Page 103 - בחזית העורף / משה נאור
P. 103

‫פרק שני‬

‫ימים‪ ,‬ותשעה סכסוכי עבודה התארכו לכדי שביתה‪ ,‬שנמשכה בין ‪ 11‬ל‪ 25-‬ימי‬
                                                                     ‫עבודה‪131.‬‬

‫כאמור‪ ,‬השיגה הממשלה את דחיית הסכסוך בין המעסיקים לעובדים סביב נושא‬
‫תוספת היוקר עד חודש ינואר ‪ .1949‬הסכמה זו‪ ,‬שהתקבלה בתיווך הממשלה בין‬
‫התאחדות בעלי התעשייה ובין ההסתדרות‪ ,‬השפיעה על ממדי השביתה בשנת ‪.1948‬‬
‫בתחילת שנת ‪ 1949‬פרץ מחדש העימות במשק בנושא תוספת השכר‪ ,‬והמשק‬
‫הישראלי נקלע לשורה של שביתות שחרגו בהיקפן מנתוני שנת ‪ .1948‬לעומת שנת‬
‫‪ ,1948‬בשנת ‪ 1949‬נרשמו ‪ 53‬סכסוכי עבודה‪ ,‬שהשתתפו בהם ‪ 228‬מפעלים עם‬
‫‪ 5,189‬שובתים ו‪ 57-‬אלף ו‪ 436-‬ימי שביתה‪ 132.‬מנתוני סכסוכי העבודה במשק לשנת‬
‫‪ 1949‬עולה כי מרבית השביתות היו בענף התעשייה‪ 54 :‬אלף ו‪ 935-‬ימי שביתה ב‪41-‬‬
‫סכסוכי עבודה מכלל ‪ 53‬הסכסוכים באותה שנה‪ .‬יתרה מזאת‪ 37 ,‬אלף ו‪ 101-‬ימי‬
‫שביתה בשבעה סכסוכי עבודה‪ ,‬שהיו אחוז נכבד מכלל ימי השביתה בשנת ‪,1949‬‬
‫פרצו בחודש ינואר ‪ 1949‬עם סיום הדחייה שהשיגה הממשלה בסכסוך בעניין הענקת‬

                                                      ‫תוספת היוקר לשכירים‪133.‬‬
‫ההסתדרות אישרה בתקופת המלחמה שביתות שהיו מוצדקות בעיניה‪ ,‬אך פעלה‬
‫במלוא כוחה לביטול שביתות‪ ,‬שראשיה תיארו אותן כלא מוצדקות וכמנוגדות‬
‫לעמדתה‪ .‬השביתה שעוררה את תגובתה החריפה ביותר של ההסתדרות בתקופת‬
‫המלחמה הייתה שביתת עובדי חברת החשמל בתל אביב‪ 134.‬על השביתה הכריזו ועד‬
‫פקידי חברת החשמל בתל אביב וּועד פועלי החברה ב‪ 11-‬באפריל ‪ ,1948‬היא הקיפה‬
‫ציבור עובדים‪ ,‬ובו כ‪ 1,200-‬חברי הסתדרות העובדים הכללית‪ ,‬ונמשכה שמונה ימים‪.‬‬
‫מועצת פועלי תל אביב הייתה מועצת הפועלים הגדולה ביותר ביישוב‪ .‬לוי‬
‫שקולניק מילא את תפקיד מזכיר מועצת הפועלים עד מאי ‪ 135.1948‬הוא ייצג שיעור‬
‫רב של פועלים במפעלים בינוניים וקטנים ומיעוטם במפעלים גדולים‪ ,‬אשר העסיקו‬
‫יותר מאלף עובדים‪ .‬בשל היות העיר מרכז לבתי מלאכה‪ ,‬מסחר זעיר ומקומות עבודה‬
‫לא גדולים‪ ,‬גבר הפיצול מבחינת השליטה המאורגנת בעובדים‪ .‬בסוף חודש מאי‬
‫‪ 1948‬היו בתל אביב ‪ 31,936‬חברי הסתדרות מתוך כ‪ 76-‬אלף חברים בכל היישוב‪136.‬‬

‫‪ 131‬שביתה אחת נכללה בקטגוריה שבין ‪ 26‬ל‪ 50-‬ימי עבודה‪ ,‬והאחרת – ששבתו בה ‪ 30‬עובדים –‬
                            ‫שויכה לקטגוריה של שביתות שבין ‪ 101‬ל‪ 150-‬ימים‪ .‬שם‪ ,‬עמ' ‪.90‬‬
                                                          ‫‪ 132‬ירחון סטטיסטי לישראל‪ ,‬עמ' ‪.335‬‬
                                                                             ‫‪ 133‬שם‪ ,‬עמ' ‪.336‬‬

‫‪ 134‬על אודות התפתחותה של חברת החשמל ותפקודה בתקופת המלחמה ראו‪ :‬דוד לוי‪-‬פאור‪,‬‬
‫"הלאמה במתח נמוך‪ :‬הנסיבות‪ ,‬השיקולים והתהליך שהובילו להלאמת חברת החשמל הארץ‪-‬‬

                                      ‫ישראלית"‪ ,‬קתדרה‪) 105 ,‬תשרי תשס"ג(‪ ,‬עמ' ‪.122-116‬‬
‫‪ 135‬על החלפתו של אשכול ראו את פרוטוקול ישיבת לשכת מפא"י‪ ,11.5.1948 ,‬אמ"ע‪2-25-1948- ,‬‬

                                                                                       ‫‪.10‬‬
                     ‫‪ 136‬מועצת פועלי תל אביב ויפו‪ ,‬יומן המועצה‪ ,23.6.1948 ,(950) 113 ,‬אה"ע‪.‬‬

                                                                             ‫‪96‬‬
   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108