Page 191 - Ha Keter
P. 191
נספחים
מה המסקנה העולה מתוך ממצאים אלה?
אין כל מקום לפקפוק באמיתות הנתונים שמוסר הרב עטיה על הכתר .אין להעלות על הדעת
שאדם הבודק ומשווה את הכתר לרשימה שבידו יציין הבדלים שלא היו ולא נבראו.
מתוך ארבע הראיות שהיו לקאסוטו ,כאשר קבע שהרמב״ם לא סמך על הכתר בכתבו את
הלכות ספר תורה ,נותרו בידינו רק שתי ראיות .אך לכאורה עלינו להגיע לאותה מסקנה גם על
פי שתי ראיות אלו ,שאומתו בכתבי־היד .כבר ציינו גושן־גוטשטיין ופנקובר שאפילו אי־
התאמה אחת שתתגלה תוליך למסקנה זו12.
אף־על־פי־כן יש קושי גדול במסקנה כזו .אם נקבל אותה יהיה עלינו לדחות את מסורת
קהילת חלב שהרמב״ם סמך על הכתר .כמו כן יהיה עלינו להניח שהיה כתב־יד אחר של בן
אשר ,שהיה דומה לכתר בפרטי־פרטים בעניין הפרשיות ובעניין השירות .הדבר כולל את שלוש
השורות הארוכות בשירת האזינו שלא נמצא להן רע אף בכתב־יד מקראי קדום אחד ,ואת
השיטין לפני ואחרי שירת האזינו שקשה לכתוב אותן בדרך שנכתבו 13.כתב־היד הזה התאים
לכתר גם בהעדר פרשה בדברים כז כ ׳ארור שכב עם אשת׳ בניגוד לכל כתבי־היד הקדומים של
המקרא הידועים לנו 14.כתב־היד הזה היה מנוגד לכל כתבי־היד )כולל הכתר!( בעניין העדר
פרשה בספר ויקרא ז כב )או כח( ,וזאת בניגוד לכל יתר שבעים המקראות בתורה הפותחים
ב׳וידבר ה׳ אל משה לאמר׳ .ועל כולם — הרמב״ם לא חש כלל במוזרות של כתב־היד בעניין
זה ,ועל־כן כתב נוסח דו־משמעי שהביא למחלוקת בין קהילות ישראל בעניין פרשיות התורה!
ספק גדול בעיני אם כל זה אפשרי .הדרך הנראית סבירה יותר היא שהרמב״ם סמך על הכתר
בעניין הפרשיות והשירות ,אך סטה ממסורת הכתר בשני מקומות ,ביודעין או שלא ביודעין.
ננסה לתאר בדמיוננו איך נוצרה רשימה זו של הרמב״ם על־פי ׳ספר הידוע שבמצרים׳.
הרמב״ם מעיד ׳ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו׳)הלכות ספר תורה פרק ח ,הלכה
ד( ,מכאן שהרמב״ם כתב ספר תורה בהתאם לכתר ורק אחר־כך כתב את ׳משנה תורה׳ .אין
להניח שבמשך כל זמן כתיבת ספר התורה היה הכתר לנגד עיני הרמב״ם 15.כנראה ,ערך
הרמב״ם על־פי הכתר רשימה של הפרשיות הפתוחות והסתומות ,ועל־פי רשימה זו כתב את
ספר התורה .כאשר בא הרמב״ם לכתוב את הלכות ספר תורה ,שילב אותה רשימה בהלכותיו.
אפשר להצביע על עניין אחר ,שבו קרה תהליך דומה .הרמב״ם השיב תשובה מפורטת כיצד יש
לכתוב ספר תורה שרוחבו כהיקפו ,וזאת על־פי ניסיונו בכתיבת ספר התורה שלו) .שו״ת
הרמב״ם הוצאת בלאו כרך ב׳ שאלה קנא( .הרמב״ם שילב אחר־כך את תשובתו בפרק ט
מהלכות ספר תורה.
עתה נשים את לבנו :הרשימה שלפנינו ב׳משנה תורה׳ כוללת ׳אבטחות׳ רבות ,שמטרתן
למנוע כל טעות או שינוי .בכל פעם שמתחלף סוג הפרשה עורך הרמב״ם ׳סיכום ביניים׳
)כדוגמת :פרשיות א ב ג פתוחות והן שלוש ד ה סתומות והן שתיים( .בסוף כל חומש ניתן
סיכום ביניים של הפתוחות והסתומות שבאותו ספר ,ובסוף התורה מובא סיכום כללי של
פרשיות התורה.
12גושן־גוטשטיין )ראה ביבליוגראפיה ,(35 ,עמ׳ ;59פנקובר )ביבליוגראפיה (87 ,עמ׳ .43
13ראה על כך בפירוט במאמרו של גושן־גוטשטיין)ביבליוגראפיה.(35 ,
14פנקובר בדק בנקודה זו את ל ל 1ל 3ל = 9פירק׳ B59ל 16ש ש . 1ראה דבריו בעמ׳ .81
15ההסבר יהיה שונה במקצת אם נניח שהרמב״ם סמך על הכתר גם בנוגע לכתיב.
169
