Page 36 - עתמול 267
P. 36
עם יואב אבניאון עת לטייל
הזמנה לסיור בפינות סמויות מן העין
מוזיאון התרבות הירמוכית בשער הגולן
כיצד נראו החיים בתקופת האבן החדשה (התקופה הניאוליתית) לפני
כ־ 8,000שנה? ממה התפרנס האדם? מה היו עקרונות אמונתו?
על שאלות אלה ואחרות מנסה לענות מוזיאון התרבות הירמוכית הקטן
והמרתק שבקיבוץ שער הגולן.
בשנת 1941נערכו בקיבוץ הצעיר עבודות תשתית לבריכות דגים
לא רחוק מנהר הירמוך .במקום נמצאו ממצאים קדומים .יהודה רֹות,
ממייסדי הקיבוץ ,חש שמדובר בתגלית משמעותית והודות לו הוקם
טבקאיולויביפוךזוןץ":ממ6שגוי8זעי3רעאי7וה7ןםג6ו?ה6לן-ת"ר4ב0ות הירמוכית ע"ש יהודה רות, בשנת 1950המוזיאון שאותו ניהל ובו היה פעיל עד יומו האחרון.
החפירה הארכיאולוגית באתר התנהלה בשנים 1952-1948על ידי
נמצאו גם צלמיות אחרות וייחודיות שעשויות מחלוקי נחל החרותים משה שטקליס ,אבי המחקר הפרהיסטורי העברי והוא זה שטבע את
בצורה המדמה פני אדם .פסל נירוסטה מודרני בחזית המוזיאון מתכתב המונח "התרבות הירמוכית" בשל קרבת אתר החפירות לירמוך.
בחפירה של שטקליס נמצאו אלפי כלי צור וכמות גדולה במיוחד של
עם צלמיות אלה. חפצי אמנות אך לא נמצאו שרידי יישוב .לאחר עשרות שנים שב
בשער הגולן נמצאו יותר חפצי אומנות מבכל אתר ניאוליתי אחר הארכיאולוג יוסף גרפינקל לחפור במקום בין 1989ל־ 1990ובשנים
באזור .כעשרים אתרים של תרבות זו התגלו במרחב שבין תל אביב .2004-1997גרפינקל הצליח למצוא את שרידי היישוב הקדום
לגבל שבלבנון ואף מזרחה מנהר הירדן באזור רבת עמון .אתר חשוב ששטחו כמאתיים דונם ובו בורות מגורים ,מבני מגורים עגולים
המצוי בשכנות לשער הגולן הוא חורבת מינחה ,מדרום לקיבוץ גשר. ומלבניים ,מבנים מונומנטליים ואפילו רחוב ברוחב שלושה מטרים
הממצאים משער הגולן הוצגו בעבר במוזיאון הלובר בפריז שמעיד על תכנון עירוני.
הישוב באתר שער הגולן מתוארך לתקופה שבה עבר האדם
ובמטרופוליטן בניו יורק. מחיים של צייד-לקט לפעילות הכוללת גם חקלאות .נראה
מהלך הביקור במוזיאון: שהתושבים עסקו גם בטוויה וגרו במכלולי מגורים רבי
הביקור במוזיאון כולל הדרכה גם לקבוצות קטנות. חדרים ,כנראה במבנה חמולתי.
מרחבת הכניסה תצפית מרשימה מזרחה לגלעד ,למפער הירמוך כלי הצור יוצרו מאבנים שלוקטו משפת נהר הירמוך והם
ולגולן .למרגלותינו נראים השטחים הקרובים לנהר ,שם נמצא האתר כוללים ראשי חצים ,מקדחים ולהבי מגל .כמו כן נמצאו
הקדום .בחלל המוזיאון ארונות תצוגה ובהם מאות ממצאים קטנים קערות ,קנקנים ,פיטסים ,גושי אובסידיאן (זכוכית
ושילוט מפורט .התצוגה מדגימה את חיי היום־יום בישוב הקדום. וולקנית שמקורה באנטוליה או בארמניה) וצלמיות.
המבקר מתקדם לקראת השיא — תצוגת צלמיות הנשים .בסוף הביקור הכלים מתאפיינים בחריתות בפסים בדגמים שונים
ניתן לצפות בסרט המתאר את האתר ואת הממצאים שנמצאו בו. ובצביעה בגווני אדום.
סימן ההיכר הבולט ביותר של התרבות הירמוכית
לעיון נוסף הוא צלמיות הטין ,שמעידות על פולחן
. 1י' גרפינקל ,״התרבות הירמוכית :הערכה מחודשת״ ,קדמוניות .1996 ,112 של פריון .הצלמיות המכוירות מציגות
. 2מ' שטקליס ,התרבות הירמוכית ,הוצאת מוזיאון התרבות הירמוכית.1966 , דמויות נשיות שעיצובן סוריאליסטי ועשיר
. 3י .גרפינקל ,שער הגולן :אמנות קדומה בעמק הירדן ,החברה לחקירת ארץ ישראל בפרטים .הצלמיות עוצבו בתנוחה זהה :יד
אחת מונחת על החזה והשנייה מונחת על
ועתיקותיה.2002 , האגן .לכל הדמויות יש עגילים ,שיער
אסוף לאחור וכובע מחודד .העובדה
שצלמיות מסוג זה נמצאו באתרים
מרוחקים זה מזה באזורנו מעידה על
התגבשותה של הדמות כסמל תרבותי
מקובל באותה תקופה .שטקליס כינה
אותן "האלה האם" או "האם הגדולה"
וייחס אותן לפריון של האדם ,של החי
ושל הצומח ,לקמעות ואף למוות. מחיר₪ 35 :
הדפסה :מרץ 2020
יואב אבניאון ,מורה דרך ומרצה
www.yoaview.com