Page 20 - בחזית העורף / משה נאור
P. 20

‫מבוא‬

‫במרבית המחקר התעלמות מההיבטים האזרחיים של המלחמה ובלטה הנטייה‬
                                         ‫להתמקד בהיבטיה הצבאיים והפוליטיים‪.‬‬

‫תהליך השינוי‪ ,‬שאפיין את התפתחות מגמות המחקר ההיסטורי בכלל ואת חקר‬
‫המלחמה בפרט‪ ,‬לא פסח על ההיסטוריוגרפיה הישראלית‪ ,‬אם כי מאפייניו היו שונים‪.‬‬
‫השינוי בחקר מלחמה זו לא ביטא בעיקרו אימוץ של שיטות מחקר חדשות וגם לא‬
‫את עלייתה של "ההיסטוריה החדשה"; היה זה בעיקרו ביטוי להופעתם של‬
‫"ההיסטוריונים החדשים"‪ ,‬כזרם רוויזיוניסטי במחקר‪ ,‬שביקש לערער על קביעות‬
‫המחקר‪ ,‬בין היתר בנושאים הקשורים להיווצרות הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‪ ,‬תולדות‬
‫היישוב‪ ,‬הציונות וראשית התהוותה של מדינת ישראל‪ 31.‬מגמה דומה התחוללה‬
‫במחקר הסוציולוגי ובחקר מדעי המדינה‪ ,‬שבמוקד התעניינותם עמדה הבחינה של‬
‫יחסי צבא וחברה בישראל ומשמעות היותה של מדינת ישראל "אומה במדים"‪32.‬‬
‫"הסוציולוגים הביקורתיים" וכן אנתרופולוגים וחוקרי מדעי המדינה ביקשו להרחיב‬
‫את גישות המחקר ולהציג פרשנויות חדשות בנוגע לנושאים‪ ,‬כגון מדיניות הביטחון‬
‫של ישראל‪ ,‬יחסי הדרג המדיני והפיקוד הצבאי והגבולות המשתנים בין המגזר‬

                           ‫האזרחי לזה הצבאי והשפעותיהם השונות על החברה‪33.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬גם במדעי החברה‪ ,‬כמו במחקר ההיסטורי‪ ,‬תקופת מלחמת העצמאות‬
‫על היבטיה האזרחיים כמעט לא נבדקה‪ .‬מכאן שגם לאחר פתיחתם לעיון של‬
‫הארכיונים העוסקים במלחמה בשנות השמונים של המאה שעברה ותחילתו של הגל‬

‫‪ 31‬מבין החיבורים הרבים שיוחדו לסוגיה זו ראו למשל‪ :‬מרדכי בר‪-‬און‪" ,‬מבט שני לאחור‪ :‬רוויזיה‬
‫בהיסטוריוגרפיה של מלחמת תש"ח וראשית המדינה"‪ ,‬יהדות זמננו‪) 6 ,‬תש"ן(‪ ,‬עמ' ‪;115-89‬‬
‫אניטה שפירא‪" ,‬פוליטיקה וזיכרון קולקטיבי – הוויכוח אודות 'ההיסטוריונים החדשים'"‪ ,‬ויץ‪,‬‬
‫בין חזון לרוויזיה‪ ,‬עמ' ‪ ;391-367‬יואב גלבר‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬זיכרון ותעמולה‪ :‬הדיסציפלינה‬

                          ‫ההיסטורית בעולם ובארץ‪ ,‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪ ,2007 ,‬עמ' ‪.499-397‬‬
‫‪ 32‬מגמות המחקר הסוציולוגי כמו שהתפתחו בעשור האחרון בנושאי מלחמה וצבא בישראל נדונו‬
‫במאמרם של זאב רוזנהק‪ ,‬דניאל ממן ואיל בן‪-‬ארי‪" ,‬הסוציולוגיה של חקר צבא‪ ,‬צבאיות‬
‫ומלחמה בישראל‪ :‬מרכזיות מקומית ושוליות עולמית"‪ ,‬מאג'ד אלחאג' ואורי בן‪-‬אליעזר‬
‫)עורכים(‪ ,‬בשם הביטחון‪ :‬סוציולוגיה של שלום ומלחמה בישראל בעידן משתנה‪ ,‬חיפה‪:‬‬
‫אוניברסיטת חיפה ‪ ,2003‬עמ' ‪ ;214-185‬על טענת היותה של ישראל "אומה במדים" ראו‪ :‬אורי‬
‫בן‪-‬אליעזר‪ ,‬דרך הכוונת‪ :‬היווצרותו של המיליטריזם הישראלי ‪ ,1956-1936‬תל אביב‪ :‬דביר‪,‬‬

                                                                                    ‫‪.1995‬‬
‫‪ 33‬בנושא זה ראו‪ :‬משה ליסק‪" ,‬סוציולוגים 'ביקורתיים' וסוציולוגים 'ממסדיים' בקהילה האקדמית‬
‫הישראלית‪ :‬מאבקים אידיאולוגיים או שיח אקדמי ענייני"‪ ,‬פנחס גינוסר ואבי בראלי )עורכים(‪,‬‬
‫ציונות‪ :‬פולמוס בן זמננו – גישות מחקריות ואידיאולוגיות‪ ,‬שדה בוקר‪ :‬המרכז למורשת בן‪-‬‬
‫גוריון‪ ,1996 ,‬עמ' ‪ ;98-60‬אורי רם‪" ,‬החברה ומדע החברה‪ :‬סוציולוגיה ממסדית וסוציולוגיה‬
‫ביקורתית בישראל"‪ ,‬החברה הישראלית‪ :‬היבטים ביקורתיים‪ ,‬תל אביב‪ :‬ברירות הוצאה לאור‪,‬‬
‫‪ ,1993‬עמ' ‪ ;39-7‬יורם פרי‪" ,‬האם החברה הישראלית מיליטריסטית?"‪ ,‬זמנים‪) 56 ,‬קיץ ‪,(1996‬‬

                                                                              ‫עמ' ‪.112-94‬‬

‫‪13‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25