Page 189 - Ha Keter
P. 189

‫נספחים‬

‫אחד ההבדלים שבין רמב״ם ובין אר״ץ הוא בעשרת הדברות‪ ,‬ואפשר שיש לפרשו כמו‬
‫בכ״י ל‪ .‬אחד בפרשת צו תלוי בכ״י של הרמב״ם ועי׳ כסף משנה‪ .‬נשאר‪ :‬פסל לך‪ ,‬שבו‬

                ‫השווה אר״ץ לכ״י ל וגם ללונדון נגד הרמב״)ן(]ם[‪ .‬שורות האזינו‪3.‬‬

‫על סמך הנתונים שהזכרנו הסיק קאסוטו שהרמב״ם לא סמך על כתר ארם־צובה כשקבע את‬
‫הפרשיות וצורת השירות ב׳משנה תורה׳‪ .‬במסמך שחיבר קאסוטו בכסלו תש״ז‪ 4,‬הוא מפרט את‬

  ‫כתבי־היד שהשתמש בהם בהכנת התנ״ך בהוצאת האוניברסיטה‪ .‬בין השאר הוא כותב‪:‬‬

‫כתב יד‪ ...‬בבית הכנסת העתיק של חלב‪ .‬נסעתי במיוחד לחלב‪ ,‬ושם בדקתי אותו‪ .‬ספר‬
‫זה נחשב לרוב כספר שהיה בידו של הרמב״ם‪ ,‬ושעליו סמך הרמב״ם כשכתב את הלכות‬
‫ספר תורה שלו‪ ,‬אבל מתוך בדיקתי יצא לי שיש הבדלים חשובים בין כתב־יד זה ובין מה‬
‫שאומר הרמב״ם )למשל בחלוקת עשרת הדברות ובמניין השורות של שירת‬

   ‫האזינו( ]ההדגשה שלי י‪.‬ע‪ [.‬ולפיכך נראה שלא זה הספר שהיה בידי הרמב״ם‪.‬‬

‫ניגש עתה לניתוח ממצאים אלה לאור הידוע כיום על כתבי־היד של הרמב״ם ועל הכתר‪ .‬שני‬
‫מחקרים חשובים סללו לפנינו את הדרך‪ .‬פרופ׳ גושן־גוטשטיין כתב על ׳האותנטיות של כתר‬
‫חלב׳‪ ,‬והוכיח ששירת האזינו בכתר מתאימה בדיוק לפסק הרמב״ם‪ ,‬כפי שהשתמר בכתבי־יד‬
‫עתיקים וטובים של ׳משנה תורה׳‪ 5.‬ההתאמה היא מלאה‪ :‬מספר השיטין‪ ,‬שלוש השורות‬
‫הארוכות‪ ,‬והשיטין שלפני השירה ולאחריה‪ .‬ד״ר י׳ פנקובר בדק במאמרו‪ 6‬את עניין הפרשיות‬
‫הפתוחות והסתומות שבכתר‪ .‬הוא ליקט ממקורות שונים ׳פירורי׳ ידיעות על הכתר‪ ,‬ובדק את‬

‫שירת הים לא נבדקה בדקדוק על־ידי קאסוטו‪ ,‬ולא נכללה בדווחו של הרב עטיה‪ .‬בתיאור הכתר‬                               ‫‪3‬‬
‫שהכין קאסוטו לדפוס הוא כותב)ה ‪ 29‬עמ׳ ‪ :(8‬׳שירת הים מסודרת אריח ע״ג לבינה ובצדה רק טור‬
‫אחד צר‪ .‬אין העמוד מתחיל במילה ״הבאים״ לפי הכלל של בי״ה שמ״ו)אבל יש שורות שלמות?(׳‬                               ‫‪4‬‬
‫עניין בי״ה שמ״ו הוא המנהג לפתוח שש עמודות מסוימות בתורה במלים מסוימות שסימנן בי״ה‬                               ‫‪5‬‬
‫שמ״ו; אחת המלים — ׳הבאים׳ פותחת את העמודה המכילה את שירת הים‪ .‬השאלה אם הכתר‬                                     ‫‪6‬‬
‫כתוב על־פי הכלל הזה נתונה בספק אצל קאסוטו‪ .‬בדף טיוטה )ה‪ (41‬כותב קאסוטו לעצמו נתונים‬
‫שאולי יוכל לברר לגבי הכתר בעתיד ובין השאר הוא כותב‪ :‬׳לשאול עוד‪ ... :‬בי ה שמר‪ .‬מכאן‪,‬‬
‫שקביעת קאסוטו שהעמוד שבו השירה אינו פותח במילה ׳הבאים׳‪ ,‬קביעה שנכתבה שנים מספר‬
‫לאחר הביקור בחלב‪ ,‬נסמכת על הזיכרון וקאסוטו לא היה בטוח בה‪ .‬מתוך יומנו של קאסוטו אפשר‬
‫ללמוד‪ ,‬ששירת הים נבדקה על־ידיו ביום הראשון שבו עיין בכתר )‪ 12‬בדצמבר ‪ ,(1943‬אך אין ביומן‬
‫ואף לא בפינקס רשימותיו תאור מפורט של השירה‪ .‬יש להעיר גם שהרמב״ם אינו קובע בפירוש‬
‫שהמלה ׳הבאים׳ צריכה להיות בראש עמודה בתורה‪ ,‬אלא רק מציין את ראשי חמש השיטות שלפני‬

             ‫השירה ]הלכות ספר תורה פרק ז׳ הלכה י׳; אך עיין הגהות מיימוניות שם אות ט[‪.‬‬
‫המסמך נמצא במסמכי ארכיון מאגנס המופקדים בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי בירושלים‪.‬‬
‫סימן התיק ‪ .P3/2013‬תודתי לארכיון על הרשות לפרסום המסמך‪ ,‬ולעובדי הארכיון על עזרתם‬

                                                                                                     ‫האדיבה‪.‬‬
‫ראה ביבליוגראפיה‪ .27 ,‬שירת האזינו שבכתר נמצאת בדפים הבודדים מסוף התורה שנשתמרו‬

                                                                                                       ‫בידינו‪.‬‬
                                                                                   ‫ראה ביבליוגראפיה‪.87 ,‬‬

‫‪167‬‬
   184   185   186   187   188   189   190   191   192   193   194