Page 17 - בחזית העורף / משה נאור
P. 17

‫מבוא‬

‫הייתה הבחנה בין היסטוריה של מלחמה ובין היסטוריה של צבא‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫המחקר‪ ,‬שנכתב רובו בידי אנשי צבא לשעבר‪ ,‬עסק למשל בניתוח סוגי קרבות‪ ,‬כגון‬
‫קרבות הבקעה‪ ,‬התשה ואיגוף‪ ,‬כדיון המנותק מהקשריו החברתיים‪ ,‬הכלכליים‪,‬‬
‫הפוליטיים והתרבותיים‪ .‬מלבד זה‪ ,‬היה זה בחלקו מחקר דידקטי ונורמטיבי‪ ,‬ששימש‬

             ‫לקידום הכנות צבאיות לקראת ניהולה התכליתי של המלחמה בעתיד‪18.‬‬
‫נגד הגישה המקובלת של כתיבה היסטורית צבאית החל להסתמן אפוא משנות‬
‫השישים זרם חדש במחקר‪ .‬כמו שהסביר זאת ההיסטוריון הצבאי מייקל הווארד‪ ,‬אין‬
‫תחום של פעילות אנושית שאינו כרוך במידה זו אחרת בניהול מלחמה‪ ,‬ועל כן על‬
‫ההיסטוריון לחקור את תקופת המלחמה כחלק ממכלול הניסיון האנושי‪ ,‬שאת‬
‫מרכיביו אפשר להבין אך ורק ביחסם זה אל זה‪ 19.‬תפיסה זו השתלבה בשינוי‬
‫ההיסטוריוגרפי שחוללה עליית "ההיסטוריה החדשה" כזרם היסטוריוגרפי‪ ,‬שעיקרו‬
‫שינוי בשיטות המחקר‪ ,‬נושאי המחקר ותחומי המחקר‪ .‬יותר מכול השינוי ניכר‬

                                   ‫בהיסטוריוגרפיה של מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫בילי מלמן תיארה זאת במאמרה‪ ,‬שיוחד לבחינת ההיסטוריוגרפיה של "המלחמה‬
‫הגדולה"‪ ,‬כהפקעת המלחמה מתחום ההיסטוריה הצבאית וההיסטוריה המדינית אל‬
‫דיון בנושאי חברה‪ ,‬תרבות‪ ,‬כלכלה‪ ,‬זהות ומגדר‪ 20.‬מלמן הסבירה שבתגובה‬
‫למסקנות כדוגמת אלו של ארתור מרוויק החלה להתפתח מסוף שנות השמונים גישה‬
‫רוויזיוניסטית‪ ,‬וזו ערערה על ההנחה שלפיה המלחמה הטוטלית הכניסה אל תוך‬
‫האומה קבוצות מיעוט‪ ,‬אשר הודרו ממנה קודם לכן‪ ,‬ובכך הייתה המלחמה לגורם‬
‫שהיטיב עם מעמדן ועם מצבן‪ .‬מלבד הניסיון לערער על התפיסה שלפיה הייתה‬
‫המלחמה גורם לשינוי חברתי‪ ,‬ביקשו ההיסטוריונים הרוויזיוניסטים להחזיר למרכז‬
‫המחקר את ההתמקדות בהיבטיה ההרסניים של המלחמה; ולא זו בלבד אלא שמגמה‬
‫זו הלכה והתחזקה בשנים האחרונות‪ ,‬ובתוך כך היא מפנה את נקודת המבט כלפי‬
‫נושאים כאבדן‪ ,‬סבל וכאב הכרוכים במלחמה ולבחינה של נושא גוף האדם‬
‫במלחמה‪ .‬התפתחות זו ממחישה‪ ,‬כמו שציינה מלמן‪ ,‬כי הכתיבה ההיסטורית של‬
‫תקופת מלחמה‪ ,‬שהייתה תחום שנחשב מסורתי ביותר ולכאורה השמרני ביותר‪,‬‬

                                                          ‫השתנתה לבלי היכר‪21.‬‬
‫בעקבות השימוש ההיסטוריוגרפי הנרחב במונח "מלחמה טוטלית" ועל רקע‬
‫העלאתן של הגדרות שונות ולעתים סותרות בנוגע למשמעותו‪ ,‬טען ההיסטוריון‬

‫מייכל הווארד‪ ,‬המלחמה בתולדות אירופה‪ ,‬תל אביב‪ :‬מערכות‪ ,1985 ,‬עמ' ‪ ;8-7‬וראו גם‪:‬‬                                   ‫‪18‬‬

‫‪Michael Howard, The Franco-Prussian War, London and New York: Routledge, 2001,‬‬                                  ‫‪19‬‬
                                                                                                                ‫‪20‬‬
                                                                                                  ‫‪Introduction‬‬  ‫‪21‬‬

                                                                                      ‫שם‪.‬‬
                                                      ‫מלמן‪ ,‬להפוך את המלחמה‪ ,‬עמ' ‪.23-6‬‬

                                                                                ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.9‬‬

                                                                                                                ‫‪10‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22