Page 128 - Ha Keter
P. 128

‫פרק שמיגי‬

‫שבשמים! — הגידו לי; ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל ואבקש קהילה אחרת‬
‫שתרצה לסייע בידי במלאכת־הקודש הזאת‪ .‬אולם מקווה אני שתשיבו לי כפי שאביה ואחיה‬
‫של רבקה השיבו לעבד אברהם‪ :‬מאדוני יצא הדבר‪ ,‬ותסכימו להצעתי למען כבוד תורתנו‬

                                                                                     ‫הקדושה‪.‬‬
‫אחרי דיון קצר והדברים שמסרתי לעיל‪ ,‬הזכרתי במלים ספורות גם את הצעת הצילומים‬

                                                                    ‫אולם בלי להתעכב עליה‪.‬‬

                                                                   ‫חלב‪ 15 ,‬בדצמבר ‪1943‬‬

‫בצהריים‪ ,‬ביקור במשרדו של מר נחמד‪ .‬הוא לא נמצא‪ .‬גם לא השאיר שום הודעה בשבילי‪ .‬גם‬
‫למלון לא שיגר לי שום הודעה‪ .‬אני שולח באמצעות אחד מנערי המלון מכתב קצר אך תקיף בו‬
‫אני דורש שיודיע לי במהירות את תשובתו לבית המלון‪ .‬בשעה חמש‪ ,‬לאחר שלא קיבלתי‬
‫תשובה‪ ,‬אני מבקר אצל מר שעיו ומציג בפניו את מצב הדברים באומרי שאני מצטער על דרך‬
‫ההתייחסות הזאת‪ ,‬ומוסיף שלא אבקש עוד דבר מן הקהילה ושבדעתי לעזוב מיד; לצערי הרב‬
‫יהיה עלי להודיע לאוניברסיטה שקהילת חלב סרבה להגיש לנו עזרה כלשהי‪ .‬מר שעיו‪ ,‬שאצלו‬
‫מצאתי תמיד נימוס ואדיבות רבה ביותר‪ ,‬נרגש באמת‪ .‬הוא מסביר לי שמר נחמד והוא עצמו‬
‫ניסו אתמול אחר הצהריים והיום בבוקר למצוא אנשים המסוגלים לעשות את העבודה ושעד‬
‫עתה מאמציהם נכשלו‪ .‬אני אומר לו שבכל מקרה אינני יכול לבזבז עוד זמן בלי לעשות דבר‪,‬‬
‫ושיכולתי להתחיל בעבודה גם לפני שיימצאו אלה שיוכלו להמשיך בה אחרי נסיעתי‪ .‬מר שעיו‬
‫מציע שיבוא מיד עמי אל מר נחמד‪ .‬אני אומר לו שלא אוכל לבקר אצלו אחרי שלא בא לפגישה‬
‫ולא השיב למכתבי‪ .‬הוא יוצא מיד לבדו‪ ,‬ומבקש שאחכה לשובו אצלו‪ .‬הוא חוזר כעבור חצי‬
‫שעה ואולי אף פחות)הוא באמת אדם בעל נימוסים מושלמים( ואומר לי שמר נחמד מתנצל על‬
‫שלא היה במשרדו‪ ,‬כיוון שנאלץ ללכת לממשל )‪ (se'rail‬ושאחרי שקיבל את מכתבי הוא הטיל‬
‫על בנו לחפש אותי ולמסור לי על מצב העניינים ושמחר בבוקר בשעה שמונה שניהם‪ ,‬מר נחמד‬

                                                                ‫ומר שעיו‪ ,‬יבואו אלי למלון‪.‬‬

                                                                   ‫חלב‪ 16 ,‬בדצמבר ‪1943‬‬

‫מר נחמד ומר שעיו באים אלי בשעה שנקבעה‪ .‬מר נחמד אומר לי שבצהריים נאלץ לצאת‬
‫לעסקיו ולאחר שקיבל את מכתבי שלח אלי את בנו שלא מצאני במלון‪ .‬לא נראה היה לי‬
‫שחשוב להתעכב על העבר‪ ,‬ואני שואל אותם מה בדעתם לעשות‪ .‬הם אומרים לי)מר נחמד הוא‬
‫הדובר( שהם יחפשו אנשים שיוכלו לעבוד עמי ושביום א׳ הבא אוכל להתחיל בעבודתי‪ .‬אני‬
‫מעיר שחבל מאוד לאבד כל כך הרבה זמן ושלא נעים לי להשאר כאן באפס מעשה‪ .‬הייתי רוצה‬
‫להתחיל כבר היום; ולכל המאוחר מחר‪ .‬אם לא‪ ,‬אסע מכאן‪ .‬הם מבטיחים לי שינסו לסדר את‬
‫העניין למחר‪ .‬מר שעיו המשתדל לרצותני מקבל זאת על עצמו‪ .‬הוא מזמינני להיפגש בבית־‬
‫הכנסת בשעה שלוש או שלוש וחצי בכדי לקבוע עם החכם יהודה עטיה שאותו הוא חושב‬
‫להזמין לסייע בידי‪ .‬הראיון מתקיים בבית־הכנסת בשעה שנקבעה‪ .‬קובעים הכול עם החכם‬
‫עטיה ועם אחד מתלמידיו למחר בבוקר‪ .‬בן־אח של מר שעיו יבוא לבית־המלון בשעה שמונה‬

                                                            ‫או שמונה וחצי כדי ללוות אותי‪.‬‬

                                                                                                         ‫‪106‬‬
   123   124   125   126   127   128   129   130   131   132   133