Page 131 - ראש בראש לאתר
P. 131
המפץ הגדול של התנועה הקיבוצית 129
אנשי מפא"י הודיעו שהם נכונים לקבל את 'הפשרה המכאיבה' ,אם כי זו אינה
מתייחסת לרוב הברור שלהם בקיבוץ המסוכסך .התנאי שלהם היה :על ההחלטה
לצאת אל הפועל לאלתר ,כדי לסיים את המצב הבלתי אפשרי .לעומתם ,המחנה
המפ"מי הפגין התנגדות מוחלטת להצעה .הוא ערער עליה למועצה החקלאית,
גוף העל של הסתדרות הפועלים החקלאיים במסגרת הסתדרות העובדים .בדיון
שנערך ב 12-באוקטובר 1952הודיע אהרון ציזלינג ,חבר עין חרוד ומראשי מפ"ם:
'לא נזוז! לא נשתף פעולה בכל צעד שייעשה לשם נישול חברים ממקומם .לא נלך
מן המקום הזה אשר דבקנו בו' .הוא הציע חלוקה רוחבית — חצי למאוחד וחצי
לאיחוד בנקודה הקיימת.
הרוחות התלהטו וכל צד האשים את משנהו בגרימת המשבר ובאלימות .דוד
כנעני ,איש מפ"ם ,כפר בזכות המועצה החקלאית או בזכותו של המרכז החקלאי
לכפות על קיבוץ בודד שינוי באורח חייו' .עין חרוד הוא יצירתו של הקיבוץ
המאוחד והוא אינו רוצה לצאת מתוכו' .הסופר דוד מלץ ,חבר עין חרוד ואיש
מפא"י אמר ,כמעט בדמעות' :קרה אסון ,ואלה שהמיטו את האסון ,באלימות
ובחטיפות ,חייבים ללכת .המצב הקיים אינו יכול להימשך'.
בסיום הדיון החליטה מליאת המועצה החקלאית לאמץ את ההצעה לחלק
את עין חרוד .בעד ההצעה הצביעו צירי מפא"י והעובד הציוני (סיעת המפלגה
הפרוגרסיבית בהסתדרות) .נציג מק"י (המפלגה הקומוניסטית) — נמנע .כל צירי
מפ"ם עזבו כאיש אחד לפני ההצבעה.
אלא שחלפו חודש ועוד חודשיים ועוד שלושה — ודבר לא השתנה בעין
חרוד .מדי פעם פרצו תגרות .במאי 1953החליטה הוועדה המרכזת של הסתדרות
העובדים לזרז את המהלכים לקראת חלוקת עין חרוד .באוגוסט 1953הזהירה
ההסתדרות את חברי מפ"ם שהם יוצאו משורותיה — סנקציה קיצונית בימים ההם —
אם לא יצייתו להחלטות בדבר חלוקת הקיבוץ.
המאבקים ,התגרות והוויכוחים בעין חרוד ובמוסדות הסתדרות העובדים ,שלוו
בסיקור מתמשך בעיתונות ,נמשכו גם כל שנת 1954ורק באמצע 1955נמצא
פתרון .העקשנות של חברי מפ"ם ,רבים מהם צעירים ,התישה את ותיקי עין חרוד,
חברי מפא"י ,והם הסכימו להצעת ועדת שניים — שלום זק מהקיבוץ המאוחד
ואליעזר שושני מהאיחוד — שדווקא האיחוד הוא שיעזוב ויקים יישוב חדש מצפון
ליישוב הישן .הוא גם יקבל כמה מהבתים הצפוניים של הקיבוץ הקיים .בנייני
הציבור ,בהם בית שטורמן ,המשכן לאמנות ועוד — יהיו בבעלות משותפת.
העימות הממושך הזה הסתיים לאחר ארבע שנים רוויות מתח ,סכסוכים
ואלימות ,לעיתים קשה ,שלא היו כדוגמתם בשום קיבוץ אחר שהתפלג.
