Page 221 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪214‬‬

‫‪(ĤĔĚ) ĝĘĠĚ‬‬‫‪ę30đĤď Ğčĥ ĤČč ĕĤđĔĝĕĐ ğĤđē‬‬ ‫‪ĦđĜĕĕĞĚ‬‬ ‫‪ěđĠĢ‬‬
‫‪20 ĕĤđĔĝĕĐ ġĕģ‬‬
‫‪ěđ+ģ1Ĥ8ĕĐ‬‬ ‫‪ĦđĜĕĕĞĚ‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪ĕēėđĜ ğĤđē‬‬ ‫‪ęĕĜĕĜĦĐ‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪ĕēėđĜ ġĕģ‬‬ ‫‪+3‬‬

‫איור ‪ :9.17‬חתך צפון‪-‬דרום באקוות ירקון־תנינים בקיץ ובחורף בתנאים היסטוריים של מפלס‬
‫גבוה ובתנאים נוכחיים של מפלס נמוך (על פי דפני‪.)2009 ,‬‬

‫תופעה זו העלתה את ההשערה שבאזור הכיפוף של‬ ‫עלייה של מטר אחד במפלס מי התהום באקוות ירקון־‬
‫השכבות קיים מעין ״מחסום הידראולי״ המונע את הזרימה‬ ‫תנינים שוות ערך לנפח מים של ‪ 85‬מלמ״ק (השירות ההידרולוגי‪,‬‬
‫מערבה‪ ,‬ומי התהום נאלצים לעקוף אותו‪ .‬לפי מודל הזרימה‬ ‫‪ .)2000‬ההפרש בין המפלסים הטבעיים שאפיינו את האקווה‬
‫הראשון שהוצג עבור אקוות ירקון־תנינים‪ ,‬הגשמים החודרים‬ ‫בראשית המאה העשרים לבין המפלסים האופייניים בסופה‪,‬‬
‫לאקווה בדרום הר חברון זורמים דרומה אל בקעת באר שבע‪,‬‬ ‫המסתכמים בממוצע ב־‪ 12‬מ׳‪ ,‬מייצג אפוא נפח מים של כמיליארד‬
‫ומשם פונים מערבה ואחר כך צפונה עד מעיינות הירקון (מנדל‪,‬‬ ‫מ״ק‪ .‬באיור ‪ 9.18‬מובאות שתי דוגמאות למפות מפלסים‪ ,‬האחת‬
‫‪ .)1961‬מודל ממוחשב שנבנה מאוחר יותר הסתמך על עקרונות‬ ‫מייצגת מפלסים נמוכים והאחרת מפלסים גבוהים‪ ,‬והן התקיימו‬
‫אלו וחישב את קצב הזרימה לאורך מסלול התנועה (ביידא‬ ‫בהפרש של ‪ 18‬חודשים זו מזו‪ .‬עליית מפלסים זו‪ ,‬שהיא תוספת‬
‫ואחרים‪ .)1978 ,‬מודל זרימה מפורט יותר (;‪Dafny et al., 2010‬‬ ‫של כחצי מיליארד מ״ק לאקווה‪ ,‬היא בזכותן של שתי שנים‬
‫‪ )Dafny et al., 2011‬טוען שזרימת מי התהום מההרים לכיוון‬ ‫ברוכות גשמים (‪ ,)1993-1992‬שהשאיבה בהן הייתה מצומצמת‬
‫השפלה מתרכזת במסלולים מועדפים לאורך צירי הסינקלינות‬
‫שבין האנטיקלינות‪ .‬הזרימה התת־קרקעית מירושלים אל‬ ‫יחסית‪.‬‬
‫השפלה היא לפיכך בכיוון דרום־מערב אל חבל לכיש‪ ,‬בין‬ ‫התופעה השנייה המאפיינת את מפלס המים באקוות‬
‫אנטיקלינת רמאללה לבין אנטיקלינת חברון‪ ,‬ובשפלה קווי הזרם‬ ‫ירקון־תנינים היא ההפרש הגדול בין מפלסי המים בהרים‬
‫מסתובבים צפונה‪ .‬גם בדרום הר חברון הזרימה מתכנסת לאורך‬ ‫למפלסים בשפלה‪ .‬להלן כמה דוגמאות למפלסים שנמדדו‪ :‬באזור‬
‫ציר הסינקלינה שבין אנטיקלינת חברון לבין אנטיקלינת מעון‪,‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬בקידוחי עין כרם‪ ,‬מפלס מי התהום נמצא בדרך כלל‬
‫בגובה של כ־‪ 460‬מ׳ מעל לפני הים‪ .‬בקידוחי זיף בדרום הר חברון‬
‫ובבקעת באר שבע פונים קווי הזרם צפונה (איור ‪.)9.16‬‬ ‫נמדד מפלס של ‪ 370‬מ׳‪ ,‬ובקידוח אריאל שבשומרון עמד המפלס‬
‫בגובה ‪ 300‬מ׳ מעל פני הים (גוטמן ואחרים‪ .)1988 ,‬לעומתם‪,‬‬
‫שאלת אחידותה ורציפותה של האקווה‪ :‬התפיסה‬ ‫המפלסים בשפלה משתנים בין ‪ 10‬מ׳ ל־‪ 25‬מ׳‪ .‬לכאורה‪ ,‬הפרש‬
‫מפלסים גדול כל כך לאורך מרחק אופקי של ‪ 30-20‬ק״מ בלבד‬
‫המקובלת היא כאמור שאקוות באר שבע—ירקון־תנינים היא‬ ‫צריך היה להביא לזרימה מהירה ביותר מערבה‪ ,‬ובעקבותיה היה‬
‫יחידה הידרולוגית אחת‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬יש זרימה רציפה מדרום‬ ‫הפרש המפלסים אמור לקטון במהירות רבה‪ .‬הפרש המפלסים‬
‫לצפון‪ ,‬המתחילה באגן באר שבע‪ ,‬נמשכת באגן הירקון ומגיעה‬ ‫היציב נוגד אפוא את תכונת המוליכות ההידראולית הגבוהה‬
‫עד אגן התנינים (מנדל‪ ;1961 ,‬ביידא ואחרים‪ .)1978 ,‬ואולם‪,‬‬ ‫האופיינית לאקוות ההר‪ ,‬ולפיכך הפך להיות מוקד התעניינות‬
‫במשך השנים הצטברו תוצאות גאוכימיות ותרמיות רבות שלא‬
‫לחוקרים‪.‬‬

