Page 183 - ראש בראש לאתר
P. 183
העימות שאינו נגמר 181
מעפילים ובהקמת יישובים במקומות רגישים מבחינה ביטחונית ,תוך מבט אל
המדינה היהודית העתידה לקום בקרוב .מן הצד האחר ,הערבים 'ישבו על הגדר'
בשקט ,אך הפגינו עמדה עוינת מאוד לשאיפות הציונות וכמובן להקמת מדינה
יהודית — אפילו בחלק מארץ ישראל.
הוועדה התכוונה לזמן את נציגי הגופים והמפלגות של היהודים ושל הערבים,
וכן את נציגי השלטון הבריטי ,כדי שיעלו בפניה את תפיסותיהם ודרישותיהם.
בהנהלת הסוכנות היהודית ביקשו למנוע פיצול והוצע לכל המפלגות להביע את
משאלותיהן בפני ראשי הסוכנות ,כדי שהם יופיעו בשם היישוב וידברו בקול
אחד .על רקע זה נעשתה פנייה לאגודת ישראל ,שעד אז הייתה מחוץ לממסד
היהודי ,ובפגישה שנערכה במשרדו של יושב ראש הנהלת הסוכנות דוד בן-גוריון,
העלו נציגיה את דרישותיהם ,שהתקבלו ברובן ,כפי שיכול להעיד המסמך ,תוך
הסתייגויות מעטות.
איש לא העלה בדעתו בעת ההיא כי למסמך בן העמוד האחד תהיה השפעה
כה רבה במדינה .כאמור ,המונח 'סטטוס קוו' אינו מופיע במסמך .הוא נולד כמה
חודשים מאוחר יותר וזכות היוצרים לו שמורה לד"ר זרח ורהפטיג ,איש 'המזרחי'
ויושב ראש הוועדה לחוק ומשפט של הוועד הלאומי — לימים חבר כנסת ושר
הדתות במשך שנים רבות.
אבל כדי להבין את הסוגיה המורכבת הזו של יחסי חילוניים—דתיים בארץ,
יש לחזור הרבה לאחור ,אל תקופת העלייה הראשונה .באותם ימים רחוקים
החלו לבצבץ הפערים בין היישוב הישן ,המסורתי-שמרני-חרדי ,לבין היישוב
החדש ,שהחל להתרכז במושבות הראשונות ובערים יפו וירושלים .ההתנגשות
הראשונה הייתה בשנת ,1888לקראת שנת השמיטה תרמ"ט ( .)1888/89חלק
מאנשי המושבות הראשונות ,בתמיכת 'חובבי ציון' והברון רוטשילד ,תומכן ומגינן
של המושבות ,ביקשו למצוא פתרון שיאפשר את המשך עיבוד הקרקעות גם
בשנת השמיטה .לכך התנגדו בתוקף רבני ירושלים האשכנזים ,בעוד שהרבנים
הספרדים נטו להקל .רק לאחר התערבות של כמה רבנים נודעים במזרח אירופה
נקבע נוהל של 'מכירת קרקעות' לנוכרי ,מהלך ש ִאפשר לחקלאי העת ההיא לעבד
את שדותיהם גם בשנת השמיטה .הפולמוס והמאבקים בנושא זה נמשכו שנים
ובתחילת המאה העשרים קבע הרב של יפו והמושבות ,הרב אברהם יצחק הכהן
קוק ,הסדר קבע ,למורת רוחם של רוב רבני ירושלים.
המאבקים בין היישוב הישן ליישוב החדש נמשכו כל העת .על הפרק עמדו
נושאי חינוך כמו לימודי בנים ובנות יחד ,הוראת התנ"ך ,נושאי כשרות ועוד.
בתחילת שנות העשרים ,כשבארץ כבר שלטו הבריטים והוקמו מוסדות השלטון
הפנימיים הראשונים של היישוב ,לא היו החוגים הדתיים והחרדיים מוכנים לאמץ
סממנים מודרניים .ויכוח נוקב התנהל ב 1920-סביב ההצעה שבבחירות לאסיפת
הנבחרים ,הגוף המייצג של היישוב היהודי ,ישתתפו גברים ונשים כאחד .לא רק
