Page 222 - israel water resources

‫‪215‬‬ ‫פרק ‪ :9‬אקוות ההר‬

‫‪ěĎČĐ ĘđčĎ‬‬ ‫‪Ĝ‬‬ ‫‪ě‬‬
‫‪ĐĜđĦēĦ ĐđđģČ ĕĠđĥēĚ‬‬
‫‪1993 ĘĕĤĠČ‬‬ ‫‪1991 ĤčĚčđĜ‬‬
‫‪ĐĜđĕĘĞ ĐđđģČ ĕĠđĥēĚ‬‬
‫‪ěđĦēĦ ěđģĕĔĤģ ĕĠđĥēĚ‬‬

‫‪ĝĘĠĚ ĕđđģ‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪18 1920 21‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪10 11‬‬
‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪16‬‬

‫‪18‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬

‫‪ĐĕĜĦĜ‬‬ ‫‪ĐĕĜĦĜ‬‬

‫‪23‬‬

‫‪ĐđđģĦ ēĦĠ‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ĐđđģĦ ēĦĠ‬‬

‫‪čĕčČ ĘĦ‬‬ ‫‪čĕčČ ĘĦ‬‬

‫‪0 Ě"ģ 20‬‬ ‫‪0 Ě"ģ 20‬‬

‫איור ‪ :9.18‬התפלגות המפלסים בצפון אקוות ירקון־תנינים בחודש נובמבר ‪( 1991‬א) ובחודש אפריל ‪( 1993‬ב)‪ .‬המפלסים הנמוכים הם תוצאה של‬
‫שאיבת־היתר הממושכת במהלך שנות הבצורת שקדמו לשנת ‪ ,1991‬והמפלסים הגבוהים הם בזכותן של שנתיים ברוכות גשמים (‪)1993-1992‬‬
‫(על פי שכנאי וצוקרמן‪.)1999 ,‬‬

‫שלושת האגנים הם‪ :‬אגן באר שבע בדרום‪ ,‬אגן הירקון במרכז‬ ‫התאימו לתפיסה זו‪ .‬התוצאות התקבלו מבדיקות מעבדה של‬
‫ואגן התנינים בצפון‪.‬‬ ‫דוגמאות מים שנשאבו בקידוחים ברחבי האקווה‪ .‬נתונים אלו‬
‫העלו היפותזה נגדית‪ ,‬ולפיה כל אחד משלושת האגנים הוא אגן‬
‫ההידרולוגים שערכו תצפיות על מפלסי המים בקידוחים‬ ‫נפרד ואין זרימה מאגן אחד למשנהו (‪Mazor and Kroitoru,‬‬
‫לא היו מוכנים לקבל את ההסבר על שלושת האגנים המנותקים‪.‬‬ ‫‪ .)1990; Weinberger et al., 1994‬מה היו בדיקות המעבדה?‬
‫הנתונים ההידראוליים תמכו דווקא בהיפותזה המקורית‪ ,‬שלפיה‬
‫שלושת האגנים מקושרים זה לזה ועל כן מתנהגים כיחידה‬ ‫ומהי משמעותן?‬
‫הידראולית אחת‪ ,‬שהמפלסים בה עולים יחד ויורדים יחד‪.‬‬ ‫בדיקות המים מסוגלות לספק מידע על שלושה תחומים‬
‫התצפית העיקרית שתמכה בכך הייתה זו שהעלתה כי השאיבה‬ ‫שיש להם חשיבות לנושא הנדון‪ :‬רדיואקטיביות‪ ,‬מליחות‬
‫באגן הירקון גרמה לירידת מפלסים ברורה גם באגן באר שבע‬ ‫וטמפרטורה‪ .‬תכולת האיזוטופים הרדיואקטיביים מספקת מידע‬
‫(שכנאי וצוקרמן‪ ;1999 ,‬צוקרמן ושכנאי‪ .)2000 ,‬אילו היו האגנים‬ ‫על גיל המים (הזמן שחלף מרגע כניסתם למי התהום ועד לרגע‬
‫מנותקים ולא הייתה כל זרימה ביניהם‪ ,‬המפלסים שלהם היו‬ ‫שנשאבו בקידוח או נבעו במעיין); מליחות המים מעידה על‬
‫אמורים להשתנות באופן בלתי תלוי לחלוטין‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬אילו‬ ‫שלבי הערבוב של מי הגשם דלֵי־המומסים החודרים לאקווה עם‬
‫היו האגנים מנותקים ועצמאיים‪ ,‬היה צורך להגדיר עבור כל אחד‬ ‫גופי מים מלוחים הלכודים בשכבות שכנות; טמפרטורת המים‬
‫מהם את הגבולות ואת מאזן המים‪ ,‬כולל כניסות ויציאות‪ ,‬והדבר‬ ‫מעידה על תהליך החימום של המים במהלך חדירתם למעמקים‪.‬‬
‫כמובן אינו פשוט‪ .‬מכל מקום‪ ,‬לכאורה יש סתירה בין הממצאים‬ ‫באופן עקרוני‪ ,‬מי הגשמים הצעירים‪ ,‬המתוקים והקרים החודרים‬
‫הגאוכימיים לבין הממצאים ההידראוליים‪ .‬סתירה כזו כמובן לא‬ ‫לאקווה באזורי החלחול הופכים בהדרגה‪ ,‬לאורך מסלול זרימתם‪,‬‬
‫תיתכן‪ ,‬ואין ספק אפוא ששדה הזרימה באקווה אינו ברור דיו‪.‬‬ ‫לעתיקים‪ ,‬מלוחים וחמים‪ .‬התוצאות שהתקבלו באקוות ההר‬
‫שאלת אחידותה ורציפותה של אקוות ירקון־תנינים נדונה לפיכך‬ ‫המערבית הראו שאכן בדרך כלל המים הופכים לאורך מסלול‬
‫הזרימה ה״מקובל״ לעתיקים‪ ,‬מלוחים וחמים‪ .‬ואולם‪ ,‬למרבה‬
‫שוב ושוב בכינוסים מקצועיים (וינברגר ורוזנטל‪.)1997 ,‬‬ ‫הפלא‪ ,‬בנקודות ספורות לאורך מסלול הזרימה ה״מקובל״ הפכו‬
‫במסגרת הדיונים הועלתה הטענה‪ ,‬המוצדקת ללא‬ ‫לפתע מי התהום לצעירים‪ ,‬מתוקים וקרים (‪.)Kronfeld, 1997‬‬
‫ספק‪ ,‬שאי־אפשר לפתור את הסתירה בלי לבדוק את המבנה‬ ‫הנתונים הגאוכימיים והתרמיים חיזקו את ההשערה שהאקווה‬
‫הגאולוגי המפורט של האקווה‪ .‬בפשטות‪ ,‬אין כל סיבה להניח‬ ‫מחולקת לפחות לשלושה אגנים‪ ,‬שאינם מתערבבים זה בזה‬
‫שיש מחסום הידראולי המונע את זרימת מי התהום מאגן לאגן‪,‬‬ ‫ואינם מזינים זה את זה‪ ,‬ובכל אחד מהם מתקיים מסלול זרימה‬
‫שהרי שכבות הגיר והדולומיט של חבורת יהודה נמשכות ברצף‬ ‫שלאורכו מי התהום אכן נעשים עתיקים‪ ,‬מלוחים וחמים‪.‬‬
‫מדרום לצפון‪ .‬אקוות חבורת יהודה אומנם משוכבת באופן אנכי‬