Page 185 - ראש בראש לאתר
P. 185
העימות שאינו נגמר 183
הרב יהודה לייב הכהן פישמן (לימים מימון) ,שררו יחסי אמון וכפי שניתן לראות
לעיל ,הרב פישמן הוסיף את חתימתו ל'מסמך הסטטוס קוו'.
אין פירוש הדבר שלא היו חיכוכים בין הצדדים .אחד הידועים שבהם היה
ב ,1943-בעיצומה של מלחמת העולם השנייה ,כשהגיעה קבוצה גדולה של
יתומים ,כ 1,000-במספר ,ממזרח אירופה דרך איראן (משום כך נקראו הבאים 'ילדי
טהרן') .מוסדות היישוב חילקו את הילדים למוסדות של קיבוצים ,מושבים ועליית
הנוער — רובם ככולם חילוניים ,ועל כך יצא קצפם של אנשי הציונות הדתית
שטענו כי כמעט כל הילדים הגיעו מבתים דתיים ומסורתיים וראוי שיתחנכו
במוסדות דתיים .בסופו של דבר הועברו קבוצות אחדות של ילדים לחינוך הדתי.
לקראת הקמת המדינה בתש"ח 1948-העלו הגורמים הדתיים את השאלה בדבר
צביונה התרבותי והדתי ,בהביעם דאגה מפני החילון .תפיסתו של בן-גוריון הייתה
שיש מקום לכולם ,וכלשונו' :לפני 200שנה היה העם היהודי בכללו דתי ושומר
מסורת .היום יש לנו יהודים דתיים ,מסורתיים ,לא דתיים ולא מסורתיים .יש מי
שמצטער על כך ויש מי שמקבל זאת כעובדה מוכרחת וטבעית ,אבל דבר אחד
ברור :כולם יהודים ובני עם אחד ודרושה הבנה הדדית'.
מנהיגי הציונות הדתית ורבניה ,קל וחומר רבני אגודת ישראל שנכנסו
לשותפות מדינית עם הסוכנות היהודית לקראת הקמת המדינה ,ראו את הדברים
באור אחר .תפיסותיהם ודבריהם בשנת העצמאות הראשונה מעידים על כך
בבירור.
נצא נא ,אם כן ,למסע בכמה תחנות מרכזיות ביחסים המורכבים בין דתיים
וחילונים במדינת ישראל מאז הקמתה.
תחנה ראשונה :יחסי דת ומדינה במדינה החדשה
יומה הראשון של המדינה ,ה' באייר תש"ח ( 14במאי ,)1948היה יום שישי.
הבריטים הכריזו שיסיימו את שלטונם בארץ ב 15-במאי ,כלומר ביום השבת .לאור
זאת ,המדינה היהודית יכלה לקום רק לאחר סיום המנדט הבריטי ,דהיינו בשבת.
מבחינתם של הדתיים זה היה בלתי אפשרי והם שכנעו את בן-גוריון להקדים את
טקס ההכרזה ליום שישי אחר הצוהריים.
ואין זה עדיין הכול :בשעות הבוקר של יום שישי עסק בן-גוריון בליטוש
אחרון של מגילת העצמאות .ועדת שלושה מיוחדת הייתה אמורה לסייע לו :שר
החוץ המיועד משה שרתוק ,שר החקלאות המיועד אהרון ציזלינג ושר הדתות
המיועד הרב פישמן .שרתוק לא הגיע משום שנפגע מהשינויים הרבים שהכניס
בן-גוריון בהצעה שלו למגילת העצמאות .הרב פישמן וציזלינג הסכימו לכל סעיפי
מגילת העצמאות ,להוציא אחד :זה המתייחס לשם שמיים .הרב פישמן עמד על
דעתו שבמשפט הסיום במגילה חייבות להופיע המילים' :מתוך ביטחון בצור