‫‪.9‬ג‪ .‬תכונות הידראוליות של אקווה קרסטית‪:‬‬

‫(‪ .)Matmon, 1995‬במודל זרימה מפורט יותר (דפני‪ )2009 ,‬נמצא‬ ‫מודל ספרתי דו־שכבתי שנבנה וכויל עבור אקוות ירקון־תנינים‬
‫שהמוליכות ההידראולית באקווה העליונה והתחתונה באזור השפלה‬ ‫(גוטמן וצוקרמן‪1995 ,‬א‪,‬ב) מלמד שהתולכה‪( T ,‬מכפלת המוליכות‬
‫היא כ־‪ 100‬מ׳ ליום‪ ,‬באזור מעיינות הירקון כ־‪ 1,000‬מ׳ ליום‪ ,‬באזור‬ ‫ההידראולית‪ ,K ,‬בעובי האקווה‪ )T=Kb ;b ,‬של האקווה נעה בין‬
‫ההררי כ־‪ 1.0-0.1‬מ׳ ליום‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬באקוויטרד הביניים המוליכות‬ ‫‪ 20,000‬מ״ר ליממה ל־‪ 40,000‬מ״ר ליממה‪ .‬עובי ממוצע של‬
‫היחידות המוליכות נטו הוא ‪ 400‬מ׳‪ ,‬ולפיכך המוליכּות ההידראולית‬
‫ההידראולית נמוכה בכשני סדרי גודל‪.‬‬ ‫היא ‪ 100-50‬מ׳ ביממה‪ .‬ערכים אלו גבוהים מאוד ואופייניים לאקווה‬
‫האגירּות בחלקה החופשי של האקווה זהה לנקבוביות ומשתנה‬ ‫קרסטית‪ .‬בשל תופעת השיכוב הפנימי נחשבת חבורת יהודה תווך‬
‫בתחום הערכים ‪ .0.08-0.03‬האגירות בחלק הכלוא זהה לאלסטיות של‬ ‫נקבובי בעל אנאיזוטרופיה חריפה‪ ,‬כלומר המוליכות ההידראולית‬
‫האקווה (יכולת הדחיסה בתנאי לחץ)‪ ,‬היינו ‪ .10-5-10-4‬לפיכך עיקר‬ ‫האופקית גבוהה פי ‪ 10‬עד פי ‪ 100‬מהמוליכות ההידראולית האנכית‬

‫האוגר של האקווה הוא בחלק החופשי שלה (דגן וכהנא‪.)1997 ,‬‬