Page 162 - ראש בראש לאתר
P. 162
160ראש בראש
ד .מערכה זו מסוכנת לא רק בטענותיה אלא גם בשיטותיה .היא מלווה
כיום בהפעלת מנגנוני לחץ ויצירת אווירה רגשנית-היסטרית ,תוך
הטלת דופי במוסדות הנבחרים של המדינה .אווירה זו פוגעת באפשרות
להגיע לידי הכרעות מתוך תבונה ומתוך הבעת רצון חפשי הנדרשות
בשעה חמורה זו.
בסיומו של גילוי הדעת התבקשו כל אלה התומכים בעמדת יוזמיו לשלוח מכתבי
הסכמה לת.ד 4017 .בירושלים.
בידיעה גדולה שפורסמה במעריב ב 10-בינואר 1961הרחיב פרופ'
רוטנשטרייך ,דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית ,את היריעה
ותיאר את רשות הרבים הישראלית כ'שדה קרב בו אדם לאדם זאב ומסולקים
בלמים ורסן .זקיפות קומה בישראל הפכה לחוצפה' .איך תוכל ישראל ,הרוצה
להיות 'אור לגויים' — להראות את פניה ,במיוחד כלפי יהדות העולם? רוטנשטרייך
בא בטענות קשות כלפי בן-גוריון ,שהסתבך ב'מחלוקת קטנה' כהגדרתו ואין לו
הכוח להתעלות מעליה .הוא הפציר בו לחזור לתפקידו ההיסטורי כמקים המדינה.
פרופ' רוטנשטרייך ,שהצהיר כי הוא חבר מפא"י ,שלל מצב שבו 'יחיד מגלם
מדינה' וציין כי הוא וחבריו סבורים שעליהם להזהיר מהמדרון המסוכן שאליו
עלולה ישראל להידרדר' .המשכיל בעת ההיא לא יידום' — זוהי סיסמתם של
האינטלקטואלים שיצאו ממגדלי השן האקדמיים כדי ללחום את מלחמות הצדק.
מן העבר השני התייצבו אישים וגופים שהביעו תמיכה מלאה בבן-גוריון
ובצעדים שנקט .על הפעולה ניצח מזכיר מפא"י יוסף אלמוגי שארגן במהלך חודש
ינואר כנסים ועצרות ,שהוגדרו על ידי תומכי לבון במילים 'מסע התעוררות' .בן-
גוריון לא חש בנוח עם המסע הזה וביקש מאלמוגי להפסיקו.
טענתם העיקרית של תומכי בן-גוריון הייתה שלבון חרג מכל נורמה מקובלת
ביחסי חברות ובמשמעת מפלגתית .עיקר הכעס יצא עליו בעקבות דבריו בישיבות
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שבהן ירה לכל עבר ,תקף את בן-גוריון ואת
מערכת הביטחון — כל זאת בניגוד לעמדת מפלגתו ,שבה היה אחד המנהיגים.
ההתקפות האישיות נגד בן-גוריון התקבלו בחוגים אלה ,של תומכי ראש הממשלה,
במורת רוח גדולה .בין האישים המרכזיים שתמכו בבן-גוריון היו המשורר נתן
אלתרמן ,הסופר חיים הזז ופרופסור חיים שיבא.
בצמרת הסתדרות העובדים עורר הפולמוס תסיסה .רוב העובדים הבכירים
תמכו בלבון ,שזה יותר מארבע שנים כיהן בתפקיד המזכיר הכללי .אך היו
גם מתנגדים לו .שלושה מחברי הוועדה המרכזת שתפקדה כמעין 'ממשלת
ההסתדרות' ,הודיעו ללבון שלא יוכלו להמשיך לעבוד לצידו .השלושה ,כולם אנשי
ההתיישבות העובדת ,היו יצחק חסקין מכפר ביל"ו ,יהודית שמחונית מגבע וזאב
און מתל יוסף .און כתב במכתב ההתפטרות שלו' :עם ההתפתחויות וההסתבכויות
שבאו עלינו ב"פרשת לבון" ,הריני רואה לעצמי כחובה ציבורית ומוסרית להגיש
