Page 220 - israel water resources
P. 220
פרק :9אקוות ההר 213
ĘĚĤėĐ ęĞĜģĕ באופן דומה ,השאיבה בקידוחים נעשית לפעמים מתת־
האקווה העליונה ולפעמים מתת־האקווה התחתונה .מכיוון
ĤđĎĕ Ĥčĥ שקדיחה לתת־האקווה העליונה זולה בהרבה ,כ־ 90%מהשאיבה
נעשית מתוכה (השירות ההידרולוגי .)2000 ,מתברר שיש
ĦđĜĕĕĞĚ ĐĥĜĚ ĦđĚĤ דליפה של מי תהום מתת־האקווה התחתונה כלפי מעלה אל
ęĕĜĕĜĦĐ תת־האקווה העליונה ,דרך אקוויטרד הביניים (שכנאי.)1980 ,
ĐĕĤĝĕģ ĐĜĕĚĕĜč בתנאים טבעיים ,לפני שהתפתחה השאיבה ,שימשו המעיינות
מוצאים טבעיים משותפים לשתי תתי־האקוות ,ואין כל ספק
ěđėĕĦĐ ęĕĐ ĦĕĜĞĚ ěđČĤĕ ĦĜĕĘģĕĔĜČ שהייתה דליפה מהאקווה התחתונה לאקווה העליונה .ברוב
חלקי אקוות ירקון־תנינים יש הפרדה בין תת־האקווה העליונה
ĐĕĜĦĜ ĞđčĘĎ ęėĥ ěĎČ לתת־האקווה התחתונה .ואולם ,בחלקים מצומצמים ההפרדה
אינה קיימת בגלל העתקים גאולוגיים המעמידים זה מול זה את
čĕčČ ĘĦ ĦĕĞģĤģ-ĦĦ ęĕĚ ĦĥĤĠ ĘČĕĤČ חלקה העליון של האקווה התחתונה ואת חלקה התחתון של
האקווה העליונה .המגע בין שתי יחידות האקווה יוצר רציפות
ĦđĜĕĕĞĚ הידראולית שדרכה מתרחשת הדליפה .הגאומטריה המדויקת
ěđģĤĕĐ של אקוות ירקון־תנינים הוגדרה לאחרונה מחדש באמצעות
ĐđđģĦ ēĦĠ
נתונים ֵסיסמיים מפורטים (.)Fleischer et al., 1993
מי הגשם היורדים בשפלה ,ממערב לאזורי החלחול ,על
גבי סלעי הקירטון של חבורת הר הצופים ,מתאדים לאטמוספרה
באופן אינטנסיבי יותר ומגבירים במקצת את הנגר העילי ,וחלק
קטן מהם מחלחל ונאגר במאגרי מי תהום אחרים .בשפלת
יהודה ,למשל ,חלק ממי הגשמים זורמים על פני השטח ונתפסים
במאגרים עיליים (לדוגמה במאגר נחל שקמה — פרק ,)11.4חלק
מהמים חודרים אל שכבות הגיר והקירטון של חבורת עבדת
(אקר )1995 ,וחלק מהמים זורמים מערבה בערוצי הנחלים
ומחלחלים לאקוות החוף.
ĐĘĘČĚĤ ĦĜĕĘģĕĔĜČ מפלסים ושדה הזרימה :מפלסי המים באקוות ירקון־תנינים
đĒĚĎ
ěĕĞĕďđĚěđĤčē ĦĜĕĘģĕĔĜČ ęĤė ěĕĞ נמדדים באופן שגרתי בקידוחים רבים ,במיוחד באזור השפלה.
אף על פי שאין קידוחים בכל חלקי האקווה ולפיכך אי־אפשר
ęĕĘĥđĤĕ לשרטט מפות מפלסים מדויקות ומלאות ,ניתן להצביע על כמה
מאפיינים .התופעה הבולטת ביותר היא שמפלס מי התהום
ęēĜĚ ĤĠė באזור השפלה שטוח כמעט לחלוטין מבאר שבע בדרום ועד
אזור חדרה בצפון .בשנים שבהן הייתה האקווה מלאה (לפני
ĤđĎĞ שהחלה שאיבת־היתר) ,השתפל המפלס במתינות בין רום של 25
0 5 10 Ěīģ מ׳ (מעל פני הים) בדרום ועד 20מ׳ בצפון .בשנים שבהן נוצלה
האקווה בי ֶתר והמפלסים היו נמוכים ,הם השתפלו במתינות בין
ČĤģĚ רום של 15מ׳ בדרום ועד 10מ׳ בצפון .המרחק האופקי מבאר
ĦĕĥĠđē ĐđđģČ ,ęĕĚĥĎ ĘđēĘē ĤđĒČ שבע בדרום ועד חדרה בצפון הוא כ־ 150ק״מ ,ועל כן שיפוע
המפלסים מדרום לצפון היה תמיד מתון ביותר ,פחות מעשירית
ĐČđĘė ĐđđģČ ,ĐĤĕĎČ ĤđĒČ הפרומיל .בתנאים טבעיים ,כשנבעו מעיינות הירקון ,מפלס מי
ęĕēĕĘĚ ęđĐĦ ĕĚ התהום באזור ראש העין היה ברום של 23מ׳ והייתה פרשת מים
ęĕēđĘĚ ęđĐĦ ĕĚ מקומית באזור השרון ,כנראה ברום של כ־ 25מ׳; מי התהום זרמו
ĐĜĕĘģĕĔĜČĐ ĤĕĢ ממנה צפונה למעיינות התנינים וממנה דרומה למעיינות הירקון
(איורים 9.16ו־ .)9.17ואולם ,כשפסקה הנביעה במעיינות הירקון,
ęđĐĦĐ ĕĚ ĦĚĕĤĒ ěđđĕė התקיימה זרימה מדרום לצפון ללא פרשת המים המקומית .בכל
ěĕĕĞĚ מקרה ,באקוות ירקון־תנינים שיפועי המפלסים בכיוון צפון-דרום
קטנים ביותר לפי כל בסיס השוואה .המשמעות היא שהאקווה
ĐđđģČĐ ĘđčĎ מתנהגת כמעין אמבטיה תת־קרקעית ענקית ,והמפלסים עולים
ĦĕĞģĤģ-ĦĦ ęĕĚ ĦĥĤĠ יחד בכל האגן בשנים ברוכות ויורדים יחד בשנים שחונות
( .)Weinberger et al., 1994הסיבה להתנהגות זו היא מוליכות
איור :9.16שדה הזרימה באקוות ירקון־תנינים כאשר מעיינות הירקון הידראולית גבוהה ,הנובעת מהמערכת הקרסטית (מסגרת .9ג).
נובעים (על פי .)Dafny et al., 2010פרשת מים מקומית קיימת הפרש מפלסים גדול יותר (עד חצי פרומיל) עשוי להיווצר באופן
באזור השרון ,וממנה זורמים מים צפונה למעיינות התנינים ודרומה
למעיינות הירקון. זמני בגלל משטרי שאיבה מקומיים (אקר.)1995 ,