
   222   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232